שונאת אותך?! פרק 36

~נקודת מבטו של ליאו~
"מצטער אשלי, אני צריך לחזור עכשיו" אמרתי לאשלי. מיילי לא חזרה לחבר שלה וזה היה נראה לי דיי חשוד.
"עכשיו?" שאלה בעצב שהחליא אותי.
לא עניתי לה, פשוט קמתי.. יצאתי מטווח ראייתם, ורק כדי לוודא שלא הזיתי בפעם הקודמת..הצצתי כדי לראות אם לואי הזה הולך לאשלי, אוקיי, לא דמיינתי..הוא הלך וישב לידה.
היא דיברה איתו בחיוך והתלהבות ואז הוציאה מתיקה את ארנקה. מה היא עושה?
היא הגישה לו כמה דולרים וגרמה לי לפעור את עייני.
ידעתי.פשוט ידעתי שמשהו כאן מסריח !
היא עובד אצלה, וזה אומר..שכל זה היה שקר, הוא לא באמת אוהב את מיילי!!!
יצאתי בסערה מן הספינה, הרוח שנשבה בחוץ העיפה את שיערי ואז נרגעה.
ואז ראיתי אותה. מדברת עם..אמבר והחבר של אשלי?
מה היא עושה איתם? התקרבתי קצת והסתתרתי מאחורי חבית שהייתה שם. הייתי כלכך מסוקרן לדעת על מה הם מדברים.

~נקודת מבטה של מיילי~
"אני עדיין לא הבנתי, ממי נפגעת..הרי ברור שלואי החבר שלך לא פגע בך, הוא לא עשה כלום" אמרה לי אמבר.
"כן..זה לא הוא, זה מישהו אחר" אמרתי מקווה שהיא לא תבין לבד.
"ידעתי!!!!"צעקה בהתלהבות.
"ידעת?" שאלנו אני וג'סטין.
"את אוהבת אותו נכון?" שאלה.
"מה?" לא הבנתי מה היא רוצה ממני.
"אני ידעתי שאת אוהבת אותו, ראיתי איזה מבטים הגנבת לו כשהיינו בפנים" היא אמרה שוב.
"מה? את מוכנה להסביר לי על מה את מדברת??" שאלתי קצת כועסת.
היא ציחקקה והתקרבה לאוזני.
"ליאו" לחשה לי.
עייני נפערו.
"מה??ממש ממש לא!" אמרתי לה, מנסה להכחיש.
"תודי בזה, זה בסדר להודות שאת אוהבת מישהו" אמרה בחיוך ואז הביטה בג'סטין שלא הבין על מי אנחנו מדברות.
"אבל אני לא אוהבת אותו" צעקתי.
"אוו קדימה מיילי, ממה את כלכך מתביישת? כולן אוהבות אותו זה בסדר"
הנהנתי בשקט.
"אומייגד! הודאת שאת אוהבת אותו" אמרה וחיבקה אותי חיבוק מוחץ.
"אני לא רוצה לאהוב אותו אמבר, אני לא רוצה להיות כמו כולן"לחשתי לה.
"זה בסדר, אף אחת לא רוצה להיות כמו כולן..כולן מקוות יום אחד להיות מיוחדות" אמרה.
"את לא מבינה אמבר" אמרתי לה והתנתקתי מחיבוקה.
"מה?" שאלה לא מבינה.

~נקודת מבטו של ליאו~

"נוו מה אני לא מבינה?" שאלה אמבר את מיילי.
"אני לא אוהבת אותו. אני מאוהבת בו" אמרה מיילי.
מאוהבת? מיילי מאוהבת.
אני לא מאמין, פשוט לא מאמין.. קפאתי במקומי. לא יכולתי לזוז.
נעצתי את מבטי במיילי אך לא הקשבתי למילותיה, רק שתפייה האדומות והמגרות נעו במהרה וביאוש.
אני לא מאמין שמיילי מאוהבת… אבל מי זה, במי היא מאוהבת.
לא.לא לא לא לא לא! היא מאוהבת בלואי!!! לא ! אסור לזה לקרות. אני פשוט לא יכול להניח לזה לקרות…פשוט לא.
היא לא מכירה אותו יומיין והיא כבר מתאהבת? מה יש לה.

"מיילי, אני צריך לדבר איתך"
"אני לא יכולה עכשיו" ענתה והתקדמה.
"מיילי זה דחוף"
"יש לי שיעור. זה יותר דחוף" אמרה בקור והתקדמה שוב. היא כלכך שונאת אותי.
"מיילי, תעצרי" צעקתי עלייה והחזקתי בידה בחוזקה.
"מה?" שאלה והביטה ישר אל תוך עיניי.
"אני צריך לדבר איתך!"
היא הביטה בי כמה שניות "דבר" אמרה.
"הלואי הזה…"
"לא.אתה לא מדבר איתי על לואי, בשום פנים ואופן לא" מחתה והשתחררה מידי.
"אבל את לא מבינה מיילי" הלכתי אחריה.
"מה אני לא מבינה? אני מבינה טוב מאוד…לואי הוא בחור מתחשב, רגיש, חתיך , רומנטי…בניגוד אלייך, אז אל תגיד לי 'הלואי הזה' כי אני יודעת לאיזו שיחה היא מתפתחת, ותפסיק לחשוב שאתה כזה מושלם..אתמול בערב בספינה, הבנתי שאתה לא סתם אפס, אתה אפס רציני . הולך עם חברה לספינה ומנשק מישהי אחרת מול הפרצוף שלה" נזפה בי, הפנים הרציניות שלה, הכועסות ואפילו הפגועות הביטו בי בישירות עזה ולא הרפו. זאת הפעם הראשונה שאני באמת מתחנן שהיא תפסיק להסתכל עליי.
כואב לי. הכל כואב לי.
ליאו החזק.החתיך.האהוב.נשבר.
היא הביטה בי מבט אחרון, חייכה חיוך קטן של ניצחון כשראתה שאני לא מתכוון להגיב.
הייתי פשוט משותק, כועס, עצוב ובעיקר פגוע. היא שונאת אותי. וזה כלכך כואב!!!
"רמסה אותך אחי, הבחורה היחידה שהשאירה אותך בלי מילים" אמר דרו וטפח על כתפי .

~נקודת מבטה של מיילי~
לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה יותר, פשוט לא יכולתי.
הוא פגע בי. כלכך פגע בי.
נכנסתי להמקלט של בית הספר..המקום הכי שקט ואטום שיכול להיות, לא משנה מה יקרה שם, אף אחד בבצפר לא ישמע,ויש סיכוי מאוד גדול שאני אתחיל לצרוח וזה יהיה המקום המושלם לאיזה צרחה טובה.
ואז..בכיתי ,פשוט בכיתי, בכיתי ולא הפסקתי!
מיילי ? ממתי את בוכה.
חה. ממתי שהכרת את ליאו. שמעתי קול מלגלג בראשי.
וזה..כלכך נכון, רק בגלל ליאו אני בוכה וסובלת.
אני אוהבת אותו והוא שונא אותי! פשוט שונא אותי! מתעב אותי לא רק שונא.
ואז הדלת הכיתה נפתחה באגרסביות.
"ליאו, ליאו צא מפה" צעקתי עליו והסתרתי את פני כדי שלא יראה שאני בוכה.
הוא רק התקדם אליי במהירות שנורא הפחידה אותי.
הוא תפס בידי וסיבב אותי אליו. הוא החזיק בפניי , הדמעות של פני והעיניים האדומות עדיין היו.
הוא ניגב את דמעותיי. והלב שלי, הוא שוב יצא מהמקום מכל נגיעה שלו.
הוא יודע שבכיתי בגללו..יצאתי כזאת מפגרת, אחריי שצעקתי עליו ככה אני עוד בוכה?
הוא לא אמר כלום, פשוט שתק. ואז הוא רכן אליי. שפתיו ושפתיי נפגשו לנשיקה כלכך חלומית.
עצמתי את עיניי, הרגשתי איך אני מרחפת.
נשיקה ארוכה, עמוקה וכלכך מתוקה. שפתיו החמות ונעימות. ידיו שוטטו בגופי ולא הפסיקו להעביר לי צמרמורת נעימה בכל הגוף.
הוא התנתק ממני בחיוך קטן. הוא ליטף את פניי החלקות.
"ליאו" התחלתי להגיד.
"אני מתחנן.." לחש והבטתי בעיניו הכחולות. "אל תגידי כלום" אמר ונישק אותי עוד נשיקה קטנה על השפתיים.
צחקקתי קלות.. אבל אז הבטתי בפניו, החיוך המרוצה שהיה על פניו, אלוהים ישמור! מיילי מה את עושה? זה ליאו..הוא משחק בךךך!!!