״מכולן אותך ביקשתי״ – פרק 31

נקודת מבט זוהר:
המשחק הסתיים, ניצחנו אחת אפס, ובעצם זה אומר שניצחנו בכל היום הזה.
״כל הכבוד לפנימיית אלונים שניצחה בתחרות.״ המנהל של הפנימייה השנייה דיבר.
נו יופי עוד חופר, איך אני מת שהסיוט הזה יגמר כבר ונחזור הביתה והכל יחזור להיות רגיל.
״לפני כל התחרויות זה היה יום גיבוש בין הפנימיות, ואני יכול לומר בוודאות שהוא היה מוצלח.״ הוא המשיך לדבר וכל הזמן אני והרון הזה החלפנו מבטים.
״אני רוצה לומר תודה רבה לראובן מנהל הפנימייה שאירח אותי ואת ילדי הפנימייה שלי וצוות המורים כאן, זה בהחלט היה יום בלתי נשכח.״ ואז עלה המנהל שלנו לדבר. עכשיו זה חפירות בריבוע. אבל בדבר אחד הוא צודק זה באמת היה יום בלתי נשכח.
״ושוב, אני רק אגיד תודה.״ הוא אמר וירד מהבמה ומחאנו כפיים.
״יופי, סופסוף הביתה.״ מלמלתי בזמן שקמנו מהכיסאות.
״לפני שתלכו יש לנו הודעה חשובה.״ אמר המנהל.
״רק שלא יגידו שנשארים כאן לילה.״ נאנחתי.
״אתה ממש סובל פה, הא?״ שאל ערן בגיחוך.
״משהו כזה.״ עניתי.
״טוב, אז הערב תתקיים מסיבה בפנימיית אלונים לילדי שתי הפנימיות.״ הכריז המנהל ואיך שהוא אמר את זה נשמעו קולות שמחה באולם.
״לפחות יצא משהו טוב מהיום הזה.״ אמרתי.
״לא סתם משהו, מסיבה.״ אמר ערן.
״פנימיית אלונים, לאוטובוסים.״ צעקו המורים.
״סופסוף.״ מלמלתי. באתי לצאת מהאולם אבל מבטי נתקע על אליאן וההוא.
״טוב, אז נתראה בערב.״ הוא אמר לה והיא הביטה בו וחייכה והם המשיכו לדבר עוד קצת.
״בוא, אתה רק גורם לעצמך לסבול.״ אמר ערן.
הוא צודק, אני רק סובל. כמה שאני שונא להפסיד, הפעם אני חייב להודות באמת, הפסדתי אותה.
״שונא להודות בזה, אבל הפעם אתה צודק.״ אמרתי כשמבטי עדיין מוסט אליהם, הבטתי בהם עוד כמה רגעים ויצאתי.
״אני בטוח שהעניינים ירגעו ברגע שנחזור לפנימייה.״ אמר ערן בזמן שהיינו בדרך לאוטובוס.
״לא יודע… לא נראה לי.״ אמרתי.
״אתה תראה שכן.״ הוא אמר בעידוד בזמן שעלינו לאוטובוס.
כשאני חושב על זה, ערן הוא החבר היחידי שנשאר לי, אם לא הוא לא היה לי אף אחד.
אליאן ואני בריב, לירון סוג של כועס עליי, על סתיו ותאיר אין בכלל מה לדבר, ושביט מתרחקת ממני. כמו שאמרתי, רק ערן נשאר.
״יואו, איך שחוזרים לפנימייה צריך למצוא לך משהו מהמם ללבוש.״ אמרה תאיר לאליאן בזמן שהן עלו לאוטובוס.
״כן, יש לך הזדמנות של פעם בחיים, אל תפספסי אותה.״ אמרה שביט.
״אתה מבין?
אפילו החברים שלי, או שכיביכול אמורים להיות חברים שלי, נגדי.״ אמרתי לערן.
״אני לא חושב שהם נגדך, לי זה יותר נראה כמו סימן.״ הוא אמר.
״סימן למה?״ שאלתי בתמימות.
״סימן לזה שתעשה עם עצמך משהו!״ הוא ענה.
״עכשיו אתה קם והולך לדבר איתה.״ הוא פקד עליי.
״אבל…״
״עכשיו! וחוץ מזה היא יושבת לבד, לך כבר!״ הוא פקד עליי.
״בסדר, בסדר. אני הולך.״ אמרתי וקמתי ופסעתי למקום של אליאן.
בדרך ניסיתי לסדר את המילים בראשי, איך לעזאזל אני מסביר לה את ההתנהגות המוזרה שלי?
וחוץ מזה, מי אמר שהיא תסכים לדבר איתי, יכול להיות איך שהיא תראה אותי היא תעיף אותי משם.
טוב, יהיה מה שיהיה, צריך לקפוץ למים.

נקודת מבט אליאן:
חשבתי על הדברים של שביט ותאיר. אולי אחרי הכל זוהר לא בשבילי, אולי אני צריכה להמשיך הלאה, להבין שלשנינו אף פעם לא היה סיכוי להיות ביחד, ואולי אני צריכה לתת הזדמנות למשהו חדש, למישהו חדש?
התיישבתי לבדי על אחד מהספסלים באוטובוס השענתי את ראשי על החלון, צופה בגשם שיורד אשר הולך ומתחזק ובטיפות הגשם אשר מרטיבות את החלון. חיברתי אוזניות והקשבתי למוזיקה.
בזמן שהקשבתי למוזיקה הרגשתי נגיעה עדינה על הכתף. הסתובבתי וראיתי את זוהר, הורדתי את האוזניות והבטתי בו בשאלה.
״אפשר לדבר?״ הוא שאל ברוגע, הנהנתי בראשי.
״תקשיבי אני…אני מצטער. אני לא יודע מה קרה לי היום.״ הוא אמר.
״גם אני לא הייתי בסדר, מצטערת על איך שדיברתי.״ אמרתי בכנות.
״את הידידה הכי טובה שלי, אני לא רוצה לאבד אותך.״ הוא אמר.
שמחתי לשמוע את מה שהוא אמר, זה מה שגרם לי להבין שאני באמת חשובה לו, שאכפת לו ממני. אבל גם שהבהיר לי בצורה חד משמעית שהוא רואה אותי רק בתור ידידה.
״גם אני לא רוצה לאבד אותך.״ אמרתי בכנות.
״אז אנחנו בסדר?״ הוא שאל.
״חוץ מהעניין אחד שעוד לא פתור.״ אמרתי.
״שהוא?״ הוא שאל.
״ההתערבות.״ עניתי.
״הפרת את ההתערבות, צריך למצוא לך עונש הולם.״ אמרתי וחייכתי חיוך ממזרי.
״מה את אומרת על שאני אעשה לך שקמח עד לחדר?״ הוא שאל.
״וגם, תסחוב לי את התיק במשך שבוע.״ אמרתי.
״סגרנו.״ הוא אמר ולחצנו ידיים.

נקודת מבט זוהר:
״את עייפה?״ שאלתי את אליאן כשראיתי שהיא נלחמת עם עיניה שמתעקשות להיעצם.
״לא, אני…״ היא אמרה.
״תישני קצת, יש לנו עוד זמן עד שנגיע לפנימייה.״ אמרתי.
״טוב נו.״ היא משכה כתפיים.
היא הניחה את ראשה על כתפי ואני חיבקתי אותה מהצד וקירבתי אותה אליי.
״את יודעת… אני שמח שהשלמנו.״ אמרתי בכנות, אבל היא לא ענתה.
״אליאן…״ מלמלתי. ואז ראיתי שהיא ישנה, וחייכתי לעצמי, וליטפתי את ראשה.
*
״זוהר, זוהר.״ שמעתי קול עדין.
״קום, הגענו.״ פקחתי את עיניי ויכולתי לראות בבירור מי קורא לי. זו הייתה אליאן.
כנראה שנרדמתי במהלך הנסיעה.
״קום, אתה לא תתחמק מלעשות לי שקמח.״ היא אמרה.
״וואי לי מה עשיתי.״ מלמלתי. ואליאן צחקקה.
״קום!״ היא פקדה עליי.
״ממ… את יודעת מה, מתחשק לי לישון עוד קצת.״ אמרתי ועצמתי את עיני.
״נו זוהר!״ היא צעקה.
״בסדר, קמתי.״ נאנחתי.
רק שקמתי קלטתי שאנחנו היינו אחרונים באוטובוס.
*
״תעמדי על הספסל.״ אמרתי לאליאן.
״מוכן? אני קופצת.״ היא אמרה.
״מוכן.״ אמרתי. ואז אליאן קפצה לי על הגב.
״יואו מה זה, כמה את שוקלת?״ שאלתי.
״קצת.״ היא ענתה.
״את מתכוונת קצת הרבה.״ תיקנתי.
האמת שאליאן בככל לא הייתה כבדה, פשוט אהבתי לעצבן אותה.
״המשקל הזה בסדר לגילי.״ היא ענתה.
״תתחיל ללכת!״ היא פקדה עליי והתחלתי ללכת לכיוון מבנה המגורים כשאליאן על הגב שלי.
״יותר מהר!״ היא צעקה ואז התחלתי לרוץ.

נקודת מבט לירון:
״אז מה, נהניתם?״ שאלתי את כולם בזמן שעמדנו בפתח מבנה המגורים.
״מהנצחון, בכל זאת ניצחנו.״ ענה סתיו.
״לומר את האמת, אני קצת דואגת לזוהר.״ אמרה תאיר.
״כן, זה באמת לא היה אופייני לו איך שהוא היה היום.״ אמרה שביט.
״ככה זה, לזה קוראים קנאה ומה שהיא עושה לנו.״ עניתי.
״כן, אבל… זה…״ תאיר התחילה לומר.
״יותר מהר!״ שמענו קול מוכר מאחורינו, כולנו הסטנו את מבטינו לכיוון שממנו נשמעו הקולות.
ראינו את זוהר ואליאן יחד, כשזוהר עושה לאליאן שקמח.
״נראה לי שאת יכולה להסיר את הדאגה מליבך. הוא בסדר גמור.״ אמרתי לתאיר.
כולנו המשכנו להביט בהם כשחיוכים פרוסים על פנינו. זה מדהים כמה הם מתאימים, וכמה שניהם אוהבים אחד את השנייה והם אפילו לא רואים את זה.
״היי.״ שניהם אמרו בחיוך.
כולנו התחלנו להחליף מבטים אחד עם השני.
״הכל בסדר?״ לפתע שאלה תאיר בחשדנות.
״תלוי למה את קוראת בסדר, אם את קוראת בסדר לזה שיש לי ילדה שמנה על הגב אז כן הכל בסדר.״ ענה זוהר וחייך.
״למי קראת שמנה?!״ אמרה אליאן בחצי שאלה ונתנה לזוהר כאפה בעורף וכולנו צחקנו.
״אני אומר לכם, זה לא אמיתי. תגיד, כמה אחותך שוקלת?״ הוא שאל אותי.
״בערך… חמישים.״ עניתי ואליאן הביטה בי במבט רצחני.
״חמישים טון?״ שאל זוהר בציניות.
״אני לא כזאת שמנה!״ צעקה אליאן.
״את יותר מזה.״ אמרתי בציניות.
״טוב לי נמאס.״ היא אמרה בקול פגוע וביקשה מזוהר להוריד אותה.
״עכשיו שניכם הולכים לחטוף ממני.״ היא אמרה באיום.
״גם אני רוצה לעזור לך!״ אמרה שביט בהתלהבות.
״אויי.״ מלמלתי.
״יש איזושהי בעיה?״ שאלה שביט.
״אני מבין שאת עוד כועסת עליי.״ אמרתי בזהירות.
״כועסת על מה?״ שאלה אליאן בסקרנות.
״אז בואי אני אספר לך על מה.״ אמרה שביט.
״נו ביטי זה היה בטעות.״ אמרתי בחנפנות.
״הדביל הזה,״ היא אמרה והצביעה עליי.
״הדביל הזה, הבהיל אותי בזמן שישנתי ועוד אם זה לא מספיק הוא גם צחק עליי.״ היא אמרה בקול נעלב.
״אני לא הייתי מוותרת.״  אליאן חיממה.
״היי! בצד של מי את?״ שאלתי אותה.
״אני עם שביט.״ היא אמרה.
״אבל את אחותי.״ אמרתי בקול נעלב.
״אבל היא צודקת.״ אמר זוהר.
״רגע, עכשיו גם אתה נגדי?״ שאלתי בקול פגוע.
״התחנפות לא תעזור לשניכם.״ אמרה אליאן. זוהר ואני הסתכלנו אחד על השני.
״קדימה זוהר, בוא נברח.״ אמרתי לזוהר ושנינו התחלנו לרוץ כשאליאן ושביט בעקבותינו וסתיו ותאיר עומדים וצוחקים.

נקודת מבט זוהר:
כבר חצי שעה אני ולירון בורחים מאליאן ושביט.
״וואי לי זוהר, לאן נכנסנו.״ אמר לירון.
״נראה לי הן התייאשו.״ אמרתי ללירון בזמן שהתחבאנו באיזו פינה בחצר.
״כן… סופסוף אפשר לנוח.״ אמר לירון ושנינו נשכבנו על הדשא.
״אז מה נסגר עם אחותי בסוף?״ שאל לירון.
״השלמנו כמו שאתה רואה.״ עניתי בחיוך.
״כן… אבל אמרת לה כבר?״ הוא שאל.
״אמרתי לה מה?״ שאלתי בתמימות.
״מה, מה. שאתה חולה על הצורה.״ הוא ענה.
״תפסנו אותכם.״ ופתאום אליאן ושביט צצו משומקום.
*
״אח! את לא נורמלית, כולי סימנים כחולים בגללך.״ אמרתי לאליאן בזמן שעיסתי את ידי.
״אויי, אתה ממש מסכן שאני מרחמת עליך.״ היא אמרה בציניות.
״אני נראה כמו ילד מוכה, עכשיו אף אחת לא תרצה אותי.״ אמרתי. רציתי לבדוק את התשובה של אליאן, איך היא תגיב.
״אל תשחק אותה כל כך מסכן, בשנייה שאתה רוצה מישהי אתה משיג כל אחת בלי בעייה בכלל.״ היא ענתה.
כנראה חוץ מאחת… את זו שבאמת רציתי, מה זה שווה אם הקסם שלי עובד על כולן חוץ מזו שאני באמת רוצה. רגע… אני הרגע הודיתי בפני עצמי שאני רוצה את אליאן?

נקודת מבט אליאן:
״את באמת חושבת?״ הוא שאל.
״ברור שכן! זה הוכיח את עצמו כמה וכמה פעמים.״ עניתי.
אוף נו, למה הוא לא שם לב למה שאני מנסה להגיד לו?
״כבר אמרתי סליחה נו, שביט.״ שמענו את לירון ושביט מתקרבים ומיד השתתקנו.
״טוב, יש בעוד שעתיים וחצי מסיבה, כדאי שנלך להתארגן.״ אמר זוהר וכולנו הסכמנו איתו.
״אהמ… אהמ…״ זייפתי שיעול.
״וואי אליאן תקשיבי את חייבת לטפל בשיעול הזה דחוף.״ אמר זוהר.
״אני אחכה עוד הרבה?״ שאלתי.
״תעלי.״ הוא נאנח.
״יש!״ שמחתי וקפצתי על הגב של זוהר, זוהר עשה לי שקמח עד לחדר.
*
״תודה שנסעתם עם זוהר הסעות בע״מ.״ הוא אמר כשהגענו לחדר שלי ואני צחקקתי.
״אני שמחה שהשלמנו.״ אמרתי בחיוך.
״גם אני.״ הוא החזיר לי חיוך.
״טוב… אז ניפגש במסיבה?״ שאלתי. הוא הנהן בראשו.
״טוב, אז ביי, בינתיים.״ הוא אמר. החזרתי לו ביי ונכנסתי לחדר.
״אימל׳ה, מה זה מה קרה פה?״ שאלתי בבהלה כשנכנסתי לחדר, כל החדר היה הפוך. בגדים בכל מקום, על המיטות, על השידה, על הרצפה.
״אלי, באת בדיוק בזמן.״ אמרה תאיר.
״כן, לעצור את הבית משוגעים שקורה פה.״ אמרתי.
״תעזרי לי לבחור מה ללבוש!״ היא התחננה.
״קודם את תעזרי לי לאסוף את הבגדים ואז אני אעזור לך לבחור בגד.״ אמרתי.
*
״פיו, עכשיו אפשר לראות חדר.״ אמרתי אחרי שתאיר ואני סידרנו את כל הבגדים.
״נשארה עוד שעה וחצי עד למסיבה, תעזרי לי!״ אמרה תאיר.
בחנתי את כל הבגדים שהיו מסודרים על המיטה לאחר שצמצמנו אפשרויות.
״אני אומר לך את האמת, ההתלבטות שלי היא בין השמלה האדומה, לחולצת בטן השחורה עם הכיתוב הזוהר לחצאית השחורה הגבוהה.״ אמרתי.
״ובכל זאת?״ היא שאלה.
״ממ… לכי על החצאית וחולצה.״ אמרתי.
״תודה אלי, אתה ענקית.״ היא אמרה וקפצה עליי בחיבוק.
״טוב, אני הולכת להתקלח.״ אמרתי.
נכנסתי לחדר המאבטיה, ומילאתי לי אמבטיה חמה. בזמן שפשטתי את בגדיי זרם המים פעל והחל להוציא אדים זה אומר שהאמבטיה מוכנה.
לאחר רבע יצאתי מחדר האמבטיה כשאני לובשת פיג׳מה, וכשהמגבת עוטפת את ראשי.
״סופסוף!״ אמרו שביט ותאיר.
״צריך לבחור לך משהו יפה ללבוש.״ אמרה שביט.
״נשמע מה שתי הסטייליסטיות שלי מציעות.״ אמרתי בציניות.
״טוב, אז בזמן שהיית במקלחת המאוד ארוכה שלך, שביט ואני התייעצנו בדקנו כל מין אופציות, צמצמנו אפשרויות ובסוף הגענו להתלבטות בין שני בגדים.״ אמרה תאיר.
״וואו, הספקתן לעשות הרבה בזמן שהייתי במקלחת.״ אמרתי בגיחוך.
״קדימה, תתחילי למדוד!״ פקדה עליי תאיר.
*
״וואן, את מושלמת!״ אמרו תאיר ושביט.
״תסתכלי במראה.״ אמרה שביט וסובבה אותי למראה.
הסתכלתי על עצמי במראה, בחנתי את גופי. לבשתי מכנס קצר בצבע שחור מבריק, וחולצה שחורה נופלת עם כיתוב בצבע ירוק זוהר.
״מושלם!״ אמרתי וחייכתי לעצמי במראה.
העברתי מחליק על שיערי וסידרתי את השיער עם שביל בצד, התאפרתי ממש בקטנה, ולסיום… נעלתי נעלי פלטפורמה שחורות שהתאימו למכנס.
עשינו כמה תמונות לפייסבוק ולאינסטגרם, ואז יצאנו.

נקודת מבט זוהר:
נכנסתי למסיבה יחד עם כל הבנים, במועדון נשמעה מוזיקה חזקה, המועדון היה מלא בילדים מהפנימייה השנייה, וגם בכמה ילדים מהפנימייה שלנו, הבנות עדיין לא הגיעו, כמו שאני מכיר אותן תיקח להן שעה לפחות.
התיישבנו ליד הבר ושתינו כמה כוסות.
״מסתבר שהיה שווה לסבול היום בשביל להגיע לרגע הזה.״ אמר לירון ושתה עוד כוס.
״כן, זה מה שנקרא החיים הטובים.״ אמרתי ושתיתי עוד כוסית.
״מה קורה אחוקים?״ ואז הגיע הרון הזה.
״מה אני אגיד לך, מהרגע שראיתי אותך, גרוע.״ עניתי ביובש ושתיתי עוד כוסית.
ואז כולם הסיטו את מבטם אליי.
״אז מה, אני מבין שאתה לא ממש סובל אותי.״ הוא אמר.
״אתה ממש גאון אם הצלחת להבין את זה לבד.״ אמרתי בזלזול.
״זוהר, מספיק.״ לחש לי סתיו.
״היי.״ לפתע הבנות צצו משומקום. ואיך שהרון הזה ראה את אליאן הוא ישר נצמד אליה.
״וואו אלי, את נראית מהמם.״ הוא אמר וסובב אותה.
ואני ניסיתי להשתלט על עצמי שלא לדפוק לו אגרוף בפנים המעצבנות שלו.
״היי.״ היא אמרה לי וחייכה אליי והרון הזה עוד שנייה מתפוצץ.
״דווקא התארגנתן מהר יחסית לבנות.״ אמרתי לה בציניות.
״כן, אני חושבת ששברנו שיא. התארגנו בשעתיים וחצי.״ היא אמרה בציניות. ושנינו צחקנו.
״תביא לי עוד כוס.״ אמרתי לברמן.
״אולי די עם האלכוהול, בסוף עוד תהיה שיכור.״ אמרה אליאן וראיתי את הדאגה בעיניים שלה.
״זה בסדר, מה את חושבת שאני כמוך, משתכר מכוסית פטל?״ שאלתי בציניות.
״היי!״ היא אמרה בקול פגוע ודחפה אותי אחורנית.
״ מה נעלבת, סתם צחקתי.״ אמרתי לה והיא שילבה את ידיה והביטה בי במבט עצוב.
״די נו, אני מצטער.״ אמרתי בכנות.
״איזה כיף זה לעבוד עליך.״ אמרה וצחקה.
״תאמיני לי את…״ אמרתי.
״אתם באים לרקוד?״ שאלה תאיר.
״אני באה!״ אמרה אליאן בהתלהבות.
״גם אני!״ אמר רון והניח את ידו על הכתף של אליאן. רגל שמאל שלי התחילה לרעוד מעצבים, אני כל כך קרוב לקום ולדפוק לו אגרוף בפנים.
״גם אנחנו נבוא איתכם!״ אמרה שביט ומשכה את לירון איתה.
״האמת אני בכלל תכננתי…״ הוא אמר.
״שתוק ותבוא.״ אמרה שביט ואחזה בידו.
״ומה איתך?״ שאלה תאיר והביטה בסתיו.
״אני… אני, זוהר תעזור לי.״ הוא לחש לי.
״אתה…״ תאיר השלימה אותו.
״אני צריך לשמור על זוהר שלא ישתה הרבה.״ הוא אמר והסתכל עליי שאני אעזור לו.
״אם אתה רוצה ללכת לרקוד זה בסדר, אני אסתדר בלעדיך.״ אמרתי לו והוא הביט בי במבט רצחני.
 ״נו אז מה הבעיה, זוהר בוא גם לרקוד.״  אמרה אליאן ואחזה בידי וכולם הביטו בי בחיוך חוץ מרון שהיה נראה עצבני.
״לא, אני יש לי משהו אחר לעשות.״ אמרתי.
״כמו מה, כמו לשתות את כל הבר?״ שאלה אליאן בגיחוך.
אוח, אני שונא שהיא מכירה אותי כל כך טוב.
״בוא נו, יהיה כיף.״ היא אמרה וחייכה.
״עזבי אותו, הוא לא רוצה, הפסד שלו.״ אמר רון וחיבק את אליאן מהצד. כולם הביטו בי במתח לראות מה אני הולך לעשות.
״אתם יודעים מה?״ שאלתי וכולם הביטו בי בשאלה.
״עכשיו דווקא ממש בא לי לרקוד.״ אמרתי בהתלהבות מזויפת והנחתי את הכוס על השולחן.
״נו, אז למה אנחנו מחכים, בואו לרקוד!״ אמרו אליאן ותאיר בהתלהבות.
״תאמין לי אתה קנאי אתה.״ אמר לירון.
״אני נלחם.״ תיקנתי אותו.