שונאת אותך?! פרק 42

קמתי בוקר, התארגנתי באיטיות..ונכנסתי למטבח.
אתמול לא הלכתי לעבודה, המצב ביני לבין ליאו..דיי הביך אותי. סגרתי את הפלאפון כדי שהוא יחשוב שאין לי סוללה או משהו.
"בוקר טוב" אמרה לי אימי.
"בוקר טוב" אמר ושפשפתי בעייני.
דבר אחד גרם לי להיות מאושר אתמול..ליאו. אבל, מוזר לי להיות זוג של מישהו שכולם מכירים אותנו כשונאים ולא כזוג מאוהב.
"מישהי פה עייפה" אמר מייק.
"כן" אמרתי מחייכת קצת.
דייאנה שלחה לי הודעה שהיא בחוץ , ירדתי במהירות..לא סיפרתי לה על ליאו, היא תעשה מזה עניין רציני והכי גרוע תגיד לי 'אמרתי לך' ,[שונאת שאומרים לי את זה]
"הוו סוף סוף גברת מיילי" אמרה דייאנה.
"לא איחרתי" צחקתי.
"יש לי אודישן היום מיילי, אני צריכה להגיע בזמן!" אמרה.
"היום??" שאלתי.
"כן! היוום!!" חיקתה אותי.
"ולמה לא אמרת כלום?" שאלתי.
"לא יודעת..חשבתי שאת יודעת" אמרה בפשטות.
המשכנו לדבר עד שהגענו לבצפר, ראיתי את ליאו יושב עם חברים שלו.
משכתי את דייאנה במהירות ורצתי איתה לכתה.
"מה יש לך?" שאלה שהגענו לכיתה.
"כלום פשוט..יש לך אודישן לא?" שאלתי.
"כן, עוד.. חמש דקות" אמרה בלחץ.
"איפה זה?" שאלתי.
"באולם הגדול"
"ליד הכיתה של ליאו..כאילו.. של י"ב ?" שאלתי.
"אוח, מתיי תתוודי כבר על אהבתך אליו " מלמלה.
"דייאנה שקט" אמרתי.
"וכן" אמרה.
"מה וכן?"
"זה ליד כיתה י"ב" אמרה.
"טוב אז… שיהיה לך מהצלחה" אמרתי וטפחתי על שכמה.
"מה בהצלחה? את לא באה איתי?" שאלה לא מבינה.
"אני, אממ..לא אני רוצה שתעשי לי הפתעה" הקרצתי.
"את ממש לא רוצה לראות את ליאו אהה?" שאלה.
"למה שאני לא ארצה לראות את ליאו?"
"כי את חולה לא על התחת!!"
"דייאנה, דיי" צעקתי עליה.
"את מסמיקה , את מסמיקה.. אני רוצה לצלם אותך מסמיקה" אמרה במהירות ושלפה את פלאפונה.
"דייאנה" צעקתי עלייה וחטפתי לה את הפלאפון.
"את כלכך מאוהבת, אני לא מאמינה מיילי" אמרה.
"דייאנה תפסיקי, אני לא מאוהבת ולא כלום" אמרתי לה.
"משתגידי, את יודעת שאני צודקת" אמרה.
"הדבר היחיד שאני יודעת , זה שיש לי עוד שתי דקות אודישן" אמרתי.
"פאק" היא חטפה את הפלאפון שלה מידי ורצה.
גיחכתי והתיישבתי במקומי.
פאק, יש לי עכשיו פיזיקה, עם כיתה י"ב.
לא לא, אני לא מאמינה..
רצתי לכיתת המדעים , נטלי כבר ישבה המקומה.
"מיילי" שמעתי את קולו של ליאו.
התיישבתי במהירות ליד נטלי והתחלתי לדבר איתה, כאילו אנחנו מדברות כבר שעות.
הוא נכנס לכיתה, מחפש אותי במבטו.
"ליאו קרא לך" אמרה לי נטלי.
"נטלי בבקשה תמשיכי לדבר איתי" אמרתי.
"א..וקי" אמרה וליאו התקרב אלינו.
"חכי רגע אני הולכת לשירותים" אמרתי לנטלי ויצאתי במהירות מהכיתה בדרך העקיפה לליאו.
ראיתי את ליאו יוצא גם מהכיתה.
"מיילי" הוא צעק אך בדיוק תחבתי את האוזניות באוזניי ונכנסתי לשירותים.
מזל שאילו שרותיי בנות והוא לא יכול להיכנס..
אלוהייים המצב הזה כלכך מוזר.!!
אני? וליאו? ביחד? זה המצב הכי לא הגיוני שיש!
"אדון פרינסון, למה אתה לא בכיתה, אני מתחיל את השיעור" שמעתי את המורה לפיזיקה אומר לליאו שכניראה היה מחוץ לשירותים..מחכה לי.
"אני רק מחכה.." אמר אך המורה קטע אותו.
"אתה לא מחכה לאף אחד, קדימה לכיתה"
שמעתי את ליאו נאנח, אלוהים הלב שלי לא מפסיק לדפוק! זאת הפעם הראשונה שאני מעריצה את המורה לפיזיקה על מה שעשה.
יצאתי מהשירותים ונכנסתי לכיתה
"ולמה את איחרת גבירתי הצעירה?" שאל המורה בכעס.
"אני..רק הייתי בשירותים" אמרתי.
"היא הייתה פה לפני השיעור, רואה המורה..התיק שלה כאן" הגנה עליי נטלי.
"אוקיי, שבי" אמר.
ליאו לא הפסיק לנעוץ בי מבטים אך התעלמתי ממנו.
השיעור נגמר ומיהרתי לאסוף את חפציי ולצאת מהכיתה לפני ליאו, אך הוא הקדים אותי ונעמד מולי בעודי אורזת את חפציי.
"אנחנו צריכים לדבר" אמר בקשיחות.
נטלי כבר יצאה מהכיתה ונשארו תלמידים בודדים שמיהרו גם הם לצאת.
"אני לא יוכולה עכשיו.. יש לי שיעור" אמרתי.
"אין לך שיעור עכשיו, יש הפסקה" אמר.
"אה..באמת?"שאלתי כאילו אני לא יודעת.. [אין יותר מפגרת ממני, פשוט אין]
"את מתחמקת ממני" קבע.
"אני? מתחמקת?" שאלתי בפליאה.
"כן את"
"לא אני לא"
"כן את כן ! מיילי מה קרה? חשבתי שאתמול היה.." אמר ועצר.
"זה לא זה, פשוט מוזר לי הקטע הזה, שלך..ושלי" אמרתי.
הוא חייך.
"אז זה העניין. כבר חשבתי שעשיתי משהו לא בסדר" נרגע.
"לא" צחקתי.
"בואי, למי אכפת מה חושבים?" שאל.
חייכתי ובאתי אחריו.
יצאנו לחצר. הוא התיישב על אחד הספסלים והושיב אותי עליו.
"בגלל זה לא באת לעבודה אתמול?" שאל.
"כן. וגם בגלל שנרדמתי" צחקתי.
הוא נישק את לחיי ועטף אותו בידיו החסונות.
מבטים מכל עבר הביטו בנו ונעצו בנו מבטים.
"ליאו נועצים בנו מבטים" צחקתי.
"תשמעי..עכשיו את בחברת סלב" אמר מחייך.
"שתוק מפגר" צחקתי.
לפתע ראיתי את דייאנה מסתכלת ומתקרבת אלינו.
"אווומיייגד!" צעקה וכולם הסתכלו עלייה, היא אכן עשתה את מה שכולם בחצר רצו לעשות ולא העיזו.
"אתם ביחדד.?" שאלה.
"דייאנה שקט" הרגעתי אותה.
"ידעתי, ידעתי , ידעתי! בגלל זה הסמקת היום בבוקר" אמרה בהתרגשות.
"דייאנה" אמרתי במבוכה וליאו צחק וחיזק את אחיזתו בחיבוקי.
"הסמקת?" שאל אותי בחיוך.
"אני לא הסמקתי היא סתם שקרנית" אמרתי לו.
"כן בטח" אמרה דייאנה וקרצה לליאו.
"דייאנה" התעצבנתי.
"אל תעצבני אותה, היה לי מספיק מיילי עצבנית השנה הזאת" אמר ליאו.
"ליאו שתוק" השתקתי אותו.
"ואתם יודעים מה הכי קטע..שאתם עדיין רבים" אמרה בחיוך.
"אנחנו לא רבים" אמרנו אני וליאו ביחד.
"טוב טוב" צחקה.
"טוב דייאנה, ברשותך אני צריך ללבן עם חברה שלי כמה דברים" אמר ליאו.
"ברור ברור" אמרה ואז צרחה צעקה בלתי מוגדרת לאוויר [לא רגועה…פשוט לא רגועה הילדה הזאת]
צחקנו אני וליאו והיא הלכה.
"ללבן איתי כמה דברים?" שאלתי.
"כן כן" אמר וסובב אותי אליו. הוא נישק אותי נשיקה ארוכה ומתוקה.
"איזה נשיקות יש לך" אמר מתענג.
לפתי ראיתי את אשלי יוצאת בבצפר , היא קלטה אותנו, התנתקתי מליאו במהירות.
"מה יש??" שאל לא מבין.
"בוא נלך למקום אחר" אמרתי ולא הפסקתי להסתכל על אשלי.
"למה?" שאל ואז קלט על מה אני מסתכלת.
"בגלל אשלי? מצידי שיצאו לה העיניים!" אמר ונישק אותי נשיקה עמוקה , שאני בטוחה שגרמה לכל לבנות בחצר לקנא בה.
"לא באלי כאן ליאו" אמרתי כשהתנתקנו.
"בואי" אמר.
קמתי מעליו והוא קם גם הוא..הלכנו למקלט. בשנייה שנכנסנו , היה צלצול.
לא!!! צלצול ארורררר!