storylove
מקווה שאהבתם את הפרק :)

״חבר ילדות״ פרק 27

storylove 27/03/2014 1124 צפיות 2 תגובות
מקווה שאהבתם את הפרק :)

״תן לנו שתי כוסות וודקה לימון״ ביקשה אליסון
״לא…אני לא שותה״,אמרתי מרחיקה תכוס
״נו זואי .. כמו בימים״ קרצה לי ושתתה תכוס בשניה
״לא…אמ..אני צריכה ללכת לשירותים״,אמרתי וקמתי
״טובוש ואני בנתיים הולכת לרקוד״,אמרה בחיוך גדול ונצמדה לאיזה בחור

מנקודת המבט של אליסון

זואי הלכה לשירותים והוצאתי בקבוקון קטן שבתוך זה סמים
״תן לי כוס קולה״,ביקשתי מהברמן תוך דקה הוא כבר מזג לי הסתכלתי על הצדדים ולא ראיתי אף אחד מזגתי לה בכוס כמעט חצי מהבקבוק ואז היא באה
״היי פיספסתי משהו?״,שאלה בחיוך וישבה לידי
״אממ..לא קחי הזמנתי לך כוס קולה״,חייכתי
״תודה״,אמרה ושתתה כמעט חצי כוס זה כבר אתחיל להשפיע תוך כמה דקות
״ואוי באלי לרקוד את באה״ קמה בחיוך ומשכה אותי
״אממ…לא לכי את בנתיים״,חייכתי
היא שתתה עוד מהקולה עד הסוף והלכה לרחבת הריקודים,חיכיתי קצת שזה ממש ישפיע וזה כבר אתחיל היא נצמדה לכל הבחורים ורקדה
לקחתי את הטלפון שלה וצילמתי אותה נכנסת להודעות ושולחת לאוסטין
הוא התקשר ועניתי לו
״היי אוסטין….תקשיב אני ממש דואגת פגשתי את זואי במועדון ואמרתי לה שכדי שתפסיק אם כל זה אבל היא לא הקשיבה עכשיו היא לקחה משהו והיא פשוט משתגעת אני מפחדת בישבילה״,שיחקתי את עצמי בוכה ונבהלת
״אוקיי אני בא״,אמר וניתק
״זואי…היי בואי הולכים״,אמרתי לה וסימנתי לבנים לעזוב אותה
״לא..אני רוצה לרקוד עוד״,אמרה
״לא…יאלה בואי״,משכתי אותה
היא נפלה עלי והחזקתי אותה היא בקושי הצליחה ללכת..

מנקודת המבט של אוסטין

עצרתי את המכונית ברגע שראיתי את אליסון מחזיקה את זואי
ירדתי מהר והתקרבתי אליהם
״מה היא לקחה?״,שאלתי ותפסתי את זואי
״אני לא יודעת…רק כמה דקות אחרי ראיתי אותה צמודה לבנים ונבהלתי״,אמרה
״אליסון אם אני שומע שזאת את שעשית לה משהו אני נישבע לך שאת מתה״,אמרתי בעצבנות
זואי שמה את ראשה על כתפי ועצמה את העיניה
״תירגע חמוד..בסך הכל ראיתי אותה״ אמרה
״אני רוצה את דיין….״,מלמלה זואי
הסתכלתי אליה לא מבין
״כדי שתחזיר אותה לבית..״,אמרה
״לא סיימתי איתך״,אמרתי בעצבנות והיא הלכה
״זואי סתכלי עלי מה לקחת״,תפסתי אותה ושאלתי
״אני רוצה הביתה…״,אמרה בקול חלש
הכנסתי אותה לאוטו והשכבתי אותה במושב האחורי
״נו…״,מלודי יצאה מהבית ברגע שעצרתי את האוטו
״לא יודע היא לקחה משהו….״,אמרתי והוצאתי אותה הרמתי אותה והכנסתי אותה לחדר שלה
״אתה בטוח שזאת היא….״,שאלה מלודי כשסגרתי את הדלת של חדרה
״אני לא יודע…אני חושב שכן״,אמרתי וירדנו
״אנחנו כאלה טיפשים ….התעסקנו רק בנו ובכלל לא התייחסנו אליה״,אמרה וישבה
״זה הכל באשמתי…הבטחתי לה שאני העזור לה ושוב פעם נכשלתי…״,אמרתי וישבתי לידה
״ אוסטין כולנו אשמים…אנחנו חברים שלה ובכלל לא שמנו לב אליה…״,אמרה…

מנקודת המבט של זואי

התעוררתי אם כאב ראש נוראי לא זוכרת דבר ממה שקרה…מה קרה לי?
קמתי לישיבה וראיתי את אוסטין יושב בספה ליד המיטה
״אוסטין..?,מה קרה?״,שאלתי ושמה את ידי על ראשי
״זה מה שאת צריכה להגיד לי״,אמר וקם וישב קרוב אלי
״להגיד מה?״,שאלתי והסתכלתי אליו
״מצאתי את זה בתיק שלך״,אמר והוציא שקית אם אבקה לבנה וכדורים
״ מה?…זה לא שלי״,אמרתי
״אהה כן..ומה אם אתמול?,שוב פעם חזרת לדבר אם אליסון גם זה זה לא נכון?״,שאח וקם
״מה…בסך הכל פגשתי אותה אבל אני נישבעת לך שלא נגעתי בדבר הזה…זה לא שלי״,אמרתי
״אני כבר לא יודע אם להאמין לך״,הסתכל אלי באכזבה ואז יצא
״אוסטין תאמין לי…אני בחיים לא נגעתי בזה אני נישבעת לך״,הלכתי אחריו ואמרתי
״כן ומה זה היה אתמול?…שוב פעם אם השטויות שלך…ואם לא הייתי בא הייתי מוצא אותך במשהו שבכלל לא באלי לחשוב…את צריכה עזרה זואי״,אמר בעצבנות ועצר
״אני לא צריכה שום עזרה….אני לא נגעתי בזה״,אמרתי בכמעט בבכי
״אין לי כבר מה להגיד לך….״,אמר ואלך
״זה לא שלי…ואתה יודע רק לצעוק מתי פעם אחת שאלת מה איתי? אל תנסה לשחק איתי אח גדול כי זה בכלל לא נכון…אני שונאת את כולכם״,צעקתי בבכי ודפקתי צעד במראה הגדולה של המסדרון כל היד שלי היה בדם ואוסטין התקרב אלי מודאג
״תעזוב אותי..״,דחפתי אותו ורצתי לחדרי
״זואי תפתחי לי עכשיו…״,דפק בדלת בחוזקה ואמר לא היה לי אכפת הדם שזרם לי ביד הגיע לי בוריד הרגשתי ת׳חולשה ונשכבתי על מיטתי בדמעות
אוסטין שוב דפק בדלת….


תגובות (2)

תמשיכי

27/03/2014 21:54

תמשיכיי

27/03/2014 21:57
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך