״חבר ילדות״ עונה 2 פרק 3
עבר שבוע ויצאתי מהבית חולים
המצב של בראיין לא השתנה…יותר ויותר הרגשתי שהוא חסר לי
שכבתי על מיטתי מנסה רק להזכיר קצת אך לא זכרתי דבר…לפעמים בחלומות ראיתי דברים כמו שאחד החלומות שחלמתי היה כשאיזה אחד התאבד מולי…בטח סתם חלום
״זואי?…״,דפקה בדלת אימי
״כן?״,שאלתי
״אממ בן ואבלין למטה הם רוצים לראות אותך״,אמרה בקול חלש
בבית חולים אימי הסבירה לי שעזרתי לאבלין
ירדתי והלכתי לסלון הם ישבו וכשראו אותי הם קמו במהירות
״זואי?…כמה טוב לראות אותך״,חיבקה אותי אבלין
רק חייכתי לא ידעתי מה לעשות כל כך
ואז בן חיבק אותי עבר בי צמרמורת ומין פלאש כזה שהרגתי לא נעים
התרחקתי קצת
ואז ילדה קטנה בטח ליבי היא הסתכלה עלי והיה לה מבט עצוב זה קצת שבר אותי
״ליבי תגידי שלום לזואי״,אמרה אבלין
״אני לא רוצה לדבר איתה״,אמרה ליבי וישבה כשהיא משלבת את ידה בעצבנות
״ליבי״,אמרה אבלין והרגישה לא נעים
״אהה שנשב קצת בחוץ…חבל להישאר תקועים פה ״,אמרה אימי בחיוך
״רעיון טוב…״,אמרה אבלין והם יצאו
נשארתי אם ליבי
״ליבי..?,היי אני קצת אבודה…למה את לא מדברת איתי״,שאלתי וישבתי לידה
״כי את הבטחת לי…את הבטחת לי לא לעזוב אותי״,אמרה
״אני מצטערת ליבי״,אמרתי
״הבטחת שתישארי איתי שלא תעזבי אותי…הבטחת לי״,אמרה בדמעות
״אני מצטערת ליבי….אני איתך עכשיו״,אמרתי
״את מבטיחה לי הפעם?״,הסתכלה אלי בדמעות ואמרה
״אני מבטיחה לך״,אמרתי
היא חיבקה אותי
אחרי הכל חיפשתי עבודה קטנה,בנתיים עבדתי כמלצרית
״זואי קדימה לעבודה״,אמר הבוס שלי בלחץ
החזקתי שני מגשים
״ואו חכי אני עזור לך״,אמר בחור שעבד איתי כשהוא לוקח מגש
״תודה״,חייכתי
״חדשה?״,שאל
״כמו שאתה רואה..,״,אמרתי
״אני מייקל״,אמר בחיוך
״זואי״,לחץ את ידי
״את צריכה להיות חזקה בעבודה הזאת…״,אמר בחיוך והראה לי אך מחזיקים שני מגשים
״אני לא כזאת טובה״,אמרתי
״לאט לאט…אני העזור לך״,חייך
והיום עבר ככה הכרתי את מייקל והוא היה בחור נחמד מאוד
״היי זואי״,אמר אוסטין ונכנס כשהוא מחזיק עגלה
״היי״,חייכתי וקמתי מהספה
״זואי?….התגעגעתי אליך״,חיבקה אותי בחורה
״זואי זאת מאיה…אשתי״,אמר אוסטין בחיוך
״היי״,חייכתי הרגשתי כאב ,כל האנשים האלה הם זרים בישבילי….
״וזאת ליאה….אחיינית שלך״,מאיה אמרה והוציא תינוקת יפיפיה מהעגלה
״היא מהממת״,חייכתי ושיחקתי עם ידה הקטנה
היא נתנה לי אותה ופשוט הרגשתי טוב איתה….כזאת חמודה
…אוסטין ומאיה הלכו למטבח וישבתי על הרצפה עם ליאה הקטנה
הרגשתי רע….אפילו את אחיינית שלי הקטנה אני לא מכירה
״זואי?…״,שאלה אימי וזה הוציא אותי מהמחשבות
״מממ..?״,קמתי והסתכלתי אליה
״הכל בסדר?״,שאלה
״כן..״,חייכתי וקמתי
״את בטוחה?״,שאלה
״כן אני….צריכה קצת אוויר״,אמרתי
״אוקיי…תזהרי אבל״,אמרה ואז יצאתי
יצאתי והרגשתי שוב הרגשה ללכת לבראיין…רק איתו הרגשתי טוב
נכנסתי לחדר והסתכלתי אליו…תפסתי את ידו והתפרצו הדמעות
התגעגעתי אליו….הסתכלתי אליו והרגשתי טוב….אבל הרגשתי חוסר…הוא היה חסר לי…דמע נפלה אל ידו
ונבהלתי יצאתי במהירות מהחדר ויצאתי
תגובות (3)
תמשיכיי
תמשיכי את זה פשוט מהר!!!!!!!!
אומייגאאד זה נהיה יותר מושלם בכל פרק!!
לא ייאמן שיש לאוסטין כבר תינוקת :)
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
תמשיכייייייי