שותפים-פרק 16

סיוון ישבה במרפסת על הנדנדה.
מאיה הבחינה בה שם.
"היי מתוקה,"היא התיישבה לידה.
"היי מאיה,"היא ענתה מוחה את הדמעות.
"מה קרה,בוביק?"היא שאלה אותה.
"כלום,אני.."ענתה לה סיוון,לוקחת מהספל,כשהקפה בתוכה מהביל.
"אני רואה שבכית.זה קשור בדניאל,נכון?"מאיה הפנתה אליה מבט מלא הבנה.
"רווית איתו."ענתה סיוון.
"ידעתי את זה לפי המבט שלך.זה מבט של לב שבור."אמרה מאיה.
"אייך את יודעת?"שאלה סיוון בתמיהה.
"..היה לו בדיוק את אותו מבט בעיניים כשהוא סיפר לי מה הוא מרגיש כלפייך." סיפרה לה מאיה.
"לא התכוונתי לשבור לו את הלב."אמרה סיוון,מניחה על השולחן הקטן שליד.
"מה שלומו?"שאלה מאיה.
"עדיין קצת חלש. הוא צריך להתחזק ולספר לה עלינו והיא לא משחררת אותו." סיפרה לה סיוון,מניחה את ראשה על כתפה של מאיה.
"דניאל הוא גבר חזק.הוא יתאושש,כשיחזור להיות איתך."אמרה מאיה.
"הייתי כבר מתה להיות אחריי זה.."נאנחה סיוון.
בעוד רווית יושבת עם דניאל.
הוא ידע שכרגע הוא לא יכול לספר לה על סיוון ועליו.
אך,ברגע שיהיה חזק מספיק וישתחרר מבית החולים הוא ייעשה זאת.
הוא פחד לפגוע בה.
למרות הרגשות העזים שלו כלפיי סיוון היא עדיין החברה שלו.
יש לו מחויבות מסויימת כלפיה.
הוא חשב על דרך פשוטה ביותר לספר לה.
פשוטה,אך לא קלה.
כי אין דרך קלה לעשות זאת.
"מה קורה איתך,דניאל?"היא שאלה,נוגעת בו.
"למה את מתכוונת?"הוא שאל.
"אתה איתי פה בחדר.פיזית,אבל הראש לך במקום אחר.."אמרה רווית.
היא שמה לב. כן.דניאל איתה,אבל הלב שלו במקום אחר.