״ידעתי מה שלא ידעתי״- פרק 8

פרק 8-
עומר-
״אז את באה בערב?״ לירן שאל בפעם המאה ונישק אותי.
״כן אני באה״ אמרתי, יש מסיבה בבית של ארי.
״יופי״ אמר ״בטוח בטוח?״
״כן״ אמרתי ונישקתי אותו ״נתראה״ הוא יצא מהבית וחייכתי.
כן, לירן מוצא חן בעיניי, אפילו מאוד.
כן אני יודעת שהוא ערס, והוא לא בדיוק מתאים לי, אבל כשאנחנו ביחד זה כאילו אנחנו הכי מתאימים שיש.
נעלתי נעליים והחלטתי לצאת לסיבוב.
״היי״ ראיתי את דניאל יושב על הספסל.
״היי עומריקו, מה קורה?״ עומריקו, אהבתי איך שהוא מבטא את השם שלי.
״בסדר, מה איתך?״ שאלתי וישבתי לידו
״בסדר, שיר דיבר עם נועם״
״באמת?״ אמרתי מזועזעת ״מה היא אמרה?״
״שהמשפחה שלה לא אהבה אותו״
״ברצינות? מטומטמת!״ אמרתי
״לגמרי״ אמר
״ואיך שיר הגיב?״
״בכה כמו ילד בן שלוש״ אמר דניאל
״ואוו מסכן״ אמרתי ״הוא באמת אוהב אותה״
״כן״ אמר דניאל והסיט את הפוני שלי הצידה, חייכתי אליו.
״מה עוד? איך מור?״ שאלתי מתרחקת קצת, לדניאל יש קטע כזה לגעת בי, זה דברים קטנים כאלה, שהוא מניח יד על הלחי שלי, מחבק אותי, מלטף את השיער או היד שלי, זה נעים, אבל לא הייתי רוצה שזה יתפרש אחרת ממה שזה.
״הוא מצא איזה דירה״ אמר ומשך בכתפיו ״והוא שוקל ליסוע לתילאנד עם חברים״
״הוו״ אמרתי
״אבל עזבי אותנו, מה איתך? את באה למסיבה של ארי?״
״מן הסתם, הוא החבר הכי טוב של לירן״
״מה עם לירן באמת?״
״הכל בסדר, מצויין למען האמת״
״יופי״ אמר
״נתראה בערב?״
״נתראה״ אמר
חזרתי הביתה, לבשתי שמלה ורודה בהירה עד הברך ונעלים עם עקב קטן, לקחתי פלאפון ויצאתי.
לירן חייך אליי כשהתקדמתי לרכב שלו.
״ואוו״ אמר ״את… מושלמת״ חייכתי.
ירדנו למסיבה, כמובן שלירן ישר התחיל לשתות, אני שונאת אלכוהול.
״היי״ חייכתי לאביב היא הרימה אליי מבט עם חיוך מזויף ״מה? מי זה? אני אפרק אותו!״ היא צחקקה.
״זה יונתן״ אמרה ״ אני … את יודעת שאני…״
״כן נוו״ אמרתי
״קשה לי לראות אותו עם אחרות״ היא הביטה בו והנהנתי
״מצטער אביבוש״ אמרתי ״קומי!״ משכתי אותה ״ולכי תגידי לו מה את מרגישה!״
״נראלך?! הפדיחות של החיים!״ אמרה
״מה פדיחות? את אוהבת אותו?״
״כן ברור״ אמרה
״אז תגידי לו את זה! שידע מה אכפת לך? אז הוא לא ירצה, לפחות תוכלי להמשיך הלאה!״ אמרתי , כן יוני הוא די חרא בכל מה שקשור לאהבה, אבל אני בטוחה שאביב תסדר אותו!
״אני…לא חושבת״ אמרה
״לכי עכשיו!״ אמרתי
״את חושבת? אם הוא יצחק עליי?״
״תתני לו כאפה״ אמרתי ומשכתי בכתפיי
״אני לא הולכת להגיד לו שאני מחבבת אותו״ אמרה
״אוקיי״ אמרתי והתחלתי להתקדם
״לאן את הולכת?״
״להגיד לו בעצמי!״ אמרתי
״נוו לא! עומר!״ אמרה ואני כבר התקדמתי.
״היי אחות של סתיו״ אמר יונתן והתחלנו לרקוד ביחד ״מה קורה?״
״בסדר״ אמרתי ״תגיד יש לך מישהי?״
״למה יש לך מישהי לשדך לי?״ שאל
״אפשר לומר״
״מי זאת?״
״אביב בראל״ אמרתי והוא הסמיק קצת
״היא רוצה אותי?״
״אתה רוצה אותה?״ החזרתי את השאלה אליו
״האמת ששמתי עליה עין בזמן האחרון״ אמר
״אז שתדע שהיא פנויה, וגם אתה מוצא חן בעינייה״ אמרתי ואז הסתכלתי הצידה, וראיתי את לירן מתנשק עם מישהי.

דניאל-
הסתכלתי על עומר, אני חושב שהסתכלתי עליה מהרגע שהיא נכנסה לבית.
היא רקדה עם מישהו ואז פשוט החווירה, הסתכלתי למקום שהיא הביטה בו וראיתי את לירן דופק חתיכת נשיקה לאיזה מישהי, עוד דקה בולע לה את הצורה.
עומר מעדה, מלמלה משהו לבחור שהיא רקדה איתו ומיהרה החוצה.
באותו הרגע פשוט לא שלטתי בעצמי, התקדמתי בכעס לעבר לירן, משכתי אותו מהחולצה ומהנערה.
״היי מה את עושה?״ צחק, כנראה שיכור קצת, החטפתי לו בוקס על הפרצוף המטומטם שלו, איך הוא מעז לפגוע בה?
״ואוו אחי״ אמר לירן והחזיר לי, הרבצתי לו עוד קצת עד שהצליחו להפריד בנינו, העברתי יד מתחת לאף שלי וראיתי דם.
״יופי״ מלמלתי, התעלמתי מכל הצרחות ומיהרתי החוצה, לחפש את עומר.
״עומר!״ צעקתי ״עומר!״ שמעתי בכי, וראיתי אותה יושבת, נשענת על חומה של בית אחד ובוכה.
״היי עומר״ אמרתי וחיבקתי אותי אליי.
״הוא… ניש…״
״ראיתי״ אמרתי והיא הביטה בי
״הפנים שלך! יורד לך דם!״ אמרה בבהלה ״מה קרה?״
״אני חושב שנסחפתי קצת עם הכמות שהבאתי ללירן״
״הרבצת לו?״ משכתי בכתפיי ״למה עשית את זה?״
״הוא פגע בך״ אמרתי
״לא היית צריך להרביץ לו בשבילי״ אמרה
״עכשיו גם מה שעושים בשבילך לא טוב?״ שאלתי בכעס
״זה לא מה שאמרתי פשוט…״
״עזבי״ אמרתי ״הבנתי אותך״
״עומר״ שמענו צעקה, אביב.
״דניאל…״
״עזבי עומר באמת, אביב היא כאן״ צעקתי והתרחקתי משם לא לפני שראיתי שאביב מחבקת אותה.