שותפים-פרק 19

סיוון הביטה בדניאל עם דמעות בעיניים.
היא שתקה.שתיקה מוחלטת.
פורצת בבכי מר.
דניאל הביט בה,מתוסכל.
על סף איבוד השפיות.
הוא בלע מעט רוק.כשבעצם חש כאילו איזו אבן נתקעה לו בגרון.
הלב שלו התכווץ בכאב כשהבחין במבט על פניה.
מר לו בפה.הוא השפיל מבט,כשסיוון נכנסת ובוכה בחדר שלה.
נדמה היה כי היא עדיין לא מעכלת את הרגע הזה ובמקביל גם דוקרת את דניאל בליבו.
הוא התיישב על הנדנדה מרכין ראשו לברכיים.אוחז את ראשו בידיו.
מאיה ניגשה אליו.הוא נראה אבוד.
"אתה מוכן לספר לי מה קרה כאן?"היא שאלה.
"…אני לא מסוגל יותר,מאיה."הוא נאנח שוב.
"אני מאמינה לך.."ענתה מאיה.
"זה כואב. זה כל כך כואב.."הוא ענה.
"אם אתה אוהב אותה,אתה צריך לתת לה זמן.."ייעצה לו מאיה.."היא במשבר.בגלל כל מה שקרה,בגלל רווית."
"רווית היא כלום בשבילי…מחר אני יושב ומדבר איתה וזה נגמר."הסביר לה דניאל.
"למה לא היום?"שאלה מאיה.
"אני רוצה לעשות את זה בקצב שלי.זה לא נעים לבוא להפרד ממישהו.."הוא ענה בפניה.
"סיוון מרגישה שאתה לא רוצה להפרד מרווית."ענתה מאיה.
"אני הצעתי לה נישואין!"קרא דניאל,"מה יכול להיות רציני יותר מיזה?"
"היא בהלם.."ענתה מאיה.."יכול להיות שמחר היא כבר תתן לך תשובה."
מאוחר יותר,בלילה.
שכב דניאל במיטה שלו,מביט בתיקרה.
הוא לא יכול היה להרדם..כשהוא כל הזמן חושב על סיוון.
יודע,שיכבד כל החלטה שלה.
הוא הרגיש רע.
מבלי שחש בכך,זלגו לו מעט דמעות.חושב עלייה.
הוא נשם את הדמעות,מוחה אותן בידו.
"אני מיצטער.."הוא אמר.
בערב שלאחר מיכן,נפגש דניאל עם רוית.
לא היה לה מושג שהוא עומד להפרד ממנה.