שינוי זה לא רע ~ פרק 9 ~ סוג של סיפור ערסים

פרק 9
ישבתי בחוץ על ספסל וחיכיתי שהם יביאו את שון, בזמן שראיתי גבר מבוגר מתקרב אליי. מוזר היום יום רביעי בדרך כלל אין פה אנשים מעל גיל העשרים והוא בהחלט עבר את זה.
הוא התקרב עוד יותר ואז ראיתי שזה הוא.
~פלאשבק~
"די ירון אני נשבעת לך שלא היה כלום!" שמעתי את תחנוניה הבלתי פוסקים של אמי.
למרות שהייתי בחדר אחר. שמעתי והפנמתי כל מילה במילה.
"תשתקי כבר אמרתי לך! זונה מטומטמת!" הוא נבח עליה.
"בבקשה ירון הוא רק הביא לי את המשקפיים שלי!" היא התחננה
"למה כי שחכת אותם אחרי שהוא דפק וזרק אותך כמו שאני הייתי צריך לעשות לך מזמן?!" הוא צרח. כל מילה שלו פגעה לי בלב כמו סכין.
"אח! ירון בבקשה תפסיק!" היא צרחה נואשות.
לא יכולתי להתאפק יותר. עברתי את הדלת בסערה ורצתי לעברם
"די תפסיק! תפסיק! אל תגע בה1" צרחתי עליו והכתי אותו באגרופיי הקטנים.
"זוז מפה!" הוא ירק ודחף אותי לעבר הפינה. הראש שלי נתקע בשולחן במכה ששיתקה את כל גופי.
זחלתי אל עבר אחותי הקטנה וחיבקתי אותה חזק מגונן עליה בגופי הקטן והצנום
"אל תדאגי שירי. זה תכף נגמר. זה עוד מעט נגמר" לחשתי אליה
התבוננתי בגופה הקטן שהיה מכוסה סימנים כחולים.
"זהו זה נגמר. אנחנו מוגנים. אני אגן עלייך. אני אשמור עלייך. בכל מצב." לחשתי לה והסתכלתי עליה מבעד לעיניה הקטנות והרטובות.
~סוף~
נעמדתי עם ידיי שלובות מאחוריי גבי ונשמתי עמוק למה שהולך לבוא.
"מה אתה עומד מה" הוא אמר לי בזלזול
השפלתי מבט. לא רציתי לראות אותו. לא רציתי להאמין שהוא פה.
"תסתכל עליי" הוא אמר.
עצמתי את עיניי בחוזקה מתכחש לזה שהוא עומד מולי
"תסתכל אליי אמרתי!" הוא צרח. ואז זה הגיע. מכה על הלחי שהעבירה זרם על כל גופי.
ירקתי הצידה והרמתי את מבטי. הוא לא יהיה זה שישבור אותי.
אני צריך עזרה" הוא אמר
נשפתי בבוז " נו ברור" אמרתי בזלזול והסתכלתי על הרצפה
"דבר יפה אל אבא שלך אה?" הוא אמר והצביע עליי באצבע מאיימת
"אתה לא אבא שלי" מלמלתי בכעס
"מה אמרת?" הוא אמר ופניו נהיו אדומות
"שאתה לא אבא שלי!" צעקתי והסתכלתי לו בעיניים
הוא נתן לי ברכית בבטן ודחף אותי על הרצפה
"אמא שלך צריכה תרופות אידיוט." הוא אמר והלך משם
קמתי וסידרתי את עצמי לפני שהתיישבתי על הספסל
שמעתי את החברה יוצאים מהמועדון
"נחש מי קפץ לביקור" אמרתי לאלירן והרמתי את ראשי שיראה את הסימן
תגיד לי שמי שזה לא יהיה הוא יצא גרוע יותר" הוא אמר
"נראה לך" גיחכתי
"זה היה ירון בא להזכיר לי שוב כמה הוא שונא אותי" אמרתי
"אוי ואבוי" מלמלה שיר בחרדה
"דיברת כבר עם רונה?" הוא שאל בזמן שהתקדמנו לפנימיה
"לא לא הספקתי זה היה כרגע" עניתי לו
שון ניסתה לחקור בזמן שהתקדמתי למגורים. ותאמת שלא ממש רציתי לשתף אותה אחרי שהיא הזדיינה עם נתנאל חצי שנייה לפני.
אלירן בא וטפח על גבי בעידוד "תתקשר אליה" הוא אמר והושיט לי את הטלפון שלו
הנהנתי קלות וחייגתי את המספר שלה. רונה היא קצינת המבחן שלי ואני אמור לספר לה על כל דבר שהסתבכתי בו. היא, אלירן ושיר היחידים שיודעים את הסיפור האמיתי. יודעים למה אני פה באמת.
"רונה?" שאלתי בהיסוס
"כן רון מה קרה" היא שאלה קצת ישנונית
"סליחה שהערתי אותך פשוט…" עצרתי לקחת נשימה עמוקה
"הוא קפץ לביקור. שוב" אמרתי לה ועצמתי את עיניי
"תחכה לי בשער אני באה" היא אמרה במהירות וניתקה
"היא בשער" אמרתי לאלירן והושטתי לו את הטלפון
"תמסור לה נשיקה. לילה טוב אחי" הוא אמר ועלה למגורים
"לילה טוב" אמרתי והתקדמתי לשער
אחרי חמש דקות היא הייתה שם עם שקית ענקית של מקדונלדס.
"בוא" היא אמרה והתיישבה על שולחן פיקניק
התיישבתי מולה והתחלתי לפרוש את השקיות בזמן שאני מספר מה קרה
"ומתי פעם אחרונה ראית את אמא?" היא שלה ולקחה ביס מהמנה שלה
"כשהלכתי לקבר לפני חודש וחצי בערך. היא נראתה לי בסדר גמור. חוץ מכמה סימנים פה ושם" אמרתי לה ואכלתי
רונה נהפכה לחברה טובה של המשפחה. זאת אומרת שלי ושל אימי.
"אהמ" היא אמרה
"ואיך אתה בכלליות? הרבה זמן לא דיברנו. אני מקווה שזה אומר שלא הסתבכת יותר מדי" היא אמרה ושתתה מהכוס שלה
"חחח ככה את מכירה אותי רונה? חשבתי שאנחנו יותר קרובים" אמרתי בגיחוך
"בסדר מה אסור לי לפתח תקוות שאתה תהיה ילד טוב מתישהו?" היא אמרה וצחקקה
"אני בסדר. הגיעה ילדה חדשה. משגעת אותי" אמרתי לה ודחפתי כמה צ'יפסים לפי
"יש תודה אלוהים תודה תודה הילד התאהב יש!" היא אמרה והסתכלה למעלה כשהידיים שלה בצורת תפילה
"שתקי לא התאהבתי בה. סתם זיינתי אותה פעם וגם עכשיו ו… טוב אולי קצת מחבב אותה אבל זאת סתם הדלקות אל תעצבני" אמרתי והשפלתי מבטי
"איי אתלה משהו מיוחד. אתה רוצה אותה? תשיג אותה! תראה לה שאתה רוצה אותה. אל תתרחק כדי שהיא תתקרב זה אף 0פעם לא עובד סמוך עליי" היא אמרה
" הופה מזאת יועצת יחסים עוד שניה תהפכי לי לסקסולוגית" אמרתי לה בצחוק
"אוי ואבוי אני עוד לא מוכנה לדבר איתך על הנושא הזה" היא אמרה במבט נגעל
"טוב אני אתן לך לישון. תעזור לי לחסל" היא אמרה ונעמדה
נעמדתי גם והתחלתי לשים דברים בשקיות
"רון?" שמעתי קול גברי קורא לי מהשער
הסתכלתי וצמצמתי את עיניי כדי לראות יותר טוב. ואז נפל לי האסימון.