שלג בבוסטון (פרק 4)
אני לא מאמינה לזה.. לא מספיק שיש לי את הבעיה של הבית שלי עכשיו יש לי גם את הבעיה הזו בנוסף לאוצר הבעיות שלי..
אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ….
במקרים האלה שאת מרגישה שאת הולכת לאבד את כל מה שיש לך.. את פשוט הולכת למיטה ושוכחת שכל זה קרה וזה בדיוק מה שעשיתי.
Tבל פתאום נשמע צלצול טלפון
הרמתי את השפופרת והתחלתי שיחה מעניינת
"הלו?" שאלתי
"היי עלמה, זה שון"
"אה… אה… היי שון מה קורה?"
"הכל בסדר" גיחך "תגידי רציתי לשאול אותך אם בא לך לבוא איתי לגלידרייה של ג'ון"
"גלידה? בקור הזה?! אני לא יודעת.."
"אה.. אז אפשר אולי סתם ללכת לסרט.."
"אין ממש סרטים טובים היום.."
"אה אז אפשר אה… אה…."
"שון.. אתה רוצה להזמין אותי לצאת איתך?" שאלתי
"אה… אה… כן"
"אוקי אין בעיה. ניפגש בגלידרייה של ג'ון" אמרתי בחיוך וניתקתי את הטלפון.
אני לא האמנתי שרק כשהוא מכיר אותי יום אחד הוא כבר מזמין אותי לצאת איתו לאנשהו..
לבשתי את הבגדים הכי יפים שלי לחורף והתחלתי לצאת.. רק רגע, כשאני חושבת עלזה.. הבית עוד ניראה הרוס מה יקרה אם אמא תבוא ותחשוב שקרה לי משהו ותתקשר למשטרה? אני לא יודעת איך אני אצא ככה מהבית!!
החלטתי בסוף לנעול את הבית והתקשרתי לאימי והסברתי לה הכל והיא תתקשר למישהו שיבוא לסדר הכל וזה אומר שאני יכולה לצאת לגלידרייה בלי שום בעיות!
הגעתי לגלידרייה של ג'ון וראיתי את שון כבר תופס שולחן
"היי שון!" קראתי
"הי עלמה בואי שבי"
…
תגובות (1)
סיפור יפה, זה מותח אותי תמשיכי :)