״אף פעם לא הרגשתי מאוהב כלכך״ פרק 3

הדלת נפתחה,זה היה רועי
״מה שכחת רועיקי?״ שאלתי אותו
״תעירי את מאור״ צעק לי מהדלת ויצא
״טוב״ לחשתי וקמתי עולה לחדר שלו ״מאורי קום חיימשלי״
״אינלי כוח עזבי אותי״ רטן והסתובב לצד השני
״מאור אתה צריך לקום יאללה״ קפצתי עליו
״אוחח נוו אינלי כוח תני לישון״ התעצבן עליי יצאתי מהחדר מתקשרת לרועי לשאול אותו בשביל מה להעיר את מאור ״רועי מה מאור אמר לך?״
״להעיר אותו ב12״ ענה לי
״הוא אמר גם למה?״ שאלתי
״לא הוא רק אמר שאני לא אשכח כי זה חשוב או משו אני חייב לעוף״ ניתק לי
בינתיים ישבתי מול הטלוויזיה חושבת איך אני מעירה אותו…
נכנסתי לחדר שלו ״אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע מאוררררר״ דפקתי את הצרחה של החיים שלי באוזן שלו הוא פשוט התגלגל מהמיטה על הרצפה ואני לא הפסקתי לצחוק אחרי שנייה מצאתי את עצמי בבריכה וכבר לא צחקתי ״מאוורר ידפוק אני עם חולצה לבנה״ צרחתי עליו בלי לשים לב שאחים שלי חזרו הביתה עם חברים שלהם שיצאו החוצה מבהלה וצחקו עליי
״סבבה ו?״ שאל יצאתי החוצה כדי לעצבן אותם
״כלום אין ו…״ אמרתי מתחכמת ונשכבתי על אחת מהמיטות שיזוף שיש בחוץ
״אליי עופי לחדר שלך״ התעצבן עליי אלירן
״למה לי? אני מתייבשת״ צחקתי
״נו אלי אני מצטער אבל בחייאת לכי לחדר, הם חרמנים עלייך״ אמר לי מאור עליתי לחדר ונכנסתי למקלחת אחרי חצי שעה יצאתי והתלבשתי (ברציתי להוסיף) וירדתי למטה רואה שאין אף אחד, כולם בחדרים הלכתי לחדר של אלירן.
״היושיים״ אמרתי להם (הם היו עם חברים שלהם, כך אחד בחדר שלו)
״ביושיים״ חיקה אותי אלירן צחקתי עליו והתיישבתי בין חברים שלו ואחד מהם שם עליי יד.
״מה קורה עדן?״ שאלתי אותו
״סבבה חיימשלי מאיתך?״ השיב
״מעולה מאמי״ אמרתי לו והסתכלתי קצת על אלירן שנהיה אדום מעצבים
״אחי, תעיף תיד ש׳ך מאחותי ואת״ הצביע עליי ״עופי לי מהחדר״ צחקתי עליו ויצאתי הפעם נכנסתי לחדר של דור.
״היושייים״ צעקתי שוב והתיישבתי ליד דור
״מה קורה חיימשלי?״ שאל אותי דור
״מעולה״ אמרתי והסתכלתי עליו
״ מה מאמי מה מטרת הביקור?״ צחק אחד החברים שלו
״אלירן העיף אותי מהחדר שלו אז באתי לפה״ אמרתי והעברתי מבט על כל החברים שישבו שם עד שהעיניים שלי נתפסו על אחד, אני לא מאמינה. מה הוא עושה פה?! אל תגידו לי שהוא חבר של דור הוא שם לב שקלטתי אותו וחייך אלי חיוך מפחיד ופחדתי הוא הפחיד אותי אחרי כמה דקות יצאתי מהחדר רצה לחדר שלי ונופלת על המיטה בבכי, שמעתי שהדלת נטרקה הסתובבתי וראיתי אותו, הוא נעל את הדלת אחריו רצתי לשם כדי שלא ינעל אבל זה היה מאוחר הוא נעל.
״מה אתה עושה פה?״ בעלתי רוק
״אני חבר של אח שלך״ חייך והתקרב אליי הלכתי אחורה כשהוא מתקרב עד שלא היה לי לאן ללכת נתקעתי הפינה של החדר שהוא חוסם לי את המעבר עם הידיים שלו, לא נותן לי לזוז.
״סיפרת להם?״ שאל אותי הנדתי בראשי לשלילה
״יופי, את גם לא הולכת לספר להם״ קבע לי ואני רק הינהנתי
״את בטוחה שלא סיפרת?״ שאל שוב, ושוב פעם הנדתי בראשי לשלילה
״תדברי סעמקק״ צעק עליי
״ לא לא סיפרתי כלום לאחים שלי״ אמרתי בפחד
״מה לא סיפרת לנו?״ שמעתי קול וראיתי אותם עומדים בפתח עם מפתח ביד