״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות,גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ פרק 7

פרק 7
•אוראל•

התעוררתי מהבכי של דניאל,כשפתחתי את עיני אביתר לא היה לידי
קמתי ולקחתי את דניאל,מנסה להרגיע אותו
״אוף נו דנדוש יש לך מחר מבחן״,אמרתי כשהוא לא רצה להירגע
הוא לא רצה לאכול,והוא היה גם נקי
הסתובבתי בחדרי מנסה להרדים אותו
רק בשעה חמש וחצי בבוקר הוא נרדם
נרדמנו על המיטה שלי וזה הרגיש לי כאילו דקה שנרדמתי
כבר השעון צלצל,לקחתי את דניאל ושמתי אותו בתוך המיטה שלו
הלכתי להתקלח מהר,יצאתי לבשתי ג׳ינס קרעים,וחולצת בית ספר שהייתה קצת בטן
לקחתי את התיק שלי וירדתי
״ואו…את נראתי גמורה״,אבא שלי נישק אותי בקודקוד ראשי ושתה מהקפה שלו
״דניאל החליט להתעורר..״,אמרתי בעייפות ושתיתי נס
״ככה את היית,לא ישנת לנו לילות שלמים״,חייכה אימי
״עכשיו אני מבינה איזה סיוט״,אמרתי וקמתי
״טוב…יצאתי״,אמרתי ויצאתי
***
כשנכנסתי לכיתה ראיתי את אבי,היה לו פנס בעיין,הוא הסתכל עלי ואני התעלמתי
המשכתי בדרכי לעבר מקומי
״או שלום גברת זומבי״,צחקה שרון כשראתה אותי
״סתמי..״,אמרתי לה בעייפות והיא צחקה שוב
״מה קרה?,אביתר התחרפן לך בערב?״,שאלה וחייכה בשובבות
״יותר נכון דניאל החליט לשגע אותי כל הלילה..״,מלמלתי בעייפות
״אויש…״,אמרה והשיעור התחיל
חצי שעה אחרי שהתחיל השיעור עיני נסגרו מרוב עייפות
עד שהשיעור נגמר ויצאתי איתם
״אני יכול לדבר איתך?״,אבי בא אחרי
״לא..״,אמרתי לו והמשכתי ללכת
״אז את תשמעי!״,אמר וחסם לי את הדרך
״חבר שלך פיצץ כמה חברים שלי,מה קרה קשה לך לקבל אמת?״,הוא אמר לי בעצבים וחייך
״עוף לי מהדרך..״,אמרתי וניסיתי לעבור אבל הוא שוב פעם חסם לי
״היי!״,שמעתי את נתי פתאום כשהוא התקרב
אבי מיד התרחק
״מה קורה פה?״,שאל והסתכל על אבי
״סתם…מדברים״,אבי חייך ואז הלך במהירות
״הכל בסדר?״,שאל אותי
הנהנתי וחייכתי
״איפה היית אתמול?״,שאלתי
״סתם…״,חייך
״אמ…טוב אני מעדיפה לא לדעת״,צחקתי כשהבנתי
״חוץ מזה מה איתך?״,שאל
״אמ…בסדר״,חייכתי
״אוראל את חייבת לראות!״,שרון רצה אלי ומשכה אותי
״ניפגש בבית!״,צחק נתי והלך
***
הלכתי לאביתר,הוא ישב בסלון וראה טלוויזיה,נבהלתי כשראיתי את הפנים שלו
״מה היה אתמול?״,שאלתי
״שלום גם לך..״,אמר ומשך אותי אליו
״אביה…לא היית צריך..לריב איתם״,אמרתי
״שש..״,השתיק אותי בנשיקה
״את נשארת?״,שאל כשהתנתקנו
״לא..יש לי מלא חומר להשלים״,אמרתי
״מבאסת..״,מלמל וצחקתי
״ביי״,נישקתי אותו וקמתי
״חכי!..שכחת משהו״,אמר לי
״מה?״,הסתובבתי אליו
הוא קם ומשך אותי אליו התנשקנו שוב
***
למדתי כל היום,כאב לי הראש כבר
אז הלכתי לישון,שוב באותה שעה דניאל בכה
לקחתי אותו והרדמתי אותו באותה שעה
***
״אוראל!״,שרון העירה אותי
״אוראל גשי אלי אחרי השיעור״,המורה אמרה לי
כשהשיעור נגמר ניגשתי למורה
״אני..באמת לא יודעת מה אני יעשה איתך,כבר שבוע שאת נרדמת לי בשיעור״,אמרה
״אני..באמת מצטערת,זה פשוט..״,התחלתי לומר
״לא..אוראל אני מביאה לך הזדמנות אחרונה,אני רוצה שתגישי לי את העבודה הזאת מחר״,אמרה והביא לי דפים
״בסדר..״,עניתי
מה אני אמורה לעשות?!,נכנסתי לשירותים
הפנים שלי היו חיוורים,ונראיתי גמורה
אני פשוט גמורה כבר מהכל!,אני רק לומדת ומטפלת בדניאל אין לי יותר כוח לכלום!
״או..משבר?״,שאלה אותי איזה נערה כשנכנסה
הסתכלתי עליה במבט שואל
״החיים מעיפים?״,שאלה בחיוך
״אמ..כן״,עניתי
היא הוציאה סיגריה ועישנה
״קחי..״,היא הוציא מהתיק שלה כדורים
״לא…אני לא נוגעת בזה״,סרבתי
״היי..גם אני הייתי במצב שלך,את לוקחת את זה וכל הבעיות שלך נפתרו!״,אמרה לי
אולי זה באמת יעזור לי
לקחתי את הכדורים והיא חייכה ואז יצאה…

•נתנאל•

התעוררתי לצד אלינור,ליטפתי את פניה והיא התעוררה
״אוף…מה השעה?״,שאלה ולקחה את הטלפון שלה
״ממהרת לאנשהו?״,שאלתי
״כן…ארוחה משפחתית עם ההורים הנודניקים שלי,הם חוזרים מהעבודה שלהם..״,אמרה בעצבנות
היא קמה כשהשמיכה סביב גופה
״את נשמעת לא מרוצה״,אמרתי והתיישבתי
״זה בגלל שאתה לא מכיר אותם..״,אמרה ונכנסה לחדר האמבטיה,היא פתחה את הברז של המקלחת וסגרה את הדלת
קמתי והתלבשתי
״אני זז..״,אמרתי לה
״טוב..״,צעקה ויצאתי
חזרתי לבית ונכנסתי להתקלח,דניאל בכה
אני לא מעכל עדיין שהיא כבר אמא…
פתחתי את הדלת ואוראל ישנה
אני יודע שבזמן האחרון היא בקושי ישנה
לקחתי את דניאל ויצאתי מהחדר…