׳מול המצלמה׳ פרק 1

״נועה״ אמרתי והיא הסתובבה אליי, ליד נועה תמיד הרגשתי קטנה ועלובה לא משנה כמה הייתי משקיעה במראה שלי באותו היום.
הבטתי בה, שערה הארוך והמחומצן גולש באופן טבעי וחלק על גבה עד הישבן בעוד שערי החום מתולתל מגיע עד אמצע גבי, עיניים החומות בהירות שתמיד קרנו בשמש, בעוד עיניי ירוקות כהות, גוון עורה בצבע מוקה בעוד אני בהירה כמעט מידי.
והבגדים שלה, חצאית קצרה עד אמצע הירך וחולצת משבצות שחשפה חלק נרחב מהבטן שלה, בעוד אני לבשתי ג׳ינס קרעים משעמם וחולצה לבנה עם סמל, מגפיה הגיעו עד הברכיים והעקבים היו די גבוהים בעוד לי היו נעלים שטוחות ונמוכות.
היינו שונות, בעצם, היא הייתה שונה מכולנו, היא למדה בבית הספר תחת מלגה.
בית הספר שלנו נחשב לבית הספר הטוב ביותר באיזור, אולי בין הטובים בארץ, והשנה נכנסו כמה תלמידי מלגות, אחת מהן זאת נועה.
היא עמדה מולי לועסת מסטיק בגסות רוח ומשלבת ידיים בחוסר סבלנות.
״מה?״ שאלה וניפחה בלון מפוצצת אותו ברעשנות.
״תראי, אני לא יודעת אם את יודעת, או אם אכפת לך, אבל אני לומדת במגמת קולנוע״ אמרתי ״והפרוייקט השנתי שלנו הוא סרט דוקומנטרי״
״אוקיי ו…? מזה קשור אליי? ורק תזדרזי כי אני ממהרת״
״חשבתי על נושא לסרט, וחשבתי שהוא יהיה את״ אמרתי
״מה?״ שאלה בגיחוך
״אני רוצה לעשות עלייך את הסרט הדוקומנטרי״ אמרתי ומבטה השתנה ״יש לך כמה דקות? אני רוצה להסביר לך על מה חשבתי״
נכנסו לכיתה פנויה וסגרתי אחריי את הדלת.
״תראי, זה לא סוד שאת בבית ספר הזה על מלגה, ושהחברים שאת מסתובבת איתם לא משהו…״ היא שתקה והמשכתי ״אז חשבתי להראות את הצד הזה של הנוער בעיר, כן יש את הנוער המוצלח, ויש את הנוער הפחות מוצלח, את הנוער שצריך שיעזרו לו קצת יותר ובגלל זה חשבתי לעשות עלייך את הסרט״ אמרתי מקווה שהיא לא נפגעת ממני.
״מה יצא לי מיזה?״ שאלה ״בהנחה שאני מסכימה״ מיהרה להוסיף
״מודעות, הסרטים יוקרנו מול אנשים מהעירייה ונציגים מהממשלה, החברים שלך יזכו למועמדות, חוץ מיזה שהסרט הזוכה יוקרן בטלוויזה אז זו הזדמנות בשבילך…״ אמרתי מנסה למכור לה את ההצעה.
היא הרהרה כמה דקות.
״אני… אני לא יודעת…״ מלמלה, ואני חושבת שזו הפעם הראשונה שראיתי אותה מהססת, הופתעתי.
״מזה יצריך ממני?״ שאלה
״אני אתלווה אלייך למסיבות, אירועים, יציאות, אני אבוא אלייך הביתה ואצלם, אני אראיין אותך ואת החברים והמשפחה שלך… זה קשה ואת לא חייבת להסכים, אבל זאת ההצעה שלי וזה הרעיון שלי ויש לי עוד הרבה, רק תודיעי לי בסדר? צריך להגיש כבר מחר את הנושאים״ אמרתי והתקדמתי לעבר היציאה.
״אוראל?״ אמרה ״היום בערב אני יוצאת לפארק עם כמה חברים, תיהיי אצלי בשמונה עם המצלמה?״ שאלה וחייכתי.
״נתראה בשמונה״ אמרתי ויצאתי מהכיתה.