שותפים-פרק 9

דניאל נכנס לרכב שלו והחל לנסוע .
הוא יחרוש את כל תל אביב עד שימצא אותה.
העיניים שלו ריצדו.הוא היה מבוהל והמום.אותה הרגשה כשאתה מרגיש כאילו הלב שלך עוד רגע מגיע לגרון.מין מחנק כזה,מכאיב.קשה לבלוע.קשה לנשום.הריאות חנוקות,כאילו הוציאו מהן את כל האויר והלב דופק כאילו עוד רגע פורץ החוצה.
במשך שעתיים הוא נסע בכל רחוב שהוא מכיר.התקשר לכל מי שהוא מכיר.
הוא אפילו ערך סיור במקום האירוע,מנסה לאתר סימן ממנה.כשאנשי הפינוי ,לא נתנו לו להתקרב לאיזור.
דרוך,עם הטלפון צמוד אליו.
"למה היא לא מתקשרת?"הוא חשב לעצמו.
כשבערב,נכנס אל הדירה.עצוב.
הוא נכנס אל הדירה ויצא אל המרפסת.
שם הוא הבחין בה,בסיוון.
היא בסדר!
תודה לאל!"הוא קרא,נרגש,נסער.
"דניאל..?"היא לא הבינה מה פשר התנהגותו,כשברגע לאחר מיכן לא הספיקה להגיב וחשה בזרועות שלו מחבקות אותה חזק.היא חשה את הלמות הלב שלו מכות חזק חזק על החזה שלה.הוא רץ אלייה ופשוט חיבק אותה.
סיוון חשה בנשימותיו הקצובות על הצוואר שלה.
"למה לא התקשרת אליי?"שאל דניאל.
"נגמרה לי הסוללה של הסלולרי שלי.."אמרה סיוון,"רק נסעתי לאימא שלי."
"חשבתי איבדתי אותך.."הוא אמר ניסער,"אין לך מושג מה הרגשתי באותו רגע.."
"יכולת להתקשר,להודיע לי שאת בסדר!"הוא קרא נסער.מתנשם.הוא הביט בה במבט כל כך רציני,כל כך מושך.נסער כל כולו,כשגופו מגיב בהתאם.
"למה אתה מתנהג ככה?"היא שאלה,כשמבלי שם לב לכך,היו לו דמעות בעיניים.
דניאל הביט בה במבט מוזר כלפתע היא חשה בשפתיו נוגעות בשפתיה.
הוא נישק אותה,מכניע אותה אט אט בנשיקה ענוגה שהולכת ומתלהטת מרגע לרגע.
נשיקה סוערת.
סיוון לא הבינה מדוע היא פתאום מתנשקת עם דניאל.
היא ידעה שהוא עדיין עם חברה שלו רווית.
לא היה לה כעת שמץ של מושג מה הולך אצלו בלב.
כשתוך מספר רגעים היא חשה את הלחיים שלה,נרטבות מהדמעות שלו.
היה זה רגע רווי סערת רגשות.
זו הייתה נשיקה עוצמתית.