שכונה פרק 30 ⚠מיוחד⚠

~לפני הכול,חשבתי שבתחילת כל פרק אני יעשה מין כותרת כזאת..מקווה שיצא יפה :)
••••
~הפעם הראשונה~
ציפצופים מחרישי אוזנים העירו אותי משנתי. פתחתי את עיני בזהירות, עדיין מנסה להתרגל למנורה הלבנה שתלויה מול הפרצוף שלי ושורפת אותו.
"בוקר טוב" אמרתי לאחות שרשמה דברים על דף
"כבעיר צהרים חומד" ליטפה את פני ברכות
"יאו אני מרגישה שישנתי שנה" התמתחתי על המיטה
"יותר נכון,ישנת כמעט יומיים" חייכה אלי
"מה?" צחקתי,אין מצב.
"איזה יום היום?" שאלתי
"יום שני" אמרה ויצאה מהדלת
"אה יש לך מכתב על השולחן" הודיעה כשהגיעה לדלת וסגרה אותה. ההלם עדיין במוחי ואני כמעט בטוחה שאני עדיין ישנה.
לקחתי את המכתב ופתחתי לאט.
"יעלי אחותי
יעלולו שלי,היום יום ראשון ואני עם המדים מתכונן לבסיס.
רציתי להיפרד ממך כמו שצריך,אבל את ישנת
רציתי להעיר אותך מהחלום שאת שרויה בו,אבל אסור
רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך,ושתשמעי אותי. אבל את ישנה.
אז הסתפקתי בחיבוק ארוך ונשיקה על המצח,כמו פעם.
כמה שאני מתגעגע אלייך,עוד לא הלכתי וכבר הגעגוע תוקף את הלב.
בהתחלה,לא רציתי לכתוב לך מכתב, אני לא אוהב להיות קיטשי וגם חשבתי שזה יהיה קשה,כיאילו מה אני ירשום לך? אבל זה זורם
אל תבהלי אבל הסנפתי את הריח שלך,הריח הממכר שלך, ריח השיער הטיבעי שלך.
אני מכור אלייך אחותי הקטנה,אני יודע שגם את מכור לאחיך החתיך.
טוב,עומד להיגמר לי הדף ואין כל כך הרבה מה לכתוב אז,תשמרי על עצמך יעל ותפנימי יעלולה, אנשים חולים עלייך..תני להם לאהוב אותך. תפסיקי להיות סגורה בתוך עצמך ולהיות עקשנית.
אוהב עד מאוד אחיך המסור והאוהב,החתיך והמושלם שאין עוד כמוהו בעולם"
החיוך התפרס על פני דרך דמעות קטנות של אושר. הוא הלך לבסיס,אין לי מילים לתאר את ההרגשה שחוויתי באותו רגע.
הלב שלי ניטר למרחקים,ניגבתי כמה דמעות ומשכתי באפי. אין אני חולה על האח ההומו שלי.סתם לא באמת הומו.
פתחתי חבילה של שוקולדים בצורה של לב ואכלתי אחד מהם,הדלקתי את הטלוויזיה לערוץ ויווה, זה היה או זה או ערוץ הכנסת.
"טעים החרא הזה" מילמלתי לעצמי ואכלתי עוד
"אני רואה שהחלטת להשמין"אסף עמד בדלת תופס אותי בפה מלא שוקולדים.
"זה ממש טעים"אמרתי לו בניסיון לגרות אותו. הוא המשיך להישען על המשקוף עם העמידה שלו. אין חתיך כזה בעולם.
"טוב מה אתה חש את עצמך דוגמן 'כנס" צחקתי לעברו.
הוא צחק איתי,נעל את הדלת והתקדם לעבר המיטה
"הופה"צעק וקפץ עלי בנחיתה אחת.
"אח" מילמלתי בכאבים ושיפשפתי את מצחי.
"כאב?" שאל בשקט. הנהנתי לעברו בפרצוף עצוב.
הוא חייך ונשק למצחי ברכות.
"אני אוהב אותך"לחש לי וליטף את פני. אני רק חייכתי לעברו,הוא יודע שאני אוהבת אותו מה הוא צריך כל דקה לשמוע את זה
"איזה קיטשי"אמרתי מנסה להזיז אותו ממני
"איזה מעצבנת"לחש. הוא שכב לידי וראינו 'אין טיפשות בגן עדן'
"אסף" מילמלתי לעברו
"אה?" שאל והסתכל עמוק לתוך עיני
"אני רוצה לעשות את זה" אמרתי,מעט נבוכה ממנו. נזכרתי בשיחה עם עדן לפני כמה ימים,שזה לא דבר רע ושאין לי מה להתבייש ממנו
"לעשות מה?" שאל
"לשכב" אמרתי בלחש,עיניו נפתחו בתדהמה וחיוך ענקי התפרס על פניו
"רציני?" שאל ועלה מעלי
"לא עכשיו חרמן מת"אמרתי מעיפה אותו ממני אך ללא הצלחה
"כשתצאי מהבית חולים,אני רוצה לראות אותך עירומה בחדר שלי"לחש לתוך אוזני ונשך את התנוך
הרגשתי שאני מסמיקה,כל הלחיים שלי האדימו
"חרמן"זרקתי לאוויר.
"את אהבה הראשונה של חיי יעל,אני מאוהב"מסתכל עמוק בתוך עיני
"תגידי שאת אוהבת אותי"לחש, עדיין מעלי
"אני אוהבת אותך הכי בעולם" כרכתי את את ידי סביב צווארו ונישקתי אותו ארוכות. אהבתי את המגע שלו עלי, את החיוך שלו, העמידה הכול הכול הכול. ואני ממש רוצה לעשות את זה,במיוחד איתו.
אני סומכת עליו הכי בעולם ואני מכירה אותו מגיל קטן.אני רק מחכה לרגע שאני יצא מפה.
המשכנו להתנשק בלהט, התשוקה וכל הרגשות יצאו ובערו בתוכי.
"שניה" עצר את הנשיקה "את לא חייבת לעשות את זה"
"אני יודעת" חייכתי אליו "אני רוצה"
"כבר אמרתי שאני מכור אלייך?" שאל
"תמיד נחמד לשמוע שוב" נישקתי אותו בחזרה, נשימותי נעצרו..פתאום הזמן קפא וזה היה רק אני והוא
•••
ההורים קנו בחוץ פלאפל והביאו לי מנה,אחד הטעימים.
"ואוו שבעתי"טפחתי על ביטני ואז יצא לי גרעפס קטן
"איככ מגעילה"מילמלה ירין
"רואים שלמדת ממני משו" חייך לעברי אסף
"לבריאות"צעק אבא בקולי קולות
אחרי כל היום הזה,הגיע הערב. אבא הפעם נשאר איתי למרות שביקשתי והתחננתי שלא.
אבא נרדם קלוט ומחשבות נדדו במוחי..
על אסף בעיקר,על אהבה שנעשה ביחד כל הלילה, ולאט לאט חשבתי על עומר.
אסף אמר שעומר היה בחקירות במשטרה ובגלל זה הוא לא בא,אני ואסף דיברנו עליו שעות והוא הסביר לי הכול. הכעס פג ממני והתחלתי להירגע
האחות אמרה שאסור לי להתרגש מידי ולעשות פעילות גופנית .אני חייבת לקנות לה איזה משהו.

הלילה בא,ואני עדיין ערה.
אני חושבת על אסף ולא מפסיקה לרגע, אני מתרגשת כמו ילדה קטנה ממנו.
לקחתי את הפלאפון,קראתי כמה הודעות של איחולים והחזרתי בחזרה.
הנחתי בחזרה את הפלאפון ונרדמתי במיטה.
•••
עבר שבוע וקצת,היום זה היום,היום אני משתחררת.
"תודה" בכתה בהתרגשות האחות,קניתי לה ספל הרופאה שלי הכי מדהימה וזר פרחים קטנטן
"אין בעד מה"חיבקתי אותה
"טוב חמודה להתראות,תשתי הרבה מים אני רצינית" אמרה בקול אחיד
"אוקי"חייכתי ויצאתי מהחדר,החזקתי בידו של אסף וביד של אמא שלי. הרגשתי מאושרת כפי שלא הרגשתי הרבה זמן
נכנסנו לרכב,אבא אני אסף ואמא ונסענו לבית.
חיכתה לי מסיבת הפתעה עם החברים,התרגשתי ממש.
עומר בסוף כן ביקר אותי מספר פעמים, הוא הצטער הרבה פעמים וסלחתי לו מין הסתם.
אכלתי ושתיתי המון,כל דקה מישהו מוזג לי מים.
"שנייה"אמרתי לשיר ורצתי לשירותים, זה היה פיפי אחד הארוכים שעשיתי.
"מה קרה שיחררת?" צחקה שיר
"תמשיכי תמשיכי לצחוק"הוצאתי לה לשון
"קחי" הושיטה לעברי נועה שקית
"אין מצב" הרחקתי ממני את המתנה
"בשבילי"התחננה,פתחתי את השקית והיה שם בושם השחור של ריאנה
"אני לא מאמינה בידיוק נגמר"חיבקתי אותה
"אפשר דקה"אסף הפריע
"בואי"לקח את ידי וגרר אותי לבחוץ,הבנתי לאן אני הולכת..
פרפרים עפו מהחזה,הבטן מתכווצת,ההתרגשות בעיצומה..לא יכלתי לנשום.
"תירגעי"אמר בלחש והידק את אחיזתו בידי. נשמתי עמוק ונכנסתי לביתו.