׳אף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך׳- פרק 13-

פרק 13-
מנקודת המבט של בועז-
נכנסתי לבית ספר בעשר ככה. הייתה הפסקה, ורציתי לעוף למחששה, לבדוק אם החברים שלי עוד חיים.
״בועז!״ שמעתי קול של בחורה. סובבתי את הראש וחייכתי.
״אהלן פז״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותה בלחי. אם לא היה לי בראש את דניאל, היא הכי טובה אחריה.
״שניםםם שאתה לא בבית ספר״ היא אמרה בחיוך וליטפה לי את הלחי. הקטע הוא שהיא זונה לאללה
״באתי במיוחד בשבילך״ אמרתי בחיוך. היא חייכה והתקרבה אליי. הלכתי אחורה.
״לא מתאים״ קרצתי לה.
״מה קרה?״ היא שאלה והתקדמה עוד קצת. הגעתי כבר ללוקרים. היא כרכה את הידיים שלה על הצוואר שלי והצמידה את הרגליים שלה לרגליים שלי.
״אתה כבר לא נמשך אליי?״ היא שאלה בשקט והצמידה את האיבר שלה לאיבר שלי.
״נמשך, אבל די חיים שלי״ אמרתי בשקט והסתכלתי למטה.
״אה שכחתי״ היא אמרה. הסתכלתי עליה שוב.
״אתה נמשך רק אליה״ היא לחשה והסתכלה הצידה. הסתכלתי הצידה. ראיתי את דניאל מסתכלת עלינו. חזרתי לפז.
קירבתי את הפנים שלי לשלה ונישקתי אותה. כמה שיותר מחורמן יגרום לדניאל לשכוח ממני יותר מהר.
התרחקתי אחרי דקה. היא הסתכלה עליי והתנשפה.
״אתה לא מבין כמה אני מתגעגעת״ היא אמרה במהירות.
״בואי״ אמרתי בחיוך והלכנו לחדר השרת.

מנקודת המבט של דניאל-
ישבתי בשיעור, מנסה להתרכז בשיעור. פז הייתה חברה שלי, היא הייתה חברה ממש טובה שלי פעם, והיא מתחרמנת על בועז ככה?
מה אני בכלל מתעצבנת מזה, אפילו הוא הודה שעדיף שאני אהיה עם גיא.
״הזוגות בעבודה יהיו הזוגות בשולחן, אני רוצה את העבודות אצלי עד סוף שבוע הבא..״
״אני יכולה לעשות לבד כן?״ שאלתי. הדלת נפתחה. בועז סידר את השיער שלו בדרך לשולחן שלנו.
״את מכינה אותה עם בועז״ היא אמרה. נאנחתי.
״שאם הוא לא יקבל בעבודה הזאת מעל תשעים הוא לא מסיים תיכון״ היא הוסיפה בעצבנות. בועז התיישב.
״אני אקבל מאה״ הוא אמר בעצבנות.
״בוא נראה״ היא אמרה, והצלצול נשמע.
״טוב.. מחר אצלי?״ שאלתי בלית ברירה. אוף, זה יהיה קשה.
״באיזה שעה?״ הוא שאל.
״חמש?״ שאלתי.
״יש לי כדורגל, אני חוזר בשמונה ככה הביתה..״
״טוב עזוב, אני אעשה את העבודה וארשום את השם של שנינו״ אמרתי וקמתי.
״מחר בשמונה אצלי״ הוא קבע והלך.
״או.. אוקיי״ גמגמתי לעצמי ויצאתי מהכיתה.

**

דפקתי בדלת של הבית שלו. אמא שלו פתחה לי בפרצוף מופתע.
״דניאל, בועז לא אמר לי שחזרת!״ היא אמרה וחיבקה אותי. הוא לא אמר?
״מה שלומך? מה שלום אמא?״ היא שאלה.
״אנחנו בסדר״ אמרתי בחיוך.
״טוב.. בועז בחדר שלו.. תבואי אחרי זה לסלון, בא לי להתעדכן״ היא אמרה בחיוך.
עליתי לחדר שלו. דפקתי בדלת, והוא לא ענה.
״נו בועז״ אמרתי בעצבנות ודפקתי שוב בדלת, יותר חזק.
״קצת קשה לפתוח את הדלת כשאתה במקלחת״ שמעתי את הקול שלו מהצד. הסתכלתי עליו. רק מגבת.
״היי״ אמרתי בשקט. חם לי מדי. הוא התקרב אליי. כחכחתי בגרון והסתכלתי על הדלת שמולי. כמה זמן לא פגשתי את הקוביות האלה.
״אחרייך״ הוא אמר בחיוך. נכנסתי לבפנים.
״להתלבש פה או..״
״לא״ קטעתי אותו.
״אז שנייה ואני פה״ הוא אמר, לקח איזה מכנס ויצא מהחדר. התיישבתי על המיטה שלו, והסתכלתי לצדדים. החדר השתנה. פעם הייתה תמונה על הקיר מהמשחק שהוא ועמית ניצחו בליגת הנוער בכדורגל. תמיד היה לי לא נוח לשכב עם בועז ליד תמונה כזאת, אבל הוא היה שווה את הרגשות אשם.
הסתכלתי על מדף הגביעים שלו. אני הייתי לידו כל פעם שהוא זכה במשהו.. פשוט הייתי מחובקת בזרועותיו של עמית. הסתכלתי בסוף המדף, ומיד התקדמתי לכיוון תמונה שהונחה שם. זה תמונה שלי ושלו, שהיינו חברים נוראיים שהמשיכה הפיזית בינינו גרמה לחבר שלנו לטראומות. אבל היה לי כל כך כיף.
״טוב..״ שמעתי את הקול שלו מאחורה. הסתובבתי בחיוך, מנסה להדחיק את המחשבות.
״עבודה על אינזימים״ הודעתי לו והתיישבתי. הוא נשם עמוק והתיישב.
״איך עם גיא?״ הוא שאל. הסתכלתי עליו.
״הכל טוב״ אמרתי בשקט. ״למה אתה שואל?״ שאלתי.
״מסתקרן״ הוא אמר.
״איך עם דנה, נטשה, עופרי, נועה, נועה, גל, פז..״
״הכל טוב עם כולן״ הוא אמר בחיוך. גיחכתי.
״למה את שואלת?״ הוא חיקה אותי.
״מסתקרנת״ אמרתי בטון שהוא השתמש בו.
״לא אמרנו שעובדים?״ הוא שאל.
״עובדים״ אמרתי .

״סיימנו״ אמרתי בבלבול אחרי שעתיים.
״סיימנו?״ הוא שאל.
״סיימנו״ חייכתי.
״את מחרטטת לי..״
״אתה סיימת עבודה שהיא מאה בועז״ אמרתי בחיוך. הוא חייך חיוך לא מאמין.
״טוב את איינשטיין מה זה אני סיימתי״ הוא אמר. חייכתי.
״טוב כבר עשר, אני חייבת לעוף הביתה״ אמרתי בחיוך ונעמדתי, עדיין מתלהבת מזה שסיימנו את העבודה. הוא קם ופתח לי את הדלת.
״היה טוב״ הוא אמר כשהתקדמתי לדלת.
״מאוד״ אמרתי וחיבקתי אותו מההתלהבות. התנתקתי ממנו, והשפתיים שלנו נפגשו. הלב שלי הפסיק לפעום לכמה שניות. הוא תפס בשתי ידיו את גבי והצמיד אותי אליו. הלשונות שלנו זזו בתיאום מושלם, כל ההורמונים שלי עלו והחזה שלי פעם במהירות מטורפת. תפסתי בגופייה שהייתה עליו כדי שלא יתרחק, ואז קיבלתי את הכאפה ונזכרתי מה קורה כאן. התרחקתי ממנו, שנינו מתנשפים, מחפשים מה להגיד.
״מפגרת״ מלמלתי בבכי וברחתי משם.