שונאת אותך?! פרק 4

"נטלי, תזכירי לי מה המורה אמר?" לחשתי לה תוך כדי שאני מסתירה את פרצופי עם הקלסר הענק של ביולוגיה.
"יש לנו פרוייקט בזוגות , עם ילדי המגמה של כיתה י"ב " לחשה לי.
טוב מיילי , תרגעי…תנשמי עמוק, הרי מה הסיכוי שליאו יראה אותך ויבחר דווקא בך…?
"ליאו תורך, תבחר תלמיד או תלמידה לעשות איתה את העבודה" אמר לו המורה.
הצמדתי את ראשי והכנסתי אותו לתוך הקלסר..רק לייתר ביטחון.
"אממ.. ניראלי אני בוחר את זאת שם בסוף, שמתחבא מאחוריי הקלסר" אמר צוחק וכולם אחריו.
הוא לא מתכוון אליי, נכון?!
"מיילי??" שאל המורה.
"מה?" עניתי במבוכה והורדתי לאט לאט את הקלסר למטה.
כל הכיתה התחילה לצחוק, שוב..
"תלמידים, מספיק" צעק המורה ואז הסתכל עליי "מיילי, הפרוייקט הזה זה הציון הסופי שתקבלי השנה, אם את לא מתכוונת להתחיל להשקיע, את מוזמנת לצאת" אמר.
"בכיף" עניתי ויצאתי מהכיתה [בטריקת דלת דרמטית כמובן…]
נטלי יצאה אחריי, "תגידי לי את משוגעת? את יכולה להסביר לי מה עובר עלייך?? ועוד כשליאו בחר בך! את לא שפויה את יודעת? אני מתה להיות בת זוג שלו" אמרה בחולמניות.
"אף אחד לא מנע ממך את זה" אמרתי.
"אויי נוו באמת מיילי, מה יש לך?" שאלה.
"נטלי, הליאו הזה שאת חולמת עליו ומפנטזת כלכך להיות בת זוג שלו הולך להכשיל אותי בעבודה." אמרתי לה.
"למה שהוא יעשה את זה?" שאלה לא מבינה.
"מהרגע שפגשנו אחד את השני השנאה פרחה, יותר מזה לא צריך להסביר" אמרתי.
"מיילי, הציון הזה הוא גם שלו..אם הוא מכשיל אותך הוא מכשיל גם את עצמו, וחוץ מזה..את באמת מוכנה להכשיל את עצמך בשבילו?" שאלה.
"צודקת" נאנחתי.. אני הולכת לעשות את העבודה הזאת, ואני הולכת להצליח בה" אמרתי.
"אוו זאת המיילי שאני מכירה" אמר בחיוך.
"בואי בואי נחזור לכיתה" אמרתי.
נכנסנו לכיתה וכל המבטים הופנו אלינו.
"אני מבין שהחלטת לקחת את עצמך בידיים ולהתחיל להשקיע" אמר המורה.
"אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה, אני רק רוצה לעבור את השנה הזאת עם ציון" אמרתי וחייכתי לנטלי שחייכה אליי בחזרה.

נכנסתי לבית הקפה , הכל היה דיי רגוע. לא היו הרבה אנשים.
"מיילי, בואי" קראה לי מישהי מהדלפק.
"אממ.. היי" אמרתי, זיהיתי אותה מאתמול.
"היי, טוב אז ג'רום אמר לי שאת מתחילה לעבוד פה היום" אמרה במתיקות.
"יאפ" עניתי.
"טוב אז אני אעשה לך סיור ואסביר לך" אמרה.
היא הייתה ממש חמודה , שיער חום, עיינים חומות , דיי רזה , אך היה לה יופי עדין.
דלת המסעדה נפתחה.
"אומייגד, זה ליאו..תגידי איך אני ניראת ?"שאלה אותי וסידרה את שיערה.
"אמ.. בסדר, ניראלי?" לא הבנתי על מה ההתלהבות.
"לא נוו רציני, אני חייבת להראות יפה, בכל זאת..ליאו פרינסון , טוב טוב הוא בא" היא דיברה מהר כלכך שלא עקבתי אחריי מה שהיא אומרת.
"היי" ליאו הגיע לדלפק.
"היי" ענתה לו בחיוך.
"מיילי, מתי מתחילים את העבודה?" שאל בחוסר סבלנות.
"לא אמרת לי איך קוראים לך" פניתי לנערה מבלי להתייחס לדבריו של ליאו.
"ריילי" ענתה לי.
"אוליי תראי לי את המטבח?" שאלתי.
"אוקיי בואי" אמרה בחיוך ובאנו להתקדם לעבר המטבח אך ליאו תפס את ידי.
"את יודעת שאני בקלות יכול לשכנע את דוד שלי לפטר אותך מהעבודה" אמר.
"מחר בארבע בספרייה" עניתי לו בקשיחות ושחררתי את ידי מידו.