״לתקן את העולם״- פרק שמונה עשרה

•ירדן•

יצאתי מהמקלחת וניגבתי את ראשי בעזרת מגבת. בחדר, אני, נועה, יולי ויהב. ארבעתנו ביחד.
״איזה באסה שאי אפשר לעבור לבנים בלילה.״ נועה אמרה וחיוך ממזרי התפשט על שפתיה.
״מה הם חשבו לעצמם, שמישהו יקשיב להם?״ יהב שאלה בצחקוק, בזמן שהיא סידרה את שיערה מול המראה.
״הולכים אליהם, או שהם באים אלינו?״ שאלתי ונשכבתי על מיטתי הצדדית, בדיוק התעסקתי בפאלפון.
״הם לכאן!״ יהב ענתה בזמן שיולי צעקה, ״אנחנו אליהם.״
״טוב אנחנו אליהם.״ יהב אמרה בויתור.
מישהו התקשר אלי, הרמתי את הפאלפון ועל הצג היה כתוב שמו של דניאל.
״דניאל!״ עניתי בצעקה וקמתי. יצאתי מן החדר וסגרתי את הדלת.
״ירדני.״ הוא הרים את קולו בחזרה, ״התגעגעתי אחותי המושלמת.״ הוא המשיך ושמעתי את חיוכו.
״גם אני.״ אמרתי והגעגוע הציף אותי.
״התגעגעתי ברמות.״ אמרתי בחיוך נרגש.
״בא לי לדבר איתך.״ הוא פתח, ״אבל אני לא יכול, יש לי יום חופש עוד שבוע. רוצה לבוא הביתה?״ הוא שאל,
״כן!״ צייצתי בהתרגשות, ״ברור!״
״אני אארגן לך מונית, אני חיים ללכת. אוהב אותך אחות קטנה.״ הוא אמר וחיוכו נשמע למרחקים,
״אוהבת אותך, דני.״ אמרתי בשקט וניתקתי את השיחה.

•ליאב•

״מי זה היה, דניאל?״ שאלתי את ירדן והבהלתי אותה מאחורה,
״דפוק.״ היא מלמלה לאחר שהסתובבה בקפיצה.
״גם, יש לי מגוון של שמות.״ אמרתי בחיוך והחזקתי בידה.
״תכף אנחנו באים אליכם לחדר.״ אמרתי וחייכתי.
״טוב, אז אני אלך.״ היא אמרה ועיקמה את פנייה בחמיצות.
״אני לא חושב שהם יודעים שאתם אצלנו, הם חושבים שאנחנו אצלכם.״ הוא אמר בחיוך וגירד בראשו.
״אז תלך להגיד להם.״ היא אמרה וגחנה לנשק אותי בשפתיו , ״ביי.״

•אלירן•

״אמת או חובה?״ שאלתי, כשהבנות נכנסו לחדר.
היינו בחדר, אני, ליאב, אושר ועוד ילד מהשכבה.
״שוב?״ יהב שאלה והתיישבה לצידי, יולי ישבה מצידי השני ונשענה על כתפי.
״אין כמו המשחק הזה. כול פעם הוא כיף,״ אמרתי וחייכתי,
״לא הוא לא.״ אושר אמר וגיחך,
״שתוק שתוק.״ ליאב אמר והתיישב גם במעגל.
״איפה יש בקבוק?״ נועה שאלה וקמה,
הצבעתי על המזוודה שלי,
״יש שם, תרוקנו אותו אבל.״ אמרתי לה. היא הנהנה ועקבה אחר אוראותיי.
״מי מסובב?״ יולי שאלה בחיוך,
״אני.״ ירדן צעקה מיד ורכנה לבקבוק, מתנתקת מחיבוקו החם של ליאב.
היא סובבה בחוזקה, לאחר מספר סיבובים הוא האט בהדרגה ולאחר מכן נעצר על ליאב ויולי.
הסתכלתי על יולי וגיחכתי.
״אבל אני לא מכירה אותו.״ היא אמרה באנחה וכולם חייכו,
״הזדמנות להכיר, אמת.״ ליאב אמר לה וחייך שוב,
״אתה באמת מאוהב בירדן?״ היא שאלה במהירות, ״סליחה, אבל אני לא יודעת עליך כלום.״ היא מלמלה.
״זה סדר.״ הוא ענה לה בחזרה,
״אני חושב ששנינו עוד לא לגמרי מאוהבים, אבל כן מרגישים משהו אחד כלפי השני-״ הוא אמר וירדן עצרה אותו,
״משהו חזק.״ היא ציינה בחיוך,
״מרגשים משהו חזק, אחד כלפי השני.״ הוא המשיך וחיזק את חיבוקו בירדן.
יולי הנהנה ורכנה לסובב את הבקבוק שוב.

•גל•

״לא.״ אמרתי בקול וחייכתי,
״כן, אני אומרת לך, שכן!״ שיראל צעקה עלי וחייכה גם.
״אנחנו לא נלך מכות, אל תבלבלי את השכל.״ אמרתי לה והיא חייכה.
״אתם כן.״ היא אמרה בשקט.
ישבנו ליד החדרים באכסניה, על ספסל צדדי.
״אם נלך מכות, נקרא לך.״ אמרתי וקמנו.
״לאן הולכים?״ היא שאלה והתקדמנו.
״כול השכבה, יושבים שם.״ הוא אמר והצביע לפינת הרחבה.

•נקודת מבט כללית•

״בוקר טוב!״ יהב צעקה והדליקה את כול האורות בחדר.
אושר שכב על הרצפה, אלירן ויולי התכרבלו יחד בספה. ירדן וליאב נשכבו אחד לצד השני, שלובי ידיים. ונועה ועידן ישבו אחד לצד השני, שניהם ישנים שנת ישרים.
״בוקר טוב!״ יהב חזרה ואמרה. היא העיפה את השמיכות והכתה את כולם על מנת שהתעוררו.
״כבר שש וחצי, עוד חצי שעה המורה באה ואנחנו גמורים.״ היא אמרה וקפצה על אלירן, שגנח בעייפות והעיף אותה מעליו.
״קומו!״ יהב צעקו וכולם כבר התחילו להתעורר.
״קמנו, תסתמי כבר.״ ליאב אמר בקול צרוד והתמתח.
הבנות הלכו לחדרם, יהב סחבה את כולן בקושי.
״אני סחוטה מעייפות,״ ירדן אמרה בעייפות,
״ישנת שלוש שעות, הגיוני.״ נועה אמרה ונשענה עליה.
״אני רוצה לישון.״ יולי אמרה ועשתה כאילו היא בוכה.
״כולנו.״ יהב אמרה והן נכנסו לחדר. עייפות מתמיד.

•שיראל•

״ילדה סוכר, את נוסעת ואני נשאר.״ גל התחיל לזמזם. היינו במסלול, בסופו.
״בלעדייך אין לי שום דבר.״ המשכתי איתו ושרנו ביחד.
״איזה מלך מוקי.״ גל אמר לאחר כדקה שקט ,
״כן, הוא טוב.״ אמרתי בגיחוך,
״שיראל.״ עידן צעק לי מאחור והבהיל אותי למוות,
״מה את טמבל?״ שאלתי אותו בעצבים,
״גם,״ הוא ענה וגיחך, ״אליעד קורא לך.״ הוא המשיך,
״תגיד לו שאני עם גל.״ אמרתי וליפפתי את כף ידי בכף ידו של גל.
״תהנו.״ עידן אמר ביובש והלך.
״אחות שטן.״ גל אמא בחיוך ולא שיחרר את ידינו.
״אני השטן.״ אמרתי בגיחוך.
המשכנו ללכת ורק בסוף המסלול, שהיינו מול כולם שיחררנו את ידינו אחד מהשניה.