״לתקן את העולם״- אחרית דבר

״אושר.״ יהב צעקה בקול ברחבי הבית, היא לקחה את התינוק שהיה עוד לא בן שבעה ימים והניחה אותו בעדינות על העגלה הרכה.
״אני בא.״ אושר ירד במדרגות בעודו מסדר את העניבה המחויטת שלו.
״דיברתי עם נועה, היא אמרה שעידן אמר שנבוא.״ יהב אמרה וסידרה במהירות את שיערה.
יהב ואושר נישאו בשמחה בשנה שעברה. לאחר כחודשיים נודע להם שיהב נכנסה להריון והיום, יש להם ילד קטן בן חמישה ימים. אושר הוא עורך דין ויהב, מעצבת אופנה מפורסמת.
״יאלה, יוצאים.״ יהב אמרה וסחבה את העגלה מחוץ לביתם הגדול שבצפון.

״עידן?״ נועה שאלה בינתיים, הם עמדו בכניסה לבית הקברות, בו נקברה שיראל, היום לפני שש שנים,״.
״מה?״ הוא שאל בשקט את נועה. היום, שש שנים אחרי, עידן עבר את המוות של שיראל, הוא משתדל ביום יום לא לחשוב עליה כלל, אך ביום אזכרתה הוא כולו מרוכז בה.
״אתה בסדר?״ נועה שאלה בשקט וליטפה את כתפו.
נועה ועידן נפרדו קצת אחרי מותה של שיראל, עידן היה מנותק מהעולם, לא התייחס לאף אחד, הוא נהיה שקט ומופנם. לא דיבר, לא הגיב. מופנם וסגור. זאת לא הסיבה שהם נפרדו, הם נפרדו בגלל שהם הרגישו שזה לא התאים, אך הם עדיין מתעדכנים לפעמים.
״אני בסדר,פשוט…״ עידן אמר ושתק, דמעה קטנה נפלה מעיניו,
״מתגעגע אליה.״ הוא אמר. נועה חיבקה אותו בחוזקה וליטפה את גבו,
״מותר לפעמים להישבר עידן.״ נועה אמרה לו בעצב, ״זה לא מוריד לך מהגבריות.״

•ירדן•

״אני למטה.״ ליאב אמר לתוך הפאלפון מיד כשירדן ענתה לו.
״אני יורדת.״ היא עתה לו בשקט וניתקה את השיחה.
״היי.״ היא אמרה ונישקה את את ליאב בפיו בעדינות.
״מה קורה?״ הוא שאל בחיוך בזמן שיצא ברוורס מהחניה.
״הלכתי היום לבית חולים.״ מלמלתי בשקט, ״בדיקות דם שגרתיות.״
״נו?״ ליאב שאל, הוא היה מרוכז בנסיעה.
״אז הם אמרו שיש חשש להריון.״ מלמלתי והרכנתי את ראשי,
״אמרתי להם שאין סיכוי, השתמשנו באמצעי מניעה תמיד.״ המשכתי במהירות והוא חייך.
״אין?״ הוא שאל וחיוכו ירד כששתקתי.
״הם בדקו שוב,״ אמרתי בשקט.
״נו!״ ליאב זירז אותה בקול.
״יש לנו ילדה.״ ירדן אמרה וחיוך קטן בצבץ מפיה, ״חודש שני.״

•נ.מ כללית•

״היי.״ עידן לחץ את ידו לעוד אנשים שלא הכיר, הוא זיהה אותם, הם באו כול שנה.
״עידן.״ אלירן צעק מאחוריו וטפח לו בעדינות על הגב.
״מה קורה אחי?״ עידן אמר לו וחיוך קטן ביצבץ בזווית פיו.
עידן התגעגע אליהם, מאוד.
כולם הגיעו לאחר כשעה, חוץ מאחד, גל. שלא הגיע מאז שהייתה התאונה.
״איזה מתוק.״ נועה אמרה ליהב, שחייכה לתינוק הקטן שהחזיקה בידייה. היא העבירה אותו לידיו של ליאב, שביקש אותו.
״יפה לך.״ אלירן אמר וצחקק.
״הוא מתרגל.״ ירדן מלמלה בשקט בעודה מסתכלת עליהם, היא חייכה.
״את רומזת משהו?״ אושר שאל בצעקה קטנה.
״יש ילדה.״ ליאב אמר בחיוך, בעודו מסתכל על הילד.
״מזל טוב.״ אלירן אמר ועלה על גבו של ליאב.
״תרגע,״ יהב אמרה בחיוך, ״הילד.״ היא המשיכה ולקחה אותו מידיו של ליאב.
הם המשיכו לדבר ולהשלים פערים, לאחר כשנה שלא ראו אחד את השני.
״מה עם יולי?״ יהב שאלה את אלירן לאחר כשניה.
״שירות בחול.״ הוא אמר בשקט,
״עדיין?״ עידן שאל.
הם ישבו לאחר האזכרה, הם נשארו רק הם, יולי, אלירן, אושר, יהב, ירדן וליאב. כמו פעם, בימים הטובים.