שלג בבוסטון (פרק 11)

אוקיי :)
הפרק הזה יסופר שונה מאשר שאר הפרקים.
אני אספר לכם את הסיפור מנקודת המבט של דניאל מהרגע ההוא שעלמה אמרה לה לברר מה שון וספיר עושים ביחד.. :)

"טוב אני אלך אחריהם ואודיע לך מה ראיתי." אמרתי לעלמה
"אוקיי בוינתיים אני הולכת לגבעה לראות מה עם טאו" אמרה עלמה ויצאה מהכיתה.
הלכתי במהירות אחרי שון וספיר וכשהם ישבו על הספסל הם התחילו לדבר..
"נו רואה? אמרתי לך שהיא לא טובה לך!" אמרה ספיר
"אני עדיין לא מאמין איך הסכמתי לשטות הזו! אני לא בן אדם שאוהב לפגוע."
"אנחנו התערבנו ביום הראשון של הלימודים.. ראיתי איך הסתכלת על עלמה כשעזרת לה עם הספרים."
"אבל ההתערבות לא הייתה כלולה בכל העסק הזה של לשבור לה את הלב!
"אני אמרתי שאהפוך אותך לפופולארי אם תעשה לה את זה. פשוט נמאס לי מהילדה הזו! כל הפרצופים החמודים האלה שלה וכולם אוהבים אותה ואותי אמורים לאהוב יותר מאותה אתה מבין יותר! אז מגיע לה שאני אשבור לה את הלב."
"אבל אני לא רוצה לשבור לה את הלב! וחוץ מזה אני עושה את זה רק כי אמרת לי ואני בכלל לא אוהב אותה!"
"חמוד שלי, אני ראיתי את המבט שלך עליה!!!"
"טוב הסתכלתי עליה בחיוך כי היא חייכה אליי.. אני אוהב ילדה אחרת."
"ומי זו?"
"דניאל! אם את חייבת לדעת."
קפצתי מהמחבוא בטעות ושון וספיר ראו אותי.
"טוב אני הולכת" אמרה ספיר והלכה למגרש הכדורגל.
שון התקרב אליי והתחלתי לפחד שיעשה לי משהו.
"שון.. אני ממש מצטערת שהקשבתי לשיחה א..אני פשוט עברתי כאן ולא…"
לא הספקתי לסיים את מילותיי ושון פשוט נישק אותי בלי לחשוב. אני חייבת לומר שדי נהנתי כלומר זו הפעם הראשונה שאני מנשקת מישהו וזה הרגיש ממש מוזר אבל גם מצחיק.
"היה לי טוב שאת שומעת את זה" אמר שון
"אבל מה עם עלמה? אני לא יכולה לעשות לה את זה" אמרתי
"אז זה ייהיה הסוד הקטן שלנו" אמר שון "טוב?"
"טוב." הנהנתי ונישקתי אותו שניץ
ואז נשמע הצלצול.
"טוב דניאל ניפגש בסוף הלימודים?" שאל
"כן בטח.." אמרתי לו והלכתי לכיתה.
מה אני הולכת להגיד לעלמה עכשיו? חשבתי לעצמי.
אני יכולה להסתיר ממנה את הכל ופשוט להגיד ש.. אה ש…
"דני? מה קרה? מה שמעת שהם אמרו?" שמעתי את עלמה קוראת לי.
"אה…" גמגמתי
עלמה הסתכלה עליי בפרצוף משונה.. "דניאל? מה הם אמרו!" שאלה בצעקה
פחדתי לפלוט משהו לא טוב! אז פשוט הסתובבתי והלכתי לשבת במקומי…