תרפא אותי, פרופסור -פרק 52- (18+)

"אני לא נשאר לחכות" פול אמר לשון שהוציא את עצמו במהירות מהחגירה, "תישאר לישון אצלו" השרירי הוסיף והמלוכסן הסתכל עליו והנהן, מחייך ודומע ביחד, "לך" פול אמר בחיוך ושון הנהן שוב לפני שנשק ללחיו של פול ויצא החוצה מהרכב עם תיקו, רץ אל הדירה של מייקל.
—
שון תיקתק בחוזקה על הדלת, דמעותיו נופלות מעיניו והוא רצה כבר שמייקל יפתח לו, הוא ינקום בו על מה שאמר, הוא יראה לו מה זה להיפרד ממנו, הוא ירביץ לו, יקלל אותו, יגרום לו להתחרט על הכל, הוא לא יוותר לו בכזאת קלות.

ואז מייקל פתח את הדלת.

"מ-מה את עושה כאן?" מייקל שאל, מביט בהפתעה ובחוסר אמונה על הגבר בכניסה שעמד עם עיניים מלאות בדמעות ועם שפה רועדת, מתאפק שלא לפרוץ בבכי.

לא, זה לא הזמן לנקום, זה לא הזמן לקלל או להרביץ למייקל, שון שכח מהכל ברגע שהוא ראה את האחר, הוא לא רוצה לריב והוא לא רוצה לכעוס, ברגע זה הוא רוצה את מייקל, מחר הוא כבר ידאג להכל.
–
שון, מבלי שום הזהרה, אחז בפניו של מייקל וקירב אותו בחוזקה אליו רק בשביל לנשק אותו בכוח בכניסת הדלת, לא מתכוון לשחרר מהאחר.

מייקל ניסה להרחיק את האחר, אבל לא רק ששון היה חדור מטרה, הוא בעצמו התקשה להילחם נגד הצעיר ממנו ועיניו נעצמו באיטיות, וכשידו נחה על לחיו של הצעיר, שון התרחק מהנשיקה.

המלוכסן ניגב את עיניו ודחף את מייקל פנימה בשביל שהוא יכנס גם כן, הוא סגר את הדלת והניח את התיק על הרצפה בזמן שחלץ את נעליו וגרביו ממנו, מביט על מייקל.

"אני זוכר אותך אידיוט!" שון אמר בכעס ועיניו של מייקל נפערו לרווחה, ושוב, מבלי שום הזהרה שון נישק את מייקל בחזרה, מונע ממייקל להגיב על דבריו.
המלוכסן אחז בכתפיו של האחר לפני שקפץ מעלה ועטף את רגליו מסביב למותניו של חום העיניים, שמח שלמייקל עוד נשארו ריפלקסים מהירים כשהפרופסור אחז ביריכיו, מאפשר לו אחיזה בטוחה.

ידיו של שון עלו מעלה ואחזו בלחייו של מייקל בזמן שהצעיר העמיק את הנשיקה, דמעותיו עוד ממשיכות לרדת מטה, מתחברות עם הדמעות השקטות של מייקל כשפרצופים של השניים התחברו יחדיו.
—
"ר-רגע" מייקל פלט לנשיקה, גורם לשון להתרחק מעט כשהצעיר שמע אותו בוכה, שון פקח את עיניו והסתכל עליו עם העיניים השחורות והלחות שמייקל הצליח לזהות, "אתה זוכר הכל?" מייקל שאל, חנוק מדמעות ושון הנהן, "הכל, חתיכת אידיוט" שחור השיער אמר, מנגב את דמעותיו של חום העיניים, "הכל?" הפרופסור שאל שוב ושון הנהן, "הכל, גם את היום שנפרדת ממני" הצעיר אמר ומייקל שתק, "וגם את אחרי התאונה, שאמרת שאתה אוהב אותי" שחור העיניים הוסיף, מלטף את לחייו של מייקל.

"עכשיו תפסיק לדבר" שון הודיע לפני שרכן מטה אל פניו של מייקל, "הירו?" הפרופסור שאל ושון נאנח בכבדות, מוחץ את לחייו של האחר בחוזקה, אבל הפרופסור לא התלונן ונתן לו להכאיב לו כמה שהוא רוצה, "הייתי שובר לך כרגע את הביצים, אבל אני צריך אותם" שחור השיער אמר בנעילת שיניים נרגזת והאחר נאנח בחיוך, הוא התגעגע לשון כל כך.

כשהאחיזה ביריכיו של שון התחזקה, הצעיר חייך מעט ושיחרר את לחייו של האחר, עדיין נוגע בהן, "עכשיו אתה תסתום ותתנהג כמו שצריך, נכון?" שון אמר ומייקל הנהן בשקט, "יופי" הצעיר מלמל בזמן שרכן מטה שוב, מצמיד את שפתיהם שוב, מנשק את המבוגר בתשוקה נואשת, הוא היה זקוק למגע, עוד יותר כשזה למגע ממייקל.

מייקל הרים את ראשו מעלה, מאפשר לנשיקה להיות יותר נוחה ועמוקה, מאפשר לשון לשחק עם לשונו בתוך פיו.

כשהצעיר נשך את שפתו התחתונה של מייקל ומצץ אותה אליו, האחר הזיז את ידיו קדימה יותר על רגליו של שון, אוחז מעט בישבנו של המלוכסן ומוציא משון אנחת הקלה לפני שהוא חזר לנשק אותו, אוחז בחולצה של מייקל ומושך אותה מעט מעלה בזמן שהמבוגר התחיל ללכת, מכוון אותם בעצמית עיניים אל חדר השינה שלו.
—-

מייקל עלה עם ברכיו על המיטה, פוקח עיניים רק בשביל לראות אם שון לא יקבל מכה מראש המיטה כשהוא השכיב את הצעיר, עדיין מתנשקים כששון שיחרר את אחיזת רגליו ממותניו של מייקל והמשיך לאחוז בחולצתו של הפרופסור, רגליו מפוסקות ומכופפות מעלה, מייקל בניהן.

הפרופסור ניתק את הנשיקה כששון משך את החולצה שלו עוד יותר למעלה, הוא הסתכל על שון ששכב על המיטה, שיערו של שחור העיניים נשפך מטה כמו מפל יפייפה ועיניו השחורות היו זקוקות למייקל יותר מתמיד, המבוגר חייך קלות לפני שמשך את חולצתו שלו החוצה ממנו, נותן לשון אפשרות ללטף את גבו החשוף לפני שהוא חזר לנשק אותו, מרגיש איך שידיו של שון נעות מטה ואוחזות בלחיי ישבנו המכוסה, מצמידות אותו אליו.
–
שון הרגיש את ידיו של האחר על לחייו, חמימות ידיו של מייקל שאבה אותו לנשיקה עוד יותר, לשונו מלטפת את הלשון החמימה של מייקל בזמן ששפתיהם זזו אחת כנגד השנייה, לא נלחמות בניהן, משתלבות יחדיו.

מבלי מילים מייקל ניתק את הנשיקה, מאפשר לעצמו למשוך את החולצה של שון החוצה, מגלה לפניו עוד צלקות חדשות, כנראה מהתאונה, והוא נאנח, עכשיו גם הוא צילק את שון.
הצעיר הבחין במבטים הממושכים של האחר על גופו והוא חייך קלות, "זה לא בגללך" שון אמר בכנות, גורם לאחר להסתכל עליו עם עיניים דומעות והצעיר גיחך מעט, "אתה באמת בן 28?" הוא שאל בלחש לפני שהתרומם לישיבה, מסתכל על מייקל בחיוך לפני שחיבק אותו, מחייך לעצמו כשמייקל חיבק אותו בחזרה.

"אני אוהב אותך" מייקל אמר בכנות, "אני יודע" שון לחש, נושק לכתפו של האחר, "גם אני" הוא הוסיף לפני שהתרחק והסתכל על מייקל, רוכן קדימה ונושק לעיניו הדומעות של האחר שעצם אותן, "אני לא אסלח לך שוב אם תיפרד ממני" שון לחש, מניח את מצחו על המצח של האחר שהנהן קלות בהבנה, גורם לצעיר לחייך.

שון עצם את עיניו וחזר לנשק את המבוגר ממנו, הצעיר שלח בו זמנית את ידיו שלו אל מכנסו שלו עצמו ופתח את הכפתור והרוכסן של מכנס הג'ינס שלו לפני שמשך את עצמו ואת מייקל בחזרה לשכיבה על המיטה, מחבק את גופו של חום העיניים בזמן שמצץ את שפתו התחתונה של האחר, נאנח לעצמו ברוגע כשחום העיניים ליטף את צדי גופו העליון עם כפות ידיו החמימות.
—–
שון החליט שאין לו סבלנות והוא שלח את ידיו בחזרה לישבנו של מייקל, אוחז בפלחי ישבנו של האחר, "עכשיו" הוא מלמל לנשיקה, מרגיש שכל שנייה מבוזבזת יכולה להרוג אותו מצפייה לעוד, ומייקל חייך קלות לנשיקה, מרגיש איך שאצבעותיו של שון מתחפרות בתוך עורו המכוסה.

"אתה יודע שלא חייב לעשות את זה, נכון?" מייקל אמר כשניתק את הנשיקה, מסתכל על שון, הוא לא רצה שהאחר ידחוף את עצמו לעשות משהו שהוא לא רוצה רק בשביל לספק אותו.

הצעיר הביט עליו ברוגז ואחז חזק יותר בישבנו של האחר, מכאיב לו בכוונה ומייקל כיווץ את גבותיו, "אני רוצה לשכב איתך, אם אתה חושב שתצליח לברוח מזה, אני באמת אשבור לך את הביצים" שון איים ברצינות והאחר מצא את עצמו מצחקק, "באמת התגעגעתי אלייך" הוא לחש לצעיר ממנו לפני שהתיישר ואחז במכנסו שלו עצמו, מרגיש את ידיו של שון משתחררות אותו ומאפשרות לו לפשוט את המכנס ממנו.

שון חייך כשמייקל אחז במכנס הג'ינס שלו גם כן לפני שמשך אותו החוצה מרגליו, נשארים שניהם עם בוקסר בלבד, לפחות עד ששון התרומם לישיבה, יושב על ברכיו ומושך מטה את הבוקסר של מייקל, לא יכול להתאפק והוא התכופף מטה.
–
"ש-שון" מייקל מלמל והשתנק מעט כששפתיו של שון נגעו באיבר מינו, מנשקות אותו ברכות לכל אורכו ואז מרטיבות אותו כשהן נעו עם החלק הפנימי והלח שלהן עליו.

מייקל נשך את שפתו, מביט על שון מלמעלה לפני שהסתכל על גופו האחורי של האחר, מתכופף מעט קדימה ושולח את ידיו אל גבו החשוף של שון, מרגיש איך שהצעיר מלקק אותו והוא עצם את עיניו לכמה רגעים, רוצה להתרכז רק במגע ששון מעניק לו לפני שהוא פקח את עיניו, שולח יד אחת מתחת לבוקסר האחורי של שון, גורם לאחר לעצור את מעשיו ולהביט בבלבול הצידה.

"ממממ" שון פלט כשמייקל נגע בחור ישבנו עם אצבעותיו הארוכות והוא חזר אל איברו של הפרופסור, מכניס את הכיפה הוורדרדה אל תוך פיו וגונח חלושות כנגדה כשהרגיש את המגע של מייקל עליו.
–
"שון?" מייקל לחש והאחר ניתק את שפתיו מהכיפה של מייקל והביט מעלה אל הפרופסור בשאלה, "לא צריך עוד" המבוגר לחש ושון חייך קלות והנהן, מרגיש את ידו של מייקל יוצאת מהבוקסר שלו לפני שהוא נשכב בחזרה על המיטה, מביט על איך שמייקל מוציא את הבוקסר שלו מרגליו ולאחר מכן על איך שהוא מוציא את הבוקסר שלו עצמו גם כן, גורם לשניהם להיות ערומים לחלוטין.

"אני יכול להיות למעלה?" שון שאל והאחר הביט עליו והנהן בחיוב, כל מה ששון ירצה הוא יעשה כרגע.

מייקל נשכב עם גבו על המיטה לצידו של שון ששכב גם כן, הם הביטו זה על זה וחייכו אחד לשני בזמן ששון עלה על גופו של מייקל, מתיישב על איברו השכוב של הגדול ממנו.

לחיי ישבנו של הצעיר סוגרות על אורך האיבר, מחבקות אותו בניהן בזמן ששון רכן מטה ונשק לאחר, מניע את מותניו וגורם לשפשוף להתרחש.

מייקל נאנח בעונג כשהרגיש איך שקירותיו החיצוניים של ישבנו של שון נעים על איברו, הוא הרגיש את החור המכווץ של שון כגג הקירות על החלק העליון של אורך איבר מינו שלו, והוא אחז באחורי ראשו של שון, אצבעותיו נכנסות אל תוך היער הרך והשחור בזמן שהנשיקה התעמקה בעוד ששון הניח כל יד על צד צלעותיו של האחר, אוחז בו ונע כנגדו בזמן ששפתיהם המשיכו לבלגן זו את זו.
–
שון התרחק מהנשיקה רק בשביל להתיישר ולשבת במלואו על מייקל, ממשיך לנוע ומרגיש איך שאשכיו משתפשפים גם כנגד איברו של מייקל, והוא ליקק את שפתיו לפני שנגס בשפתו התחתונה, מרגיש את ידיו של מייקל על ברכיו.

הצעיר שלח את ידו שלו אל פיו שלו עצמו, מלקק את שלושת אצבעותיו המתאימות בזמן שהביט על מייקל מלמעלה, רואה איך שהאחר מסתכל על ביצועיו ושון חייך, לוקח יד אחת של מייקל עם ידו הפנוייה ומניח אותה על איברו שלו, מסתכל על מייקל שהביט עליו בחיוך מבין.

הפרופסור אחז באיברו של שון, גונב מהאחר גניחה שקטה כשהמעגל שנוצר מידו השתפשף עם איברו הקשה של הצעיר, שון ליקק את אצבעותיו ברצון לפני ששלח אותן אל חור ישבנו כשהוא זז מעט לאחור, גורם לאיבריהם להיות מקבילים זה אל זה.
–
שון הניע את אצבעותיו על הרקטום המכווץ שלו, מלטף אותו ומרכך אותו באיטיות בעוד שהוא המשיך לנוע, משפשף את איבריהם ביחד בעוד שידו של מייקל עטפה את איבריהם יחדיו.

קשר העין לא נותק, הם הביטו זה על זה, מדי פעם מחייכים אחד לשני, מדי פעם מביטים ברצינות זה על זה ומדי פעם מביטים אחד על השני ברצון, מסתכלים אחד על השני בשקט סוער.
–
מייקל התרומם לפתע לישיבה ושון זז אחורנית בהפתעה, יושב על יריכיו של האחר ומביט עליו בשאלה, הפרופסור ללא מילים אחז במותניו של הצעיר, מושך אותו קדימה יותר אליו ושון היה צריך לאחוז עם שתי ידיו בכתפיו של האחר, מייצב את עצמו.

שון לא דיבר, מניח לעצמו שמייקל יודע מה הוא עושה, וכשהפרופסור הרים מעט את גופו של האחר מעלה, הצעיר התיישב על ברכיו כנגד המיטה, מניח לעצמו שזה מה שהאחר רוצה.
–
"מ-מייקל" שון מלמל כשמייקל הניח את אצבעותיו על שפתיו שלו, "תפתח" מייקל ביקש והצעיר פתח את פיו מבלי להתמהמה, נותן למבוגר ממנו להכניס את אצבעותיו אל תוך פיו, שון זרם והניע את לשונו, מלקק את האצבעות של מייקל המרוצה שהביט על עיניו השחורות ברעב.

מייקל הוציא את אצבעותיו הלחות החוצה, "תנשק אותי" הפרופסור התחנן בסוג של ציווי נזקק והצעיר גיחך ועטף את עורפו של מייקל לפני שחזר לנשק את חום העיניים, נהנה מהתחושה הלחה והמתקתקה של ערבוב השפתיים הרכות.
–
"אהמ~" שון גנח בהפתעה כשהרגיש את אצבעותיו הלחות של מייקל מלטפות את הרקטום שלו, הוא המשיך לנשק את המבוגר ממנו, מאפשר לו לעשות את מה שהוא רוצה, "תיכנס" שון ביקש לנשיקה ומייקל נגס בשפתו התחתונה של הצעיר לפני שהפעיל לחץ עם אצבע אחת כנגד החור, מצליח להכניס אותה באיטיות פנימה ולגרום לשון להתקרב אליו יותר בזמן שגנח כנגד הנשיקה.
–
מייקל הניע את האצבע היחידה שלו בתוך גופו של האחר, לא רוצה להכאיב לשון ולכן הוא הזיז אותה לאט, מאפשר לאחר להתרגל באיטיות להרגשה הנשכחת, וכששון התחיל להניע את מותניו במעגלים ולמצוץ את לשונו של מייקל, הפרופסור אפשר לעצמו להכניס עוד אצבע אחת, גורם לשון לחבק אותו בחוזקה.

מייקל חייך לעצמו, נושק לצווארו של שון בזמן שהזיז את אצבעותיו בתוכו, פורם את שון לאט לאט ובעדינות, שומע את הגניחות השקטות של האחר באוזנו בעוד ששון המשיך להניע את מותניו, גורם לחדירה האצבעות להיות מהירה יותר, והצעיר פלט "א-אה~" קטן כשמייקל החדיר את האצבע השלישית פנימה.
–
שון התרחק לאחור, אוחז בכתפיו של מייקל ומביט עליו לפני שרכן קדימה ונשק למצחו של חום העיניים, "אני אוהב אותך" הוא לחש כנגד המצח של האחר, "אהמ~" הוא גנח כשמייקל הניע את אצבעותיו מעט מהר יותר בתוכו, כנראה שהוא הושפע ממילותיו של הצעיר, מצליח לגרום לשון להוציא רצף גניחות כשהניח את מצחיהם אחד כנגד השני.
—
"תוציא" שון לחש לאחר ומייקל הביט עליו בשאלה, "אני מוכן" המלוכסן הסביר ומייקל חייך והוציא את אצבעותיו החוצה, מגחך כששון דחף אותו בחזרה לשכיבה, שמח לראות איך שהצעיר ממנו לוקח פיקוד כמו פעם.

שון אחז באיברו של מייקל, מכוון אותו כנגד חור ישבנו לפני שהתיישב על הכיפה, לוחץ אותה כנגדו ומאפשר לה להיכנס פנימה בזמן שהוא הביט על עיניו הטובות של מייקל, אוהב אותו יותר מדי בשביל להוכיח את זה רק במילים.
–
המלוכסן נגס בשפתו התחתונה כשהתיישב מטה יותר ויותר, מחדיר את איברו הקשה של מייקל לתוכו, נהנה מהתחושה הזאת, סוף כל סוף המבוגר ממלא אותו מבפנים, פיזית ונפשית.

האיבר נכנס במלואו פנימה ומייקל כיווץ את גבותיו, מביט על עיניו המאושרות של האחר והוא נאנח בהקלה ובעונג, מצליח להבין עד כמה שהוא היה זקוק לחיבוק הצמוד מקירותיו הפנימיים והלחים של שון, גונח בהפתעה כששון, מבלי שום הזהרה ,התחיל לנוע כנגדו ולגנוח גם כן.
–
הצעיר נשכב על גופו של מייקל, מחבק אותו בזמן שהזיז את גופו התחתון קדימה ואחורה באיטיות, מאפשר לעצמו להתרגל להרגשה של האחר בתוכו אבל גם להתחיל לזוז ולענג את שניהם.

"שון" מייקל לחש ושון הרים את ראשו והסתכל על עיניו, "א-אה!" שון גנח בהפתעה כשמייקל זז גם הוא, מרים ומוריד את מותניו, מאפשר לשפשוף להיות יותר משמעותיו, הוא לא יכל להחזיק את עצמו כשעיניהם נפגשו.

"מייקל~" שון גנח והאחר חייך אליו, "כואב?" הוא שאל ושון הניע את ראשו לשלילה, ממשיך לגנוח כשמייקל זז בתוכו, "יופי" מייקל לחש, אוחז במותניו של שון ומאפשר לאחר לנוע טוב יותר, גניחותיו של שון התגברו.

הצעיר הניח את מצחו בין עצמות הבריח של מייקל, גונח בחמימות כנגד עורו של הפרופסור וגונב מספר נשיקות לעורו של האחר בזמן שהרגיש איך שאיברו של מייקל מכה בו בפנים בעדינות שוב ושוב, גורם לגופו להתחרפן בעונג שכנראה הצטבר בתוכו מכל החודשים הארוכים שבהם הוא לא חווה שום מגע, "עוד" שון לחש, רוצה להרגיש יותר ממייקל.
–
"א-אומ~" שון גנח כשמייקל חיבק אותו וסובב את גופם, איברו של הפרופסור עדיין בפנים כשהוא השכיב את שון על המיטה.

הוא הסתכל על הצעיר שהביט עליו ברצון והוא המשיך לזוז, גורם לגופו של האחר להתקמר מעט מעלה בזמן שראשו של הצעיר נזרק אחורנית על הכרית, ממשיך לגנוח בתשוקה כשצלילי התיפוף נשמעו בחדר.

מייקל הרים את רגליו של האחר מעט מעלה, זרועותיו חוסמות את רגליו של שון מלחזור למיטה בזמן שהוא המשיך לזוז, גורם לעיניו של האחר להתגלגל כשהחדירה הייתה עמוקה יותר.

"הכל בסדר?" מייקל בירר והאחר הביט עליו והנהן, "הכל יותר מבסדר" שון לחש לפני שגנח שוב, גורם למייקל לחייך כשהבין ששון מרגיש טוב עם החיבור בניהם, והוא שיחרר את זרועותיו, מאפשר לרגליו של האחר לעטוף את מותניו בזמן שהוא רכן מטה, מלטף את פניו של שון.

"אני אוהב אותך" מייקל אמר בכנות והצעיר חייך באור, חושף את גומותיו העמוקות למייקל שמיהר לנשק אותן, "אתה כל כך יפה" מייקל לחש, קרוב לשפתיו של שון שהביט עליו בשקט.
–
"אה~" שון גנח כשמייקל נע מהר יותר, שפתיהם משתפשפות זו עם זו ברפרוף והאוויר החם שיצא מפיהם התנגש יחדיו לפני שמייקל ניקר את שפתיו של שון קלות, לאחר מכן מייקל חיבק אותו אליו, נוגס מעט באוזנו של הצעיר ממנו שהמשיך לגנוח מחדירותיו העמוקות.
–
שון חיבק את מייקל בחזרה, מרגיש איך שאיברו ואשכיו משתפשפים כנגד בטנו של מייקל בעוד שהפרופסור נע בתוכו, פוגע באזורים הרגישים של גופו הפנימי וגורם לעונג להתחזק יותר ויותר, גופו מתחיל לאבד את עשתונותיו.

מייקל נע במהירות אבל בעדינות גם כן, לא רוצה לפגוע בגופו של האחר, "מייקל~" שון גנח, גורם לליבו של המבוגר יותר להתחרפן בהתרגשות, מייקל עדיין לא הצליח לעכל את כל הסיטואציה השמחה, שון איתו, שון זוכר אותו, שון אוהב אותו ושון חזר להיות שלו.

מייקל נשק לצד צווארו של האחר, ממשיך להרגיש את החיבוק ההדוק שגופו הפנימי של שון מעניק לו בחום, ממשיך להרגיש את חיבוק רגליו של האחר על מותניו וממשיך להרגיש את חיבוק זרועותיו של שון.

הפרופסור חייך לעצמו, "אני אוהב אותך" הוא אמר שוב, לא נמאס לו להגיד את זה ושון חייך גם כן, מלטף את גבו של מייקל ברכות, "אני אוהב אותך" שון אמר בחזרה, גונח בחוזקה כשמייקל נע מהר יותר.
–
"ר-רגע מייק-אממ~" שון גנח כשהרגיש איך שאיברו שלו מתחמם יותר ויותר, אבל מייקל לא הפסיק והוא המשיך לנוע בתוכו וכנגדו, גורם לו להיות קרוב לשיא שלו, "פ-פאק!" שון כמעט וצעק כשהרגיש איך ששריריו מתקשחים כשהוא גמר בחוזקה, גופו רעד מעט והוא היה צריך לאחוז במייקל חזק יותר, שורט את גבו.

מייקל נעצר, מרגיש איך שגופו של האחר סוגר עליו בחוזקה ואוחז אותו חזק מבפנים, הוא נשק לצווארו של הצעיר ונגס מעט באזור שמאחורי אוזנו של שון בזמן שמצץ את עורו של המלוכסן אליו, מרגיע את גופו האירוטי של הצעיר שהתנשם בכבדות ועצם את עיניו, מרגיש איך שהעייפות והעונג מציפים את גופו כשהתחיל להירגע באיטיות.
–
"תמשיך" שון ביקש לבסוף ומייקל התרחק והביט על פניו של האחר, רק כשעיניהם נפגשו הוא המשיך לזוז, רואה איך שפיו של הקטן נפתח מעט בגניחה אילמת.

עיניו השחורות של שון הביטו עליו במלא אמונה, מייקל יכל להרגיש שהאחר בוטח בו וסומך עליו יותר מתמיד והוא מצא את עצמו בוכה שוב ושון גיחך קלות ושלח את ידיו מעלה, אוחז בלחייו של האחר ומוריד את פרצופו אליו, "כמו ילד קטן" שון לחש לפני שנישק את האחר, יודע שמייקל סבל לא מעט והוא באמת שהצטער על שלא זכר אותו.

מייקל המשיך לדמוע, מרגיש שהוא קרוב לשיא העונג, מה שגרם לו להיות רגיש אפילו יותר, והוא חייך קלות כששון מצץ את שפתו התחתונה, מאפשר לו ללא מילים לגמור ולמלא את גופו וזה מה שבדיוק קרה.
—-
שון חייך כנגד השפתיים המחויכות של האחר, עיניהם עדיין עצומות ומייקל שוב פעם חיבק אותו, וכששון חיבק אותו בחזרה, מייקל פרץ בבכי והצעיר נאנח ונשק לכתפו, "היה לי קשה" מייקל אמר בכנות והאחר עצם את עיניו בעצב, מהדק את החיבוק, "היה לי כל כך קשה שון" הוא הוסיף בקול שבור, "אני יודע" הצעיר לחש בהבנה, "אני כאן" הוא הוסיף בלחישה, "אני כאן ואני לא אתן לך ללכת ממני שוב" שון המשיך את דבריו, מנסה להרגיע את האחר לפני שנשק שוב לכתפו של מייקל בזמן שטפח על גבו באיטיות, מאפשר למייקל להישאר בתוכו ולבכות לו עד שיירגע ויבין שהוא לא הולך לנטוש אותו מאחור בזיכרונו כמו שעשה.