תנו לגדול בשקט ~פרק 36 ~
"אמא מה קורה לי ?" שאלתי אותה
באמת שלא הבנתי מה קורה פה ,למה אני נמצאת פה ,ואיפה רומי .
היא רק הסתכלה עליי הנהנה ואמרה לי לשכב .
לאט לאט הרגשתי איך אני נרדמת ,בלי לרצות בזה בכלל .
________________________________
תומר המתין בחוץ .הוא רק הלך וחזר ,הלך וחזר ,הוא כבר התחיל לעשות לרומי סחרחורת
"נו תומר שב !!"
הוא הסתכל עליה
"אתה עושה לי סחרחורת ."
הוא התיישבת והקפיץ את הרגל מלחץ.
דליה יצאה מהחדר של מור בעינים דומעות "היא לא זוכרת כלום מהחצי שנה האחרונה "
כולם הסתכלו עלייה
"היא חושבת שהיא הולכת לחפש עבודה עם רומי" היא אמרה והסתכלה על רומי
"היא..שכחה הכול" אמר תומר בעצב
"אל תאבדו תקווה" אמר הרופא " יכול להיות שזה עוד יחזור לה ."
הם רק הסתכלו אחד על השני ולא ידעו מה לעשות ,זה כאילו מחקו לבן אדם חצי שנה מהחיים !
"איפה היא עכשיו ?" שאלה רומי
"הרדימו אותה " אמרה דליה .
"זה עדייף ככה ." השלים אותה הרופא , ויצא מהחדר .
הם כבר היו אובדיי עצות . למה כל הצרות נופלות עליהם ככה ?
"אל תדאגו ." אמר יוגב " כמו שיצאנו מהמקרה הקודם נצא גם מזה".
"אני חושב שאני אלך.." אמר תומר בקול צרוד "הרבה זמן לא הייתי בבית"
דליה הנהנה ,והוא יצא מהחדר ,מובל על ידי רומי ליציאה .הם נפרדו לשלום ,
ותומר יצא משער בית החולים ,לכיוון הבית שלו ,שלא היה בו כמעט שבוע .
הוא נושם בית חולים כל כך הרבה זמן ,ובסוף שוכחים אותו .
הוא נכנס הבייתה ,הבית היה ריק ,כרגיל ,אבא בעבודה ..
הוא התקלח ,ויצא מהבית …,לכיוון הגינה .
כן ,הגינה ,הגינה שקרו בה כל כך הרבה דברים . עם מור ,איתו . בכול פינה בגינה הזאת הוא ראה את החיוך שלה
את המבט ,את העיניים .
הוא כל הזמן חשב עליה . זה תסכל אותו .הוא התיישב על הספסל ,והסתכל על הילדים הקטנים שמשחקים
הוא היה מתחלף איתם בשמחה ,אילו רק יכל ..
האוויר בגינה היה טוב ,ורוח קלה נשבה והזיזה את העצים מצד אל צד ,לאט לאט מתחיל להחשיך .
תומר רק ישב שם וחשב .חשב מה לעשות ..
הוא החליט לחזור לבית חולים ,לראות מה קורה שם .
"שלום תומר" קידמה אותו בברכה דליה ,לא היה שם איש מלבדה .
"היי" הוא אמר בחיוך ביישן
"היא התעוררה " היא אמרה בשמחה .
הוא חייך ,והם נכנסו לחדר .
מור שכבה במיטה ,דליה דיברה איתה ,והוא המתין לה בצד .
הוא חייב לעשות משהו .חייב .הוא לא יכול יותר .
הוא התקרב אל המיטה של מור
היא הסתכלה אליו
הוא הסתכל עליה .
הוא חייך אליה "מור" הוא אמר בשקט
היא לא אמרה מילה .ונאטמה במבטה .
דליה יצאה מהחדר ,כדי לתת להם להיות לבד "אם יהיו בעיות תקראו לי" היא אמרה וייצאה "בהצלחה תומר"
"את באמת לא זוכרת אותי מור ?" הוא שאל
"לא." היא אמרה והסתכלה עליו
"אני.." הוא אמר קלושות
היא פחדה ממנו ,היא לא הבינה מי הוא ,ומה הוא רוצה ממנה ,ואיך אמא שלה מסכימה להם להיות פה לבד !?
עם איש זר !!!
לפתע ,תומר התקרב למיטה של מור ,ליטף אותה בלחי ,היא הופתעה ,ואז ..הוא נישק אותה.
תגובות (9)
תמשיכייייייייייי מיייייייייייייייייייייייד
המשךךךךך מייידדדדדד!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בקרוב ( ;
מאוווווד מקורי :)
אפרת תמשיכי כבר!!!!!!!!
(חה-חה שילי הרגת אותי!)
??????????????????????????????????????????????????
יפיפה!:
_..__
/ a\___,
\ -.____/
\ \
(\________) \
|\_( ))
_____| ( __ /
__. \____(______/ ____
תודה(?) שיילי ..
בקר מצויין אפרת – יום משפחה חל היום ♥ תמשיכי לכתוב פליזזזזזזזזזזזז אוהבת את הסיפורים שלך מאד ♥ חג שמח ממני בקי ♥