״אל תתני לו שוב לפגוע אל תניחי לו לפצוע צאי לדרך חדשה״ פרק 18

מהפרק הקודם:
~נקודת מבט *****- אנה~
איך היא לא שמה לב? חחח כזאת מטומטמת, בכזאת קלות לקחתי לה את הגומייה מהתיק, כבר יכולתי לקחת משהו יותר שווה, בכל מקרה זה עוד לא הסוף אלינור כהן.
——————————————
~נקודת מבט אלינור~
הרגשתי נשיקות על הלחי שלי, בהתחלה לא הבנתי אבל, אז נזכרתי שאלירן ישן אצלי אתמול, פקחתי את עיני וראיתי אותו.
״בוקר טוב אהובי״ אמרתי וחייכתי.
״בוקר טוב אהובתי״ אמר והתקרב כדיי לנשק אותי, אמתי את ידי על פניו והרחקתי אותו.
״קודם לצחצח שיניים״ אמרתי ורצתי למקלחת.
״לא פייר״ שמעתי אותו צועק כשרצתי, חחח אין עליו.
ציחצחתי שיניים וראיתי את אלירן מתקדם לעברי וגם הוא ציחצח שיניים, צילמתי תמונה שלנו, רשמתי ׳בוקר מושלם, אלירן אוהבת אותך׳ והעלתי. סיימנו, אלירן הלך למאור לקחת בגדים ואני התלבשתי בחדר.
שמתי חולצת בית ספר לבנה, סקיני ג׳ינס שחור ונעלי בובה שחורות עם קישוט לבן, התאפרתי טיפה ואספתי את שיערי לחצי קוקו עם סיכה.
״מוכנה?״ אלירן שאל מאחורי הדלת.
״רק שנייה״ אמרתי, שמתי בושם, לקחתי את האיפון ויצאתי.
״חיים שלי את מושלמת״ אמר.
״חתיך שלי אוהבת אותך״ אמרתי ונישקתי אותו.
״סוף סוף הסכמת״ אמר כשהתנתקנו.
״שתוק״ אמרתי, דחפתי אותו טיפה עם גופי, מה שלא הזיז לו וצחקתי.
״מה זה מה אמרת?״ שאל.
״אמרתי שתשתוק״ אמרתי בחיוך.
״בטוחה?״ שאל.
״מיליון אחוז״ אמרתי
״את ביקשת את זה״ אמר.
״ביקשתי מה?״ שאלתי ובלי ששמתי לב כבר הייתי כל הכתף שלו.
״אעאע תוריד אותי״ צעקתי.
״לא ניראה לי, דווקא טוב לי ככה״ אמר.
״נוו אלירן כבר עשרה לשמונה״ אמרתי.
״אז מה״ אמר, לקח את התיקים ושם אותי באוטו.
״סוף סוף הורדת אותי״ אמרתי והוא צחק.
לא היה לי כוח לדבר אז שתקתי עד שהגענו.
״הגענו״ אלירן אמר וחייך, באתי לצאת והרגשתי את עצמי שוב באוויר.
״מה אתה עושה??״ צעקתי עצבנית.
״אמרתי לך זה היה לי נוח״ אמר והלך לבית ספר כשאנ על כתפו, אין אף אחד במזדרונות, כולם בשיעור שהתחיל לפני כמה דקות, הגענו לכיתה שלי.
״מי רוצה לקנות? הגיע היום טרי טרי ובמבצע״ אלירן צעק כשניכנס לכיתה, אני כל כך הולכת להרוג אותו, פדיחות.
כל הכיתה התחילה לצחוק, יופי אלירן, באמת יופי.
״אלירן אולי תועיל בטובך ותוריד את אלינור ואלינור אני רוצה לשמוע תירוץ טוב לאיחור הזה״ אמרה המורה, איזה עצבנית זאתי ניראה לי במחזור.
אלירן הוריד אותי, נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים בלי שיראו וברח.
״עכשיו כשהוא סוף סוף הלך נשמע את התירוץ שלך אלינור״ אמרה המורה.
״סורי, את לא תשמעי כלום כי, אין לי תירוץ״ אמרתי וחייכתי והכיתה צחקה.
״טוב אלינור אז צאי מהכיתה״ אמרה בקול רגוע וחייכה. משהו פה מוזר..
״עכשיו!!״ הוסיפה בצרחה. לזה חיכיתי.
״צ׳או המורה״ אמרתי לקחתי את התיק שאלירן השאיר לי על הריצפה ויצאתי.
הלכתי למחששה, אלירן ומאור בטח שמה.
צדקתי.
״שלוםם״ צעקתי לכל מי שהיה שם.
״מה את עושה פה?״ שאל אלירן עצבני.
״עופי מהר לכיתה״ אמר מאור עוד יותר עצבני. מישהו צריך להגיד להם להיות פחות צפויים.
״המורה העיפה אותי מהשיעור״ אמרתי בחיוך והתיישבתי ביניהם.
״למה?״ מאור שאל ואני סיפרתי להם כל מה שקרה ובסוף הם לא הפסיקו לצחוק.
״ניראה לי המורה קצת עצבנית עליי״ אמרתי.
״קצת?״ אלירן שאל.
״טוב, קצת הרבה אבל, מה אני אשמה שהיא במחזור״ אמרתי והם ועוד כמה ילדים שהיו לידנו התחילו לצחוק.
״אם אני עד כדיי כך מצחיקה אני יעלה מופע סטנאפ, לפחות אני ארוויח מזה משהו״ אמרתי.
״הייתי משלם הרבה בשביל לראות מופע שלך״ איזה מישהו אמר, במקומו הייתי בורחת כי בעוד שלוש שתיים אחת..
״מה אמרת?״ אלירן קם ואמר עם המבט המאיים שלו ועשה אגרופים עם הידיים.
״כלום״ אמר ורץ מהר.
כולנו צחקנו.
״תרגע, אתה היחיד שאני רוצה״ לחשתי לו באוזן והוא התיישב, שמתי את ראשי על רגליו והוא שיחק לי בשיער, את שאר היום העברתי במחששה איתם כי היום זה יום קצר ואנחנו לומדים רק עם המחנכת שזאת המורה שצעקה עליי אז, העדפתי לטובת כולם לא להיכנס לשיעורים שלה היום.
״אליי או אלייך?״ שאל אלירן כשהיינו בדרך חזרה מבית הספר.
״מה שבאלך״ אמרתי.
״אז אליי״ אמר וחייך.
״סליחה, את אלינור כהן?״ שאל אותי איש בחליפה ומשקפיים.
״כן״ עניתי, מה הוא רוצה ממני?
״…..