שלג בבוסטון (פרק 17)

"לאבא שלי?" שאלתי בסקרנות "אבא שלי נפטר מה יש לי כבר לדעת עליו"
"נפגש ליד עץ האלון"
השיחה התנתקה. אורן הסתכל עליי משונה
"מי זה היה?"
"איש שרוצה לספר לי על אבא שלי" אמרתי "אבל זה ממש משונה.. מה עוד יש לי לדעת?"
"אני מציע לך שתלכי אליו ותבררי מה זה" הציע אורן
"אבל אם הוא ינסה לפגוע בי?"
"אני אבוא איתך" אמר "ואם הוא ינסה לעשות לך משו…"
הסכמי והלכנו לחכות ליד עץ האלון.
בדרך התחלנו לדבר.
"מה נראה לך הוא רוצה להגיד לך?"
"אני לא יודעת.. נצטרך לחכות ולגלות"
אחרי בערך 15 דקות של הליכה, הגענו לעץ האלון. ראינו שם איש אשר לובש מעיל שחור וחולה לבנה ומכנסי ג'ינס כהים. הוא היה די למא ועם פלומת שער שחורה.
"האם את עלמה בארוון?" שאל
"כן.. אני עלמה בראוון" עניתי
"ומי זה הבחור הזה?"
"תגבורת"
"אין לך מה לדאוג עלמה, אני לא אעשה לך שום דבר.." הרגיע אותנו האיש "ודרך אגב, שמי הוא ג'פרי"
"טוב תגיע לעיקר ג'פרי!" אמרתי בביטחון "מה רצית לספר לי על אבא שלי?"
"את מה שאת כנראה לא יודעת על התאונה.."
"התאונה?" שאלתי "זו שאבא שלי מת בה?"
"כן.. והאמת היא, שאבא שלך בכלל לא מת"
אני ואורן הסתכלנו על ג'פרי בתדהמה
"אז ככה.. לאחר שמצאו אותו מחוסר הכרה ליד המכונית האמבולנס בא ולקח אותו לבדיקות ובזמן הזה אני ועוד כמה שוטרים הסתכלנו על המכונית וחיפשנו רמזים לפגיעה."
"למה שאתה תחפש רמזים? הכרת אותו בכלל?" שאלתי "אתה חבר במשטרה?"
"אני סמל בחיר במשטרה. ואני מכיר את אביך"
"מעיין לך להכיר אותו?"
"אני זה שהכניס אותו לכלא."
"לכלא?!" שאלנו בתדהמה
"אפשר לסיים את הסיפור??" שאל ומיד המשיך "בכל אופן, אחרי התאונה חיפשנו רמזים ומצאתי משקה אלכוהולי כמעט גמור במושב הנהג והבנו שהוא היה שיכור.
גם לפני הפגיעה, ראיתי שהוא היה קצת 'קוקוריקו' כמו שאומרים הילדים"
"אבל איך הכנסת אותו לכלא?"
"הרופאים הצליחו להציל אותו וכשניסינו לתפוס את אימך היא אמרה שאינה רוצה זכר לאבא שלך. שהוא הכה אותה קשות וגרם לה סבל רב."
"אבל למה אמא שלי לא אמרה לי כלום?" שאלתי
"היית אז בת 10. היא פחדה שתדעי משהו על זה ושסתם תפחדי ממנו היא לא רצתה להרוס לך את הילדות."
"אני יכולה לפחות ללכת לראות אותו בכלא?" שאלתי ברצון
"אני חושש שלא" אמר ג'פרי "זה מסוכן מדי בשבילך"
"אם כל הכבוד לך ג'פרי, הוא אבא שלי ואני בכלל לא זוכרת אותו! זו זכותי לראות אותו"
"איני יכול לאשר זאת בשום פנים! אל תתקרבי לכלא הזה. יש שם אנשים שאת לא רוצה לפגוש"
"Tבל יש שם איש שאני כן רוצה לפגוש. אבא שלי!"
ג'פרי הסתובב והלך מהאזור ואני הלכתי להתיישב ליד העץ
"אני לא מאמינה שככה 5 שנים שיקרו לי!" אמרתי בבכי
"עלמה אני בטוח שזו לא הייתה כוונה רעה. אמא שלך דאגה לך שמעת מה ג'פרי אמר" ניסה להרגיע אותי אורן
"לא אכפת לי מה הוא אמר! מחר אני ואתה הולכים לבקר את אבא שלי בכלא. אם או בלי ג'פרי ואמא שלי!"