שונאת אותך?! פרק 9

התיישבתי מולו באחד השולחנות במסעדה.
"את יודעת שאני יכול לפטר אותך" אמר בתקיפות.
"אני יודעת" אמרתי,
"אז למה את מתחכמת, את רוצה לעוף מהעבודה הזאת, אני לא מבין" אמר.
"אני לא מתחכמת ליאו!" אמרתי לו.
"את מאוד מתחכמת" אמר.
"אני לא" אמרתי.
"תפסיקי להתווכח" אמר.
"אני לא מתווכחת" אמרתי.
"אז מה את עושה עכשיו??" שאל.
"וואי ליאו, מה אתה רוצה ממני???" שאלתי.
"שתפסיקי להיות כזאת מעצבנת" אמר וקם מהשולחן בעצבים והלך למטבח.
"אני ממש לא מעצבנת" אמרתי לו והלכתי אחריו מעוצבנת גם לכיוון המטבח.
"את מאוד מעצבנת מיילי!" אמר לי.
גלגלתי עיניים.
"ותפסיקי לגלגל לי כל הזמן עיניים!!" אמר ומזג לעצמו מים.
"תמזוג לי גם, מה אתה חושב שאתה היחיד שעצבני כאן??" אמרתי לו בעוקצנות.
הוא הרים את גבותיו, "תמזגי לעצמך" אמר.
מזגתי לעצמי מים, כולי עצבנית, הוא – פשוט – יכול – להוציא – אותי – מדעתי – !
"יופי, היה כל כך קשה?" שאל אותי.
"תסתום כבר" אמרתי לו.
"תסתמי את" החזיר לי.
"ווואיי דיי עם זה" התעצבנתי.
הוא צחק.
"מה מצחיק אותך?" שאלתי אותו.
"שאת מתעצבנת" אמר.
"זה ממש לא מצחיק" אמרתי לו.
הוא נשען על השיש וכל שרירי הבטן שלו בלטו בצורה מפתה ביותר (היי, אני רק אומרת מה ראיתי, זה לא משנה שום דבר לגביי הדעה שלי עליו!).
"מה עם העבודה שלנו בביולוגיה?" שאל פתאום.
"אממ.. אני לא יודעת" אמרתי לו.
"עוד לא התחלנו אותה" אמר.
"אני יודעת" אמרתי וגירדתי בעורפי.
"מחר נתחיל אותה אצלך בצהריים, בשלוש ככה?" שאל.
"אוקיי" אמרתי.
"את רעבה?" שאל והנגע בבטנו.
"קצת" אמרתי לו, את האמת שכן, הייתי רעבה.
"מתי אכלת?" שאל אותי.
"ארבע וחצי ככה" אמרתי לו.
"עכשיו אחת עשרה וחצי , את לא שפויה" אמר לי.
"אני לא ממש רעבה." שיקרתי.
"כן כן, לכי תעבדי על מישהו אחר" ומשך אותי בידי אל כניסת המסעדה.
הוא נעל את בית הקפה ואמר לי להיכנס למכונית שלו.
"זה בסדר ליאו, הבית שלי חצי שעה מכאן" אמרתי לו.
"מיילי, אל תעצבני אותי יותר ממה שעצבנת אותי תיכנסי כבר" אמר לי בקשיחות שגרמה לי דיי לפחד.
"אוקיי אוקיי" אמרתי ונכנסתי למכוניתו החדשה , היפה והיקרה ביותר .
הוא נכנס והתיישב בכיסא הנהג לידי. הוא התחיל לסוע..
"אממ..ליאו , הבית שלי בכיוון השני" אמרתי לו כשראיתי שהוא נוסע לכיוון הלא נכון.
"מי אמר שנוסעים לבית שלך?" שאל אותי.
"אתה חוטף אותי?!?!" שאלתי.
"איככ , מי ירצה לחטוף אותך??" שאל.
"תתפלא" אמרתי לו.
הוא גלגל עיניים.
"אתה רואה, ועוד אתה אומר לי לא לגלגל עיניים" אמרתי לו.
"שתקי כבר מיילי" אמר.
באמת שתקתי… לא היה לי מה להגיד. הבטתי בחלון , חשוך, בקושי יש אנשים בחוץ.. אורות הרחוב נראו כאילו הם הולכים להיכבות בכל שנייה.
ליאו הדליק את הרדיו ושיר ישן נשמע ברקע.
הסתכלתי עליו במבט של WTF?!
"מה את רוצה? היית יותר מידי שקטה" אמר לי.
"אמרת לי לשתוק!" אמרתי לו.
"לא באמת חשבתי שתקשיבי לי" אמר .
גלגלתי עיניים .
"עכשיו את גלגלת עיניים" אמר לי בחיוך.
צחקתי ואז התחלנו לשיר את השירים שנשמעו ברדיו..הוא כזה זייפן!
"אתה מזייף" צחקתי.
"כן, אני לא זמר מי יודע מה" אמר מחייך וממשיך לשיר.
המשכתי לצחוק, ואז הוא החנה את המכונית.
יצאנו מהרכב.
הגענו למסעדה כזאת שפתוחה 24 שעות ביממה.
הסתכלתי עליו בהרמת גבה.
"אל תרימי לי גבה, אני תמיד בא לפה שאני רעב באמצע הלילה." אמר לי.
צחקתי וליאו משך אותי אחריו אל תוך המסעדה.
לא היו הרבה אנשים רק שלושה זוגות שכנראה גם הם נתקלו בבעיית הרעב..
שלוש מלצריות עמדו ליד הדלפק ובהו בנו כשהתיישבנו באחד השולחנות הריקים.
הסתכלתי עליהן "מה יש להן?" שאלתי את ליאו.
"עזבי, מתוסבכות עם עצמן" אמר לי.
אחריי שהן התווכחו עם עצמן על משהו, אחת מהן התקרבה אלינו.
"שלום" הסתכלה עלינו בחיוך "מה אתם תרצו להזמין?" שאלה אותנו.
"פיצה רגילה ושתי שוקו קר בצד" אמר לה , היא הלכה ואז הוא הסתכל עליי "סמכי עליי, זה טעים" אמר
"טוב.. אני הולכת רגע לשירותים" אמרתי לו.
"אוקיי" אמר.
הלכתי לשירותים. ושמתי לב שאחת המלצריות באה אחריי.
נכנסתי לשירותים והבטתי במראה. עיניים כחולות, שיער שטני חלק בקצוות ורוד, כן.. אף אחד לא מבין את סטייל שלי, אבל אומרים שזה יפה לי, אז מבחינתי זה בסדר.
המלצרית השנייה נכנסה והסתכלה גם במראה.
"היי" אמרה לי בנחמדות.
"היי" אמרתי לה גם.
"תגידי לי .. זה שבאת איתו, איך קוראים לו?" שאלה.
"ליאו" אמרתי לה קצת לא מבינה מה היא רוצה ממנה.
"אה, ו..בן כמה הוא?" שאלה.
" הוא בן 18, ואממ.. אם יש לך עוד שאלות, אני מציעה שתשאלי אותו, כי.. אני לא ממש יודעת עליו הרבה דברים"(חוץ מהעובדה שהוא מעצבן!) אמרתי לה באי נוחות, ואז רק קלטתי שאני אשכרה עם ליאו במסעדה…איך הגעתי למצב הזה?!
"אוקיי, תודה בכל זאת" אמרה לי בחיוך.
חייכתי אליה בחזרה ויצאתי מהשירותים.
התיישבתי מול ליאו בחזרה.
"אח שלך התקשר" אמר.
"ו..?" שאלתי.
"הבטחתי לו שאני מחזיר אותך הביתה בריאה ושלמה" אמר.
צחקתי " נחמד לדעת" אמרתי.
ואז המלצרית יצאה מהשירותים.
"היא שאלה עליי משהו?" שאל אותי.
"איך אתה יודע?" שאלתי אותו ואז המלצרית שלנו הביאה לנו את מה שביקשנו וחייכה לליאו שחייך אליה חיוך מאולץ.
היא הלכה, והתחלנו לאכול, הוא צדק!!! פיצה בשילוב שוקו זה באמת טעים.
"לא ענית לי" אמרתי לו תוך כדי שאני בולסת מהפיצה.
"מה? שאל גם הוא אוכל מהפיצה הכל כך טעימה .
"איך ידעת שהיא שאלה עלייך?" שאלתי.
"כי היא משוגעת, אני לא מכיר אותה, אבל מהפעם הראשונה שבאתי לפה היא ושאל המלצריות האלה התחילו לעקוב אחריי הביתה, אני לא יודע מה עובר להן בראש!!" אמר לי.
"אולי הן דלוקות עלייך" אמרתי, טוב זה דיי מובן מאליו.
"מה אכפת לי" אמר לי.
"לא אכפת לך?" שאלתי.
"לא, הן מזכירות לי את האקסיות שלי.. משוגעות אחת אחת" אמר לי.
התחלתי לצחוק.
"זה לא מצחיק , החברה האחרונה שהייתה לי איימה עליי עם סכין כשאמרתי לה שאני רוצה שניפרד" אמר לי.
התחלתי לצחוק כמו משוגעת, הוא התחיל לספר לי על כל האקסיות שלו, ואני בכיתי מרוב צחוק, הוא פשוט קרע אותיי!!!
סיימנו לאכול {ובעיקר לצחוק}.
ליאו קרא למלצרית שתביא לנו חשבון.
והוציא בדיוק את כמות הכסף שהיינו צריכים.
"לא ליאו, אתה לא משלם על הכל" אמרתי לו.
"בטח שכן" אמר .
"ממש לא" אמרתי והוצאתי גם אני את הארנק שלי.
"תכניסי את הארנק, את לא משלמת" אמר.
"אני כן" אמר לי.
"את שוב מתווכחת" אמר.
"אני לא" אמרתי לו.
"מיילי את כל כך מפוטרת" אמר.
"אסור לך לאיים עליי ככה" אמרתי לו.
"חבל.. כי זה בדיוק מה שעשיתי" אמר וקרא למלצרית שתבוא לקחת את הכסף.
הוא דחף לידה את הכסף וקם מהשולחן.
נאנחתי וקמתי אחריו.
התכוונו לצאת מהמסעדה הקטנה אך המלצריות התקרבו אלינו.
"סליחה?" שאלה אחת המלצריות את ליאו.
"כן" אמר לה.
"אני יכולה לקבל את המספר שלך?" שאלה אותו בחיוך ואז הסתכלה על חברותיה שהיו מאחוריה בחיוך מתגרה.
לא הבנתי? מה הן בתחרות עליו.
"מצטער חמודות, יש לי חברה" אמר וצמיד אותי אליו.