שותפים-פרק 13

"הוא קורס!"קראה אחת מאנשי הצוות כשהם מנסים עדיין לעצור את הדימום שפרץ.
במשך הדקות הבאות הם היו עסוקים בלהעלות לו את הדופק ולעצור לו את הדימום הכבד.
דניאל קיבל מנות דם רבות.
"קצב הלב שלו עולה ל200!" קרא אחד מהמנתחים.."הוא בדרך לדום לב!"
המכשירים החלו לצפצף בצרחות איומות.כשסיוון יושבת בחדר ההמתנה,מתפללת לשלומו.
איתי,שהביע חרטה,תסכול וצער הותיר אותה שם לבדה לא לפניי שאמר לה:"תתקשרי אם תזדקקי למשהו.."
"אל תצפה לדבר ממני.."ענתה סיוון,מוחה את הדמעות מעיניה.
דניאל שכב על שולחן המנתחים
בעוד אנשי הצוות מטפלים בו.מצבו הלך לפתע והתדרדר,כשהוא מוסיף לאבד דם.
לבסוף הצליחו צוות המנתחים במאמץ לא קל,לעצור את הדימום.
כשלבסוף הם הצליחו לייצב אותו.
אחד המנתחים יצא לבסוף,מוכתם בדם.
"מה איתו?" שאלה סיוון,מודאגת.
"היה לו דום לב."אמר המנתח.
"מה???" היא התיישבה,המומה.
"אבל,הוא בסדר."הרגיע אותה,כהיא נושמת לרווחה.
"דניאל הוא לוחם.החבר שלך נילחם.הוא חזק.לא יהיה לו נזק מוחי.אל תדאגי,תפסנו את זה בזמן.אבל הוא איבד המון דם.הוא מונשם.כרגע,הוא אינו מסוגל לנשום בכוחות עצמו.הוא בתרדמת."סיפר לה הרופא.
"אז אתה מספר לי שהוא..עלול..?"שאלה סיוון.
"אני אהייה כנה איתך.אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה איתו.דניאל,עדיין בטווח הסכנה.כבר הסברתי לך שפגיעה בלב היא פגיעה מסכנת חיים כי הלב הוא איבר חיוני."הסביר לה הרופא.
"אני יכולה לראות אותו?"שאלה סיוון.
"בוודאי.."ענה הרופא.."הוא יצא מחדר הניתוח."
"האם הלב..מתאושש מפגיעה כזו?"שאלה סיוון.
"כן."ענה הרופא,"גוף האדם הוא מכונה מופלאה עם יכולת לרפא את עצמה."
סיוון ניכנסה אל החדר.
חדר לבן.
דניאל שכב שם.מחובר לצינורות ןמכונות הנשמה.
סיוון,שהייתה המומה מין המראה,התיישבה ליד המיטה.
היא אחזה בכף ידו.