שותפים-פרק 11

דניאל חיבק אותה חזק חזק אל ליבו.
כשחשב גם על מה שקרה עם החבר שלה בעקבות יחסי המין שקיים איתה הוא חש אשם.
נשבר לו הלב.
הוא דיי כעס על עצמו.
"אז,לאן ממשיכים מכאן?"שאלה סיוון,מוחה דמעות מעיניה.
"איין לי מושג.."הוא חייך אליה,אוחז אותה בזרועותיו.."אני רק יודע שאני רוצה להיות איתך.רק איתך."
מאיה הביטה בהם,מחייכת לעצמה.
אייכשהו,ליוותה אותה תחושה שהם יהיו בסוף ביחד.
"דניאל..זה קצת מוקדם מדיי,אחרי הפרידה שלי מאיתי.."היא אמרה,כשהוא חש כאילו היא נועצת לו סכין בתוך הלב.
"אני מבין אותך.."הוא אמר באומץ.
"דניאל..אנחנו נהיה בסדר.."היא הבטיחה,כשידו נאחזת חזק ביד שלה.
דניאל לקח שוב נשימה עמוקה,מביט בה.נאנח.
הוא שתק,כשהם מספר רגעים לאחר מיכן ישבו על הנדנדה.
כמו כן,הוא ידע שהזמן יעשה את שלו.
"נכנסת לי למחזור הדם,סיון. אני לא מתכוון לוותר עלייך."הוא אמר בפניה,"ממש לא.גם אם ממש עכשיו ייפגע בי טיל בליסטי,אני מתאבד עלייך.אפילו אם דם יפרוץ ממני..אני אעשה הכל למענך."
"דניאל.."היא שוב אמרה..
"אני ארוץ לתוך אש,לתוך תופת בוערת,בשבילך."הוא אמר,מלטף אותה.
"אתה לא תיגע בה!"הופיע איתי,מתעמר בו.
"איתי.."אמרה סיוון כשהוא מתקרב אליה.
"אל תתקרב אלייה!"נעמד בפניו דניאל,חוסם לו את הגישה אליה.
"אתה חושב שאתה קשוח? בוא נראה אותך..דניאל!"קרא איתי,שולף סכין.
"תפסיקו שניכם!!!"קראה סיוון.."די עם האלימות הזו!"
"סיוון.."אמר דניאל,נאבק באיתיי בכוח,בכדי להפיל לו את הסכין.
כשלפתע,איתי דקר אותו בחזה.
איתי,הלך אחורה כשדניאל,אוחז בחזה שלו..זב דם.
"דניאל!!!"היא נגשה אליו.
"אני בסדר.."הוא אמר,מדמם.
"מה עשית לו??!"קראה סיוון כשאיתי נמלט מהמקום.הוא היה המום מהעובדה שדקר אותו.
דניאל נשם בכבדות..
"אני בסדר,סיוון.."הוא אמר כשדם זב מפיו.
"לא!"היא קראה,"צריך לקחת אותך לבית החולים.יש לך פצע דקירה בבית החזה."
"אני בסדר.."הוא ענה,מאבד לפתע את ההכרה.
"דניאל!!!"קראה סיוון שולפת את הסלולרי שלה..בעוד קצב הנשימות שלו,יורד.
היא הזמינה אמבולנס שהגיע לאסוף אותם תוך מספר דקות..
"מה איתו?"שאלה,תוך כדי כך שהפראמדיק מטפל בו.
"יש לו דופק."הוא ענה,"אומנם טיפה חלש,אבל קיים.דרכי האוויר שלו נחסמו ע"י דם.יש לו דם בגרון."