״לתקן את העולם״- פרק חמישי

״בוקר,״מלמלתי אל אלירן ונועה שישבו אחד ליד השני בפינת הכיתה,
״בוקר טוב.״ אלירן אמר וקם לחבק אותי, חיבקת אותו בחזרה,
״היום יום חמישי, יוצאים היום.״ הוא החליט בשבילי וגרר כיסא מהשולחן הצמוד,
״בסדר.״ אמרתי והסתכלתי על נועה, שראשה היה מופנה כלפי מטה,
״אלירן,״ אמרתי בפתאומיות שגרמה לשניהם להיבהל,
״מה?״ הוא שאל באותה הנימה, חייכת והמשכתי,
״באלך לקנות לי בקבוק מים מהקפטריה?״ שאלתי והוצאתי מכיסי מטבע של עשרה שקלים והושטתי לעברו,
״מה אני עובד אצלך?״ הוא שאל בזלזול ומיד לאחר מכן חייך,
״תביאי.״ הוא חטף ממני את המטבע וקם לכיוון חוץ הכיתה,
״נועה,״ אמרתי והלכתי להתיישב לידה,
״מה?״ היא שאלה והרימה את ראשה אלי,
״מה קרה?״ שאלתי,
״סתם.״ היא מלמלה בשקט והוציאה את פאלפונה,
״זה בגלל אתמול?״ שאלתי וגרמתי לה להרים את ראשה,
״לא, סתם.״ היא אמרה,
״נועה, דיברתי עם ליאב אתמול, ביקשתי ממנו שלא יתקרב אלינו.״ אמרתי בחיוך,
״הוא במילא אדיוט.״ אמרתי לה וגרמתי גם לה לחייך,
״נגמר המים, אז הבאתי לך מים בטעמים.״ אלירן אמר ועשה כאילו הוא זורק לעברי את הבקבוק החיוור.
״למקומות.״ המורה נכנסה לכיתה.
היא הייתה נמוכת קומה, היא לבשה מכנס רחב בצבע שחור וחולצה לבנה ומכופתרת.
״את התלמידה החדשה?״ היא שאלה והתקדמה לכיווני בהליכה מצחיקה למדיי,
״כן,״ אמרתי והחזרתי את הכיסא למקום, מתאפקת שלא לצחוק,
״בואי, שבי כאן.״ היא אמרה, הובילה אותי לשולחן צדדי והושיבה אותי ליד ילד בעל עיניים ירוקות בהירות ושיער חום נוטה לגינגי,
״אני אתי, מחנכת הכיתה, אני מלמדת אתכם חלק מהמקצועות וחלק מהמקצועות המורים המקצועיים.״ היא אמרה בקול צפצפני במיוחד והסתובבה. צחוק קטן חמק מבין שפתיי,
״משהו מצחיק?״ היא שאלה והסתובבה בחזרה,
״סתם המורה, סיפרתי לה משהו.״ הנער שישב לידי אמר לפני שהספקתי לענות.
היא התעלמה ממנו והסתובבה לכיוון קדמת הכיתה בחזרה,
״תודה,״ לחשתי והסתכלתי עליו,
״מתן.״ הוא אמר וחייך,
״ירדן.״ אמרתי וחייכתי בחזרה ושתינו שתקנו עקב צעקותיה של המורה.

—–

״כול הגב שלי תפוס מהשעתיים האלה.״ אמרתי מאוחר יותר כאשר יצאנו מהכיתה,
״תתרגלי זה מחמיר עם השנים.״ נועה אמרה בתשישות,
״אוח.״ גנחתי בעייפות והתיישבתי על כיסא הקפיטריה לצד אלירן.
״אלירן אני צריך עשרים שקל.״ נער בעל עיניים ירוקות וזיפים קצרים פנה אל אלירן,
״לך קח מאמא שלך.״ אלירן ענה לו בהתעלמות מוחלטת,
״היא לא תביא לי, נו כפרה עליך אל תהיה תמני.״ הוא אמר בהתחננות,
״קח.״ אלירן אמר בהיסח דעת והביא לו שטר ירוק,
״תודה.״ הנער צעק והביא לאלירן נשיקה בלחי ומיד לאחר מכן רץ,
״קוקסינל.״ אלירן צעק מאחוריו ומיד הוסיף,
״הבן של רינת.״ אלירן אמר והנהנתי בהבנה.
״יהב.״ נועה קראה בהתלהבות וקמה לכיוון נערה מתולתלת ובהירת שיער בעלת עיניים קטנות ומלוכסנות ושפתיים גדולות ובשרניות.
״נועה,״ הנערה אמרה בהתלהבות וחייכה אל נועה,
הם התחבקו והיא באה לשבת לידנו,
״ירדן תכירי, זאת יהב, החברה הכי טובה שלי. יהב, זאת ירדן-״ נועה אמרה ויהב הפסיקה אותה,
״את החדשה שכולם מדברים עליה?״ יהב שאלה ופערה את פיה בזיוף,
״את באמת יפה כמו שכולם אומרים.״ היא המשיכה,
״תודה,״ אמרתי וחייכתי חיוך מובך,
״תודה אח שלי. לא צריך בסוף.״ בן הדוד של אלירן חזר לאחר מכן עם הכסף בידו וסרק את השולחן שנית ומבטו השתהה על יהב, שמבחינתה המשיכה לדבר בהתלהבות עם נועה.
״בסדר.״ אלירן אמר ולקח את הכסף מידו ובכך העיר אותו מחלומו.

——

״ירדן?״ הנער, בן הדוד של אלירן פנה אליי בסוף היום, בדרכי חזרה לחדר.
״כן?״ אמרתי והסתובבתי אליו בחיוך.
״אושר,״ הוא הציג את עצמו בחיוך,
״ירדן,״ עניתי בחזרה וחיכיתי גם.
״אני יודע.״ הוא אמר ושתק.
לאחר כמה דקות שהלכנו אחד ליד השני והוא לא דיבר התייאשתי,
״מה רצית?״ שאלתי לבסוף בחטף,
״תגידי איך קוראים למתולתלת שישבת איתה היום?״ הוא שאל במהירות.
״יהב?״ החזרתי לו בשאלה,
״נראה לי,״ הוא מלמל בשקט,
״למה?״ שאלתי והתחלתי להבין לאן הוא חותר,
״לא ראיתי אותה עד היום,״ הוא מלמל והסתובב כדי להיות מולי,
״היא מוצאת חן בעיניך?״ שאלתי ועצרתי בחיוך,
״היא חמודה,״ הוא אמר, מובך.
״נסדר לך משהו היום בערב.״ אמרתי וטפחתי על כתפו בעדינות,
״וואלה?״ הוא שאל,
״וואלה.״ עניתי בחיוך,
״תודה.״ הוא אמר והתחיל ללכת אחורה,
״בכיף.״ עניתי, אך היה רחוק כדי לשמוע.