תיכון בברלי הילס- פרק 1

קמתי בבוקר, שוב נגמר החופש וצריך לחזור ללימודים.
תיכון חדש בעיר חדשה, כמה השנה הזאת תהיה גרועה יותר?!
הלכתי למקלחת וצחצחתי שיניים, אספתי את השער לקוקו גבוה והלכתי להתלבש,
לבשתי חולצה נופלת לבנה עם נשיקה אדומה באמצע שכתוב מתחת "kiss me" וגינס ארוך
קשרתי את השרוכים בנעליי הסניקרס שלי.
ירדתי במדרגות, "אני מקווה שהבוקר אמא תדע שאני קיימת ולפחות היום" התפללתי בלב.
וכמובן שהיא לא זכרה אותי, בלי ארוחת בוקר לפרידה ואפילו לא כרטיס ברכה שאני לא אראה אותה שנה אבל זה לא יהיה כל כך שונה מהבית.טוב נו, היא במילא לא שמה לב אליי.
הכנתי לעצמי חביתה וקוטג'. אכלתי את האוכל מהר העיקר להסתלק כמה שיותר מהר מהבית.
פיניתי את הצלחת ומיהרתי לקחת את המזוודה. פניתי לכיוון הדלת, אבל לצערי אמא באה מאחורי וחיבקה אותי.
"אל תדאגי הכל יהיה בסדר" היא אמרה לי,
"זה בסדר, אני ממש בסדר" עניתי לה באי רצון,
"טוב האוטובוס שלך בדרך, אני מקווה שיהיה לך טוב, אל תדאגי, גם אבא שומר עליך מלמעלה" היא אמרה לי בפעם המאה אלף,
"כן, ממש" אמרתי לה בזלזול.
נתתי לה נשיקה ויצאתי החוצה, הלכתי בשביל, הסתכלתי על הסביבה שלי שלא אראה אותה הרבה זמן.
הגעתי לתחנת האוטובוס בול בזמן, האוטובוס בדיוק הגיע.
עליתי וישבתי במקום פנוי.
כל הדרך ישנתי, כנראה שפשוט לא היה לי כוח לכלום.
נהג האוטובוס העיר אותי ואמר לי "היי ילדה תתעוררי היגענו"
לקחתי את המזוודה, נשמתי נשימה עמוקה ויצאתי……..