שונה לגמרי (פרק 3)

אך אני מבינה שנכנסתי בטעות לשירותי הבנים כשאני רואה שם מישהו, שלא ראיתי קודם, יושב ומזריק לעצמו סמים..

Oh simple thing where have you gone? I'm getting old and I need something to rely on So tell me when you're gonna let me in, I'm getting tired and I need somewhere to …begin

הוא מבחין בי, ומחייך בזמן שהוא ממשיך להחדיר את החומר המחריד הזה לעורו.
"שלום לך" אומר.
אני ממהרת החוצה משירותי הבנים, מתנשפת בשקט. זה הדבר האחרון שרציתי לראות.
עוד מישהו שהורג את עצמו מבחוץ, ואת בני המשפחה שלו מבפנים.
הוא יוצא החוצה, הוא גבוה ממני בהרבה, יש לו שיער שחור עד הכתפיים, ועיניים חומות כהות.
"שלום לך, אני דיימון" אומר ומושיט את ידו לכיווני כדי שאלחץ אותה.
"לא תודה" אני אומרת ומוסיפה: "אני פשוט נרגשת מהמפגש איתך, מציאה ממש, מיסטר דיימונד" (דיימונד- יהלום באנגלית, נשמע כמו דיימון).
"כן, הבנתי אותך" אומר אבל ידו עדיין מושטת אליי ומוסיף: "אבל אותי לא מייבשים".
אני מתעלמת ממנו ונכנסת לשירותי הבנות.
אחי לא היה גבוה, והיה לו שיער בהיר ועיניים ירוקות, אבל יש הרבה מאוד דמיון ביניהם. יש לי יכולת לקלוט אנשים, לדעת מה מצב הרוח שלהם לפי איך שהם מדברים ומה שהם אומרים.
דיימון הזה הוא טיפוס כמו אחי.
אחי היקר לי, השונה ממני.
אחי שאיבדתי.
אני שותפת את פניי וכשאני יוצאת הוא עדיין עומד בחוץ.
"אותי לא מייבשים" הוא אומר ואני מגבירה את קצב הליכתי לכיתה, אבל הוא אחריי.
"מה אתה מפחד שאלשין? אז אני לא! בסדר?" אני מסתובבת וצועקת.
ומוסיפה: "ורק שתדע. אחי מת מהדבר הזה" אני אומרת ומתחילה לרוץ לכיתה, הוא כבר לא בעקבותיי.

בדרך כלל הייתי מחכה לרייבן כדי שילווה אותי, אבל אני לא במצב רוח בשביל אף אחד, אני מתחילה ללכת לבד.
"לא אמרת לי את השם שלך" אני שומעת קול מאחוריי ומסתובבת.
דיימון.
המתנשא הזה, דיימון.
"מאני, בסדר? עכשיו תעזוב אותי?" אני אומרת.
"מאני, כאילו מאן?" (מאן/ מן- גבר באנגלית, נשמע כמו חלק מהשם מאני) הוא שואל.
"כזה, יואו מאן?" הוא שואל.
"ההורים שלך התבלבלו במין שלך, או שנכנסת היום לשירותים הנכונים ורק אני התבלבלתי" אומר.
אני מגלגלת את עיני ופותחת בריצה לביתי.

בדרך כלל הייתי רוצה לכתוב שיר על אחי ולשחרר את כל רגשותיי, אבל כל הרעיונות נבלו ממוחי, אז אני מתחילה לנגן בשקט את השיר "somewhere only we know", ולשיר אותו בקולי השקט.
?Oh simple thing where have you gone"
I'm getting old and I need something to rely on
So tell me when you're gonna let me in
"I'm getting tired and I need somewhere to begin
אני מסיימת את הפזמון ומניחה את הגיטרה בצד.
לא היתה לי הזדמנות לומר למייקל מה שאני חושבת, מה שאני מרגישה.
אני מקווה שתשמע אותי עכשיו.
"מייקי, איך יכולת לפגוע בי ככה?
להשאיר אותי לבד?
כשאני מתבגרת?
כשאני צריכה מישהו שיעזור לי בדרכי!
כל פעם כשרציתי לדבר איתך טרקת את דלת ביתך, אני לא יודעת איפה להתחיל את דרכי. זה קרה רק לפני שבוע, אבל זה הרגיש כאילו זה קרה לפני שנה, כשעזבת את הבית, וסגרת את עצמך בפנים.
לא נתת לי להיכנס, לדבר איתך.
אני מקווה רק לדבר אחד, מקווה שאתה לא כועס, ואני מצטערת.
הייתי צריכה להתחיל להתאבל עלייך לפני שנה, ולא לפני שבוע…"