תנו לגדול בשקט ~פרק 30 ~
נותרתי בחדר הלבן לבדי ,עדיין ..לא רציתי ללכת ,הייתה לי הרגשה שאני צריכה להישאר .
אולי עשיתי טעות ? אולי הייתי צריכה להישאר כאן ? עם אביעד.. עם האיש המוזר
כל כך טוב לי כאן ,אני מרגישה פה כל כך ,מור ..
אבל תומר ,הגעגועים שלי אליו ,לא יהיו שווים את זה .
אני עשיתי את ההחלטה הנכונה ?
התיישבתי בפינת החדר הלבן ,עם המחשבות שלי ,המחשבות שהציפו את ראשי ,הם קדחו וקדחו .
ראיתי דמות באה ומתקרבת ,לאט לאט הדמות התחילה להתבהר ,ולהיראות מוכרת .
שיער שחור ..עינים ירוקות ..לאט לאט פרצופו התקרב אליי .רגע לא יכול להיות !!
"אבא!?" צעקתי "אבא …" אמרתי בקול שבור למראה הדמות המתקרבת .
"מורוש ילדה שלי איך גדלת !"אמר אבא בקול הכול כך מוכר וישן ,קול שגרם לי להתחיל ולהחנק מדמעות.
_____
*בנתיים למטה*
"אני ..לא הייתי צריכה להישבר .לא הייתי צריכה להגיד לה " אמרה רומי בקול מתנצל וחנוק מדמעות
תומר התיישב לידה בכיסא וניחם אותה "אל תדאגי ,היא חזקה,היא תצא מזה" הוא אמר בקול רציני
"אני מקווה ,,אחרת ..אני לא יודעת מה אני אעשה לעצמי". אמרה רומי ודמעה נפלה מפנייה
יוגב נכנס לחדר והתקרב לרומי "אחותי חזקה . אל תדאגי את לא אשמה בכלום" הוא אמר בקולו המרגיע
תומר הלך הלוך ושוב ברחבי החדר "נו כמה זמן לוקח להם לעשות ניתוח מסכן ?!" הוא אמר בעצבנות
"אני לא יודע מה אני אעשה לעצמי ..אם ..אם "
"אל תגיד את זה ' אמרה רומי
לא יקרה לא כלום ,שיכנע את עצמו תומר ,הרי הוא מכיר את מור ,הוא מכיר אותה מאז שהייו קטנים .. מאז ש..
רופא עם מסיכה ירוקה על פניו יצא מן החדר והתקרב אל עבר המשפחה
דליה התקרבה אליו יחד עם יוגב
"תראו" אמר הרופא "יש לה דימום חזק בראש"
"דוקטור ! מה מצבה ?" שאל תומר בתקווה
"אתה משפחה ?" שאל הרופא
"לא"
"מצטער ,אני יכול להגיד את מצבה של החולה רק למשפחה".
"זה בסדר" אמרה דליה "הוא כמו משפחה" היא אמרה וקירבה את תומר.
"טוב" אמר הרופא וגלגל עיניים "אז כמו שאמרתי ..יש לה דימום קשה בראש ,כנראה מסיבוכים בניתוח הקודם..'
"אז הכול בגללכם ?!" תקף יוגב "בגלל הרפואה הלקוייה שלכם ?!"
"יוגב תירגע" הרגיעה אותו דליה עם דמעות בעינייה
'אנחנו עושים כמייטב יכולתינו ."אמר הרופא והמשיך "בנתיים ,רק נס יעזור ,אנחנו מקווים שנצא עם תשובות ברורות
בעוד כמה שעות.'
תומר התעצבן וחזר לרומי שהמתינה בחוץ.
יוגב הלך מיד אחריו
"אייך איךך אני מעביר את השעות הנוראיות האלה ?!" צרח תומר ובעט בכיסא
"תומר תירגע" אמרה רומי
"אני לא יכול" הוא אמר בקול שבור "רומי אני לא יכול !!!!!"
"תומר" אמר יוגב " בנתיים כלום לא יעזור לנו חוץ מלהתפלל" הוא אמר והגיש לתומר ורומי סידורים
"תתחילו" הוא אמר ,והתחיל להגיד פרקי תהילים.
תגובות (9)
אהעאהאהאעהא מור :'(
תמשיכי דחוףףףף
וואי איזה פרק הורס תמשיכי דחוף
הוא גם ממש מרגש ו….אהההההה
חחחח תודה רבה אני אעלה את הפרק הבא היום ! (:
אעהעא איזה חמודים! פרק מהמם!!
תודה (:
לא היום, מייייייייייד עכשייו את תעלי את הפרק הבא ברגעים אלו קדייייימה אני במתח וזה ממש לא טוווב ..! פרק מושלם כרגיל תמשיכייייי ואני מאוד מקווה בשבילך שמור תהייה בסדר..! תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייי :)))
חח יובל ,קודם כל תודה רבה על התגובה D:
דבר שני ,אני לא ממש אחראית על מתי שהפרקים עולים זה דיי תלוי באתר..
אפרת זה מהממםם!!!!
תודה נופרוש <3