שונאת אותך?! פרק 3

"היי דוד" אמר לג'רום בעל הבית שעד עכשיו דיבר איתו, הוא דוד שלו?!
"מה נשמע ליאו?" שאל אותו בנחמדות ג'רום. אז קוראים לו ליאו.. נחמד לדעת.
ליאו התקרב לעברינו, הוא בחן אותי עם עיניו וכשהרמתי לעברו גבה הוא מיד התעשט על עצמו והפסיק לבהות בי כמו מפגר בזמן שדוד שלו סביר לו על כך שאני עובדת חדשה.
"ליאו, ליאו רוצה סופלה, הכנתי במיוחד בשבילך" אמרה הנערה הצעירה שהייתה בדלפק.
"בטח מותק, אני בא" אמר לה ולא התייחס לדודו שעדיין המשיך לדבר איתו.
"אממ..ניראלי שאני אחזור הביתה.. מתי אני מתחילה?" שאלתי את ג'רום.
"מחר בארבע עד אחת עשרה, מתאים לך?" שאל בחיוך.
"בטח, תודה רבה" אמרתי לו.
"אין בעיה ילדונת" אמר לי ויצאתי מבית הקפה מחייכת.
התקשרתי למייק במהירות.
"מייק, השגתי גם עבודה" אמרתי לו בהתרגשות.
"מעולה" אמר.
"אממ.. אתה יכול לבוא לקחת אותי?" שאלתי.
"בטח, איפה את?" שאל.
"קפה ג'רום" עניתי והסתכלתי על השלט של בית הקפה שמאחוריי תוך כדי שאני רושמת על ידיי את שם המסעדה {עם הזיכרון העילג שלי , אני עוד עלולה לשכוח איפה אני עובדת..}.
"מיילי, יש חמש מסעדות כאלה בעיר" אמר צוחק.
"אהה, רחוב מידלטון " עניתי.
"אוקיי אני כבר בא" ענה.
חיכיתי חמש דקות ואז מישהו יצא מהמסעדה, זה היה ליאו.
"מה קרה, שכחו אותך" ענה מחייך חיוך חושף שיניים.
גלגלתי עיניים, הוא לא הולך להרוס לי את המצב רוח.
"ילדה מסכנה" מלמל.
"מה אמרת" קמתי מהמדרכה שעלייה ישבתי.
"מה ששמעת" ענה מתחכם.
"תזהר ממני" הזהרתי אותו.
"ואם לא מה תעשי לי? תרביצי לי..? אני לא חושב שיש לך סיכוי נגדי" אמר מחייך עדיין. חיוך ניצחון.
ואז מייק הגיע עם האוטו שלו.
"יש לך מזל" אמרתי ונכנסתי לאוטו בעצבים.
הוא רק חייך והלך משם.
"מי זה..? מה הוא עשה לך שאת ככה עצבנית?" שאל מייק צוחק.
"מה אתה צוחק מפגר" עניתי.
"את מצחיקה שאת עצבנית" אמר.
"אם היית אח טוב היית הולך ומרביץ לו" אמרתי בעצבים וחגרתי את עצמי.
"אני לא מרביץ לקטינים, מצטער" אמר בחיוך והתניע את הרכב.
"מה קטינים, אתה כולה בן 21" אמרתי לו.
מייק אולי בן 21 אבל אין לא אומץ להרביץ לנערים, הוא מפחד להסתבך כמו שהסתבך כשהיה בגיל שלי.
הוא חתיך על, הציעו לו כבר כמה פעמים לדגמן אך הוא סירב.
יש לו עיניים ירוקות כמו שלי, ושיער חום בהיר, הגוף שלו שרירי ואם אני חושבת על זה..הוא בקלות היה יכול לנצח את ליאו…ניראלי…כי לליאו יש בערך את אותם נתונים כמו למייק לשניהם יש גוף מושלם, אבל זה לא אומר שאני סובלת את ליאו.
אני מכירה אותו רק מהבוקר והוא כבר הצליח לעלות לי על העצבים.

"מכירה את זה שאת מכירה בנאדם לשתי דקות , ואת כבר לא יכולה לסבול אותו?" שאלתי את דייאנה יום למחרת.
היא צחקה.
"מה מצחיק?" שאלתי לא מבינה.
"מי עיצבן אותך הפעם?" שאלה ובדיוק ליאו עבר ונתקע בי "בלי כוונה" והמשיך ללכת.
"הוא" עניתי מנסה לנשום כמה שיותר כדי לא להתפרץ עליו לפני כל הבצפר.
"אומיגד, זה הילד החדש, נוו החתיך הזה מכיתה י"ב" אמרה בהתרגשות.
"מעניין לי את התחת" אמרתי נאנחת.
היא צחקה. "מה יש לך? מה הוא כבר עשה לך?" שאלה.
"דייאנה, את יודעת שיש לי פתיל קצר" אמרתי לה.
"אני יודעת, הוא לא" ענתה.
"טוב..נמשיך את השיחה הזאת מחר, עוד שיעור אחד והביתה" אמרתי לה והלכתי לחדר המדעים.
נכנסתי לכיתה והמורה החרפן למדעים עם המשקפיים על קצה האף התחיל לחפור על פרוייקט חדש שיש לכל המגמה.
אני סתם ישבתי וציירתי במחברת.
"מיילי,שמעת מה המורה אמר?" שאלה אותי נטלי שישבה לידי בשיעורי מדעים.
"כןכן, פרוייקט משוו" אמרתי לה והמשכתי לקשקש במחברת.
"אז לא הקשבת" אמרה בחיוך ובשנייה כל תלמידי מגמת המדעים של כיתה י"ב נכנסו לכיתה…כולל ליאו
פאק!