שכונה פרק 36

~פרק 36: אין כמו נשיקה חמה אחרי יום ארוך~
"פאק" מילמלתי לעצמי בידיעה שאני הולכת להתפוצץ ולהיראות כמו מטורפת ואפילו לפגוע.
"מה הקטע הזה שהלכת אל אושר? בשביל מה הלכת אליו?" אסף דיבר בשקט,אך הכעס שבקולו היה חזק.
"דבר ראשון,תירגע ודבר שני הוא בא אלי ודיבר איתי" החזרתי לו באותו טון.
"על מה דיברתם?"שאל
"אני לא חייבת לתת לך הסברים" אמרתי בעקצנות ושילבתי את ידי על חזי.
"על מה דיברתם?" צעק,הוא הפך להיות אדום.
"הוא חשב שהקטע שהיה ב'גריו' זה בגללו אז התגללה השיחה וסתם דיברנו" הסברתי את עצמי. ניסתי להראות לו שאני לא מפחדת אבל מבפנים..רעדתי. פחדתי ממנו,שיעשה לי משהו מכעס. פחדתי לאבד אותו.
"שנייה לפני הכול,באיזה קטע את צועקת עליי באמצע המועדון ומביכה אותי מול כולם?" התקרב אלי בצעדים קטנים וקולו היה גבוה.
"באיזה קטע אתה באת לשם למרות שאמרתי לך לא?" התקרבתי אליו גם אני. שנינו היינו צמודים.
"אמרתי לך כבר שדאגתי לך" צעק,הרגשתי שבאותו רגע כל השכנים יצאו ויתלוננו על הרעש.
"אתה כזה אידיוט"מילמלתי והלכתי אחורה מעט
"ממה אתה פאקינג דואג ממה?" צעקתי בכול כוחי
"את החברה שלי"צעק והביא לי סטירה. סטירה כואבת. הלחי שלי התחילה לשרוף מכאב.
המבט שלי הופנה לצד מעוצמת המכה ודמעות זלגו מעיני ללא שליטה.
"יעל" קולו השבור של אסף נשמע
היד הימינית שלי שיפשפה את הלחי,הרגשתי איך אני מאבדת שיווי משקל. כאב גדול תקף את הלב,כמו סכין שחודרת ללב.
רצתי מהר לכיון המדרגות לא היה לי אכפת מכלום, רציתי לברוח,לרוץ כמה שיותר רחוק,רחוק מכולם.
"יעל"אסף תפס את ידי בחוזקה ומשך אותי במורדת שלושת המדרגות שעליתי.
"אתה מטומטם,מפגר דביל, בן זונה תעזוב אותי, הצילו הצילו אונסים אותי הצילו.." צעקתי בצעקה אחת גדולה לא רציתי לגעת או לראות אותו באותו רגע.
הפנים שלו התקרבו אלי במהירות ושפתיו נחו על שלי. רציתי ללכת להשתחרר ממנו,אך הייתי צמודה לקיר ללא יכולת לזוז
"תעזוב אותי"אמרתי בין הנשיקות והדמעות לא חדלו לרדת ולהרטיב את הלחיים.
אסף המשיך,המשיך לנשק בלהט,התשוקה בערה אצלו ולאט לאט..גם אצלי. שפתיי נעו ביחד עם השפתיים שלו,למרות שלא רציתי ולמרות שכעסתי.. זה לא היה בשליטה.
הנשיקה הייתה כנה,עוצמתית עם המון רגש,הרגשתי שהדמעות הפסיקו לרדת וידיי היו סביב צווארו.
פקחתי את עיני ועצרתי אותו,ראיתי שהוא לא עוצר והוא ממשיך,דוחק אותי כנגד הקיר.
"אסף"מילמלתי. הוא ירד בשובל של נשיקות חמות לעבר הצוואר שלי.
"אני..לא.." אמרתי נענקת מעוצמת הנשיקות שהוא נתן לגופי. הוא לא הקשיב,כמו תמיד, הוא הגיע אל החזה שלי ונעצר שם.
הסתכלתי עליו,בוחנת אותו, את העניים שלו.
"אין אין אין" מילמל לעצמו,קובר את ראשו בין ידיו הגדולות.
"אסף" בלעתי את רוקי בכבדות. סידרתי את החולצה הלבנה שירדה מעט למטה. וחזרתי להסתכל עליו מתהלך לשני צידי הבניין
"אין את פשוט לא מבינה שאת מטריפה אותי, את פשוט לא מבינה שאני מכור אלייך ואני לא יכול לראות אותך עם בחור אחר?" צעק בקולי קולות. הדמעות שוב איימו לפרוץ ושוב אני מנסה שהם ישארו שם.
"אני פשוט מטורף עלייך"התקדם אלי. הוא תפס את פני עם שתי ידיו והצמיד אותי שנית לקיר הלבן.
"אני לא יכול איתך,את לא מבינה כמה שאני מאוהב בך"לחש לי בשקט,המבט בעיניו היה פסיכי,פשוט פסיכי! בחיים לא ראיתי אותו במצב הזה! חשבתי לרגע אולי הוא שתה? אבל לא,אין ריח שמסגיר את זה.
"תביני אותי,תביני שהתמכרתי אלייך" לחש בקול כמעט בלתי נשמע ונישק אותי ארוכות. נישק אותי נשיקות חמות,נשיקות שמהפנטות אותי וגורמות לי ללכת שבי אחריו.