שונאת אותך?! פרק 43 + 44 [כן כן.. פרק כפול!]

פרק 43:
~נקודת מבטה של מיילי~
"תפסיק, תפסיק" צרחתי על ליאו בעודי מתפקעת מצחוק.
"לא רוצה" אמר ותפס אותי.
"בגללך אני רטובה עכשיו" אמרתי לו כשהוא עטף אותי בחיבוק.
"ליאו תעזוב אותה, תראה מה עשית לה" אמרה אימו של ליאו שעברה בדיוק למטבח.
"לא רוצה, אני אוהב אותה" אמר וחיבק אותי חזק.
"תאהב אותי כשתהיה יבש" צחקתי.
הוא התנתק ממני.
"לך תתקלח, כולך מלא ב…כלור" אמרתי והבטתי בוא.
"טוב טוב אני הולך, אבל תחכי כאן" אמר לי.
"לאן כבר יש לי ללכת?"
"מיילי , את יכולה לבוא לעזור לי קצת?" שאלה אימו של ליאו מהמטבח.
"בטח" אמרתי ובאתי.
נכנסתי למטבח הגדול..ראיתי שם את טרה אימו של ליאו מוציאה תבנית תפו"א מהתנור.
"הכנת תפו"א אפויים?" שאלתי בהתלהבות, אני מתה על האוכל שלה.
"כן, הכנתי בשבילך" אמרה לי בחיוך.
"באמת??" שאלתי וחיבקתי אותה שנייה אחרי שהיא הניחה את התבנית על מגבת שהייתה על השולחן.
"ברור" צחקה וחיבקה אותי בחזרה.
לפתע אחד מבני הדודים של ליאו נכנס..הוא היה נראה בן 15 לפחות.
כמו שהבנתם באתי בזמן לא טוב, כל המשפחה של ליאו באה והם עשו מסיבת בריכה כזאת…יש לליאו בריכה ענקייייית בבית!
"תומס, אתה כולך רטוב" צרחה עליו טרה.
"מצטער דודה, אבל נגמרה השתייה" אמר.
"והיי מי היפה?" שאל אותי בחיוך.
"היפה היא חברה של בן דוד שלך" אמרה לו טרה והוציאה לו בקבוק קולה חדש מהמקרר.
הוא לקח ממנה את הבקבוק.
"את חברה של ליאו?" שאל בחיוך.
"כן, נעים מאוד , מיילי" אמרתי.
"תומס, ואני חייב לציין שאת הרבה יותר יפה ממה שליאו תיאר אותך" אמר וקרץ לי.
צחקתי קצת, הוא חמוד..וחתיך..הוא שטני ויש לו עיניים כחולות.
"מה..מנסה להתחיל עם חברה שלי?" לפתע הגיח ליאו מאחוריו.
תומס הסתובב "מה פתאום, ניראלך??" שאל במהירות.
"לך לך לבחוץ, עזוב אותה בשקט" אמר לו ותומס ברח החוצה.
"למה אתה מפחיד אותו?" שאלה אותו טרה.
"למה הוא מתחיל עם חברה שלי?" שאל בחזרה.
"תפסיק להיות רע, הוא לא התחיל איתי" צחקתי.
ליאו התקרב אליי וחיבק אותי. התרחקתי קצת.
"מה? עכשיו אני יבש.." אמר.
"אני צריכה לעזור לאמא שלך" אמרתי.
"זה בסדר חמודה.." אמרה טרה בחיוך.
"לא טרה, אני רוצה לעזור לך" אמרתי לה.
"נוטשת" אמר ליאו.
"דיי צומי" אמרתי לו ונישקתי אותו נשיקה קטנה בלחי.
"טוב אז אני יוצא החוצה.." נאנח.
"ביי" אמרנו לו אני וטרה.
"אה שכחתי משהו.." אמר וחזר, הוא התקרב אליי , לא הבנתי מה הוא רוצה.
ואז הוא נישק אותי נשיקה תשוקתית, התנתקתי ממנו מחייכת, "ליאו" אמרתי מובכת.
"ממה את מתביישת? מאמא שלי??" שאל וטרה צחקה.
הוא נישק את אימו בלחי גם ויצא.
עזרתי לה לסיים להכין את ארוחת הערב, אני אוהבת לעזור לה במטבח…
"תגידי מה התאריך היום?" שאלה והביטה בגבינה שהייתה בידה..כנראה בודקת אם הוא פג תוקף.
"11 במאי" עניתי.
"נשאר לו עוד שבוע" אמרה והכניסה את הגבינה למקרר.
"את יודעת על מה חשבתי עכשיו?" אמרתי לה והתיישבתי על השיש כמו שאני רגילה.
היא הביטה בי.
"עוד מעט נגמרים הלימודים" אמרתי מחייכת.
"כן…" אמרה.
"את יודעת…ליאו הולך לאוניברסיטה" אמרה שוב אחרי שהיה שקט של כמה שניות.
"ב..אמת?" שאלתי.
"כן"ענתה
אני יודעת שהוא הולך לאוניברסיטה, אני פשוט מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי..מה אני אעשה פה בלעדיו כלכך הרבה זמן?
"את מבואסת?" שאלה.
"לא..אבל אני קצת מפחדת לאבד אותו.." אמרתי.

פרק 44:
~נקודת מבטו של ליאו~
"דיי מפגרים התקלחתי" צעקתי על כל מי שהיה במים ולא התחשב בזה שהתקלחתי.
נכנסתי חזרה הביתה, מעניין עם מיילי ואמא שלי סיימו כבר להכין ארוחת ערב.
באתי להיכנס למטבח אבל אז שמעתי את אמא שלי אומרת למיילי.
"את מבואסת?" למה שהיא תהיה מבואסת?
"לא..אבל אני קצת מפחדת לאבד אותו.." אמרה. אני מאוד מקווה שהיא התכוונה אליי…
"אל תהיי עצובה, את תראי שאתם תמשיכו להיות ביחד , ליאו אוהב אותך" אמרה לה אימי.
מה? למה שאני לא אוהב אותה, ולמה שהיא תאבד אותי.
"למה שהוא ירצה אותי? יש באוניברסיטה כל כך הרבה בנות יפות ובטח כולן שם ידבקו אליו" אמרה.
"השאלה אם הוא ירצה אותן, לא אם הן ידבקו אליו" אמרה לה אימי שוב.
"אני בטוחה שלפחות אחת תמשוך את תשומת ליבו" אמרה לה מיילי כשהעיניים שלה נוצצות, אני כלכך אוהב את העיניים שלה!
באלי עכשיו לרוץ אלייה ,לחבק אותה חזק חזק ולא לשחר, ולהגיד לה שהיא היחידה ושהאחרות לא מעניינות אותי, אם היא רק הייתה יודעת כמה בנות עדיין מתחילות איתי אני לא חושב שהיא הייתה נשארת איתי.
"אני לא חושבת" אמרה לה אימי. אמא שלי מאוד אוהבת את מיילי, הן התחברו בשנייה וכל הזמן שמיילי באה אליי היא חייבת לדבר עם אמא שלי ואז באה אליי..{כן ,זה קצת מעליב..}
"אני מקווה שאת צודקת" אמרה לאמא שלי וניסתה לחייך קצת.
אני חייב לדבר איתה ולהרגיע אותה, שהאוניברסיטה לא תכניס אותה לסרטים…רק זה מה שחסר לי , שתחשוב שאני לא אוהב אותה יותר.
ראיתי שאמא שלי באה לכיוון הכניסה, כנראה לקרוא לכולם לאכול.
אז עשיתי כאילו בדיוק באתי להיכנס למטבח.
"הוו ליאו, בדיוק באתי ללכת להגיד להם שיצאו מהבריכה כי עוד עשר דקות האוכל מוכן." אמרה לי אימי.
"אני אגיד להם" אמרתי לה.
קראתי להם וכולם יצאו, הם התנגבו במהירות, מורעבים..
נכנסתי למטבח וראיתי שמיילי ואמא שלי עורכות את השולחן.
חיבקתי את מיילי באחורה והיא חייכה טיפה..אני רוצה שהיא תחייך הכי הרבה, ותצחק ותהיה שמחה, אני שונא שהיא עצובה.
נישקתי אותה בלחי.
"את יודעת שאני אוהב אותך?" לחשתי לה.
חיוכה התרחב.
"אתה יודע שאני אוהבת אותך?" שאלה.
"שאלתי אם את יודעת.." רציתי לשמוע שהיא ודעת שאני באמת אוהב אותה ושאני לא אעזוב אותה ..לא אם זה תלוי בי.
"כן" היא אמרה.
"יופי" אמרתי ועזבתי אותה.
היא המשיכה לערוך את השולחן ואני לא הפסקתי לבהות בה.. היא כזאת יפה!!!
"למה אתה מסתכל עליי?" שאלה בחיוך ובדיוק סיימה לערוך את השולחן.
"אסור לי להסתכל עלייך?" שאלתי בחיוך.
"מותר מותר" אמר.
"ואת יודעת למה אני מסתכל עלייך?" שאלתי ומשכתי אותה אליי.
"למה?" שאלה מצחקקת.
עטפתי אותה בידי בגדולות.
"כי את כזאת יפה..שאי אפשר שלא להסתכל עלייך" אמרתי לה.
"אז על כל מי שיפה תסתכל ככה?" שאלה. אני יודע לאן היא חותרת…
"לא, ואת יודעת למה?" שאלתי.
"למה?"
"כי את היפה שלי, ורק על היפה שלי אני מסתכל" אמרתי לה ונישקתי את ראשה.
היא הייתה עם הראש על החזה שלי וראיתי שהיא מחייכת.
כולם התחילו להיכנס למטבח.
התחלנו לאכול, ישבתי מול מיילי, לא הפסקתי לתקוע בה מבטים.. אני חייב להיות בטוח שהיא יודעת שאני אוהב אותה. ורק אותה.
היא שמה לב שאני תוקע בה מבטים והסתכלה עליי במבט לא מבין..
המשכתי לאכול.
אחרי האוכל אני אדבר איתה..
כולם הכירו את מיילי, ונראה שהם ממש התלהבו ממנה..
"בואי, אני צריך לדבר איתך" אמרתי לה ועליתי איתה לחדר.
היא נראתה לחוצה, שלא תחשוב לשנייה שאני מתכוון להיפרד ממנה, הרגע הכרתי אותה לכל המשפחה שלי…
נזרקתי על המיטה שלי והיא נכנסה אחריי וסגרה את הדלת.
"בואי לפה" אמרתי לה ופרסתי בפנייה את ידיי.
היא התיישבה וחיבקתי אותה מאחורה.
"את יודעת שאני אוהב אותך ושאני בחיים לא אעזוב אותך, נכון?" שאלתי אותה.
"ליאו אתה.."התחילה להגיד אך קטעתי אותה.
"את יודעת?"
היא נאנחה. "כן"
"מיילי" אמרתי וסובבתי אותה אליי.
"אני בחיים לא אעזוב אותך, לא משנה לאיזה אוניברסיטה אני אלך וכמה זמן אני אהיה שם!" אמרתי לה ברצינות.
היא בלעה את רוקה. ואחרי כמה שניות של שקט אמרה "אתה שמעת מה שאני ו.."
"כן" קטעתי אותה שוב.
"אבל יהיו לך שם כלכך הרבה סטודנטיות יפות שאתה אפילו לא תחשוב עליי" אמרה.
"בחיים זה לא יקרה, ותוציאי את המחשבה הזאת מהראש שלך, אני אוהב אותך ורק אותך מיילי!" אמרתי לה.
היא השפילה מעט את ראשה.. משחקת באצבעותיה.
"מיילי, את מקשיבה למה שאני אומר לך בכלל, אני אוהב אותך למה את עצובה??" שאלתי אותה.
"כולן רוצות אותך ליאו, אתה אחד הבחורים הכי נחשקים בכל מקום שאתה נמצא בו, יצאת עם דוגמניות, יצאת עם פאקינג נטשה לאבין, מה אני אמורה להרגיש בתור חברה שלך, תגיד לי עכשיו אתה?" שאלה אותי עוד שנייה בוכה.
באלי להרביץ לה, היא לא מבינה שאני אוהב אותה ורק אותה, ושום דוגמנית ושום נטשה לאבין לא מעניינת אותיייי!
"את אמורה להרגיש גאה" אמרתי לה.
"ליאו אני גאה.. באמת, אני פשוט פוחדת לאבד אותך,אוף למה אתה לא יכול להיות פחות חתיך..ושרירי…ומושלם.." אמרה.
צחקתי, אני כלכך אוהב אותה, ואם היא תלך לי..אין לי מושג מה אני אעשה.
חיבקתי אותה חזק חזק.
"ליאוו" צעקה, עוד שנייה חנקת אותה.
"אם לא הייתי חתיך, ושרירי ומושלם את לא היית רוצה אותי…" אמרתי לה.
"אף אחת לא הייתה רוצה אותך" אמרה מחייכת טיפה.
"כן..אבל יש הבדל, לא אכפת לי מאף אחת, אכפת לי רק ממך" אמרתי לה.
"באמת?" שאלה בחיוך.
"ברור! אז מה חשבת??" שאלתי.
היא חיבקה אותי, כלכך שמחתי. מעולה.. שתדע שאני אוהב רקקק אותה!
"אני אוהבת אותך" אמרה לי.
"אני אוהב אותך יותר, ואל תתחילי אפילו להתווכח איתי על מי אוהב יותר כי את יודעת שאני אנצח" אמרתי לה.
היא צחקה.
"מיילי, אני יכול לשאול אותך שאלה, אבל את לא חייבת לענות לי אם את לא רוצה" אמרתי לה אחרי כמה דקות.
"ברור, תשאל" אמרה בחיוך, ראשה היה מונח על החזה שלי.
"את..בתולה, נכון?" שאלתי. אף פעם לא באמת דיברנו על זה.
היא בהתה בנקודה לא ברורה.
"כן" ענתה לבסוף.
אני חייב להגיד שלא הייתי מופתע , מיילי ההפך הגמור מכל הבנות האלה שמתנהגות כמו זונות ושכבות עם כל אחד.
"אני מצטער, לא הייתי צריך לשאול את זה?" שאלתי כשראיתי את מבטה.
"לא..זה לא אתה, פשוט נזכרתי במשהו" אמרה בשקט.
"במה נזכרת?" שאלתי אותה.
"עזוב..זה היה מזמן" אמרה.
"מיילי, תספרי לי" אמרתי והיא קמה ממני.
היא הביטה בי בעיניה בירוקות והממכרות והתחילה לדבר…