״לתקן את העולם״- פרק שתים עשרה

•נקודת מבט כללית•

ירדן וליאב ישבו בחדרו של אלירן, ירדן חיטאה לליאב את השפה שם היה לו חתך עמוק במיוחד.
לאלירן היה על הכתף סימן סגול, שהיה נראה כי הוא יחליף צבעים עם הזמן.
״זה כואב?״ ירדן שאלה את ליאב, ראשיהם היו קרובים וירדן לחשה.
״קצת,״ ליאב לחש בחזרה ואיגרף את ידו.
״לא היית צריך.״ ירדן אמרה והסתכלה על ליאב.
״הייתי חייב.״ הוא אמר ורכן לנשק אותה.
היא התקרבה אליו במהירות ושפתיהם נפגשו בתשוקה.

•עידן•

״אמא באה לקחת אותנו בשבת.״ שיראל אמרה לי.
השעה הייתה בערך שמונה בערב, ישבנו על ספסל מחוץ לביניין המגורים.
״בסדר.״ עניתי באדישות.
״מה יש לך?״ היא התעצבנה, בקטע הזה שנינו דומים. הפיוז שלנו קצר.
״כלום.״ אמרתי וחייכתי.
״היי,״ מישהי אמרה מעליי, איך ששמעתי הקול המוכר הרמתי את ראשי מהפלאפון.
״היי,״ החזרתי לנועה בתשובה.
״יש לך שניה״ היא שאלה,
״את לא רואה שאת מפריעה?״ שיראל, אמרה.
״יש לך?״ היא שאלה והתעלמה משיראל,
״כן,״ אמרתי וקמתי, הסתכלתי על שיראל בחיוך מתגרה.
״זונה.״ היא מלמלה וקמה גם.
נועה הסתכלה אחריה בפה פעור,
״שתקי.״ אמרתי אחריה.
״מה קורה?״ שאלתי והתחלנו להתקדם לכיוון המועדון.
״בסדר,״ היא אמרה,
״חיכיתי הרבה זמן אחרי המסיבה, שתזמין.״ היא המשיכה במהירות,
״שנצא, כאילו. ולא באת.״ היא אמרה והורידה את ראשה במבוכה.
הרמתי לה את הראש בעזרת ידי,
״רוצה שנצא?״ שאלתי, ״מחר.״
היא חייכה והנהנה.
נכנסנו למועדון.

•אלירן•

״טוב שבאתם.״ צעקתי לעידן ונועה, שבדיוק נכנסו למועדון.
״אנחנו בדיוק מתחילים לשחק אמת או חובה,״ ליאב צעק, הוא ישב על פוך וירדן נשענה עליו.
״ווי,״ עידן שרק בהתלהבות,
״אתם ביחד?״ נועה שאלה בשוק,
ירדן הורידה את ראשה במבוכה וליאב חייך.
״ידעתי.״ עידן אמר והלך ללחוץ לו את היד.
״מזל טוב,״ נועה צייצה בהתלהבות.
״יאלה שבו.״ אמרתי ודחפתי את נועה.
סובבתי את הבקבוק, הוא הסתובב במהירות ולאט לאט נעצר.
זה עצר על שיראל ואושר.

•נקודת מבט כללית•

״אמת או חובה?״ שיראל שאלה את אושר וחיוך ממזרי התפשט על פניה.
״חובה.״ אושר אמר וחייך גם.
״חובה עליך לנשק את הילדה שאתה הכי אוהב.״ היא אמרה לאחר חשיבה ממושכת,
״אוווו,״ עידן וליאב שרקו וצעקו.
אושר הסתכל על כולם במבט מובך והסתכל על יהב, ירדן, היחידה שידעה על הזוגיות שלהם נרתמה לעזרה.
״אני יחליף אותו.״ ירדן אמרה בקול וכולם סובבו את ראשם אליה.
״חובה זו חובה.״ שיראל אמרה במהירות ואלירן הנהן.
ירדן הסתכלה על אושר במבט מצער.
אושר קם, למרות שיהב ישבה לידו.
הוא רכן לכיוון יולי, הילדה הביישנית ביותר במעגל. שאושר חשב שאף אחד לא שם עליה עין. כולם הסתכלו עליו, חלקם בחיוך וחלקם במתח.
הוא נישק את יולי נשיקה קטנה על שפתיה.
הוא הסתובב מיד לכיוון יהב, שסובבה את ראשה לצד ודמעות עמדו בעיניה.
הוא העדיף לנשק אותה מאשר שאמא שלו תדע עליהם. היא קמה והלכה לחדר.
יולי החזיקה את שפתיה והורידה את ראשה במבוכה. עבר לה בראש מליון ואחת תסריטים למה שקרה לפני רגע אך היא הייתה בטוחה, אושר לא חיבב אותה.
היא סובבה את ראשה לכיוון אלירן, שהסתכל על אושר בעצבים ויצא גם הוא, מיד אחרי יהב.

•יהב•

מישהו דפק על הדלת, הצמדתי את הפוך אלי יותר חזק ולא עניתי.
״יהב,״ אושר אמר,
״אני יודע שאת שם, אני מצטער. תפתחי לי.״ הוא אמר והפסיק לדפוק, הדמעות התגברו.
״אני לא ידעתי מה לעשות… אני… אני.״ הוא התחיל לגמגם, לא עניתי.
״אני מצטער. אני התבלבלתי, אני מפחד שאמא שלי תדע.״ הוא אמר בשקט.
״אני ישאר כאן עד שתפתחי. אני מצטער יהב.״ הוא אמר שוב.
הורדיתי מעליי את הפוך, וקמתי, התקדמתי למראה ואספתי את שיערי בקוקו גבוה.
״אין לך ממה לפחד כבר.״ אמרתי בקול צרוד מבכי, כשפתחתי לו את הדלת.
״יהב.״ הוא אמר בבהלה וקם מהר, הוא ישב על הרצפה ונשען על משקוף הדלת.
״אני מצטער.״ הוא אמר בתחנונים.
״אין לך על מה.״ אמרתי ולא הזמנתי אותו להיכנס.
״יהב-״ הוא התחיל להגיד אך הפסקתי אותו.
״בכיתי, פגעת בי.״ אמרתי וניגבתי עוד דמעה שנפלה לי על הלחי,
״חייתי באשליה שהיינו הזוג הכי יפה שיש, חשבתי שאנחנו נספר שתרגיש שזה נכון לך.״ המשכתי להגיד לו בלעג,
״אתה יודע מה,״ התחלתי להגיד, ״כבר לא אכפת לי, אתה יכול ללכת, לנשק את מי שאתה רק רוצה. אבל דבר אחד אושר. תעזוב אותי ותעוף מכאן לאלף עזאזל. קאפיש?״ אמרתי וסגרתי את הדלת במהירות. רק אחרי שסגרתי אותה, הרשיתי לדמעות לצאת.