היומן של אלה 5

סטפני הניחה את הצלחות מולנו וניגשנו למלאכת האכילה.כבר בביס הראשון התאהבתי במנה.היא הייתה מדהימה ולא הצלחתי להשביע את תשוקתי אליה.דרור שאל:"איך האוכל?"
"מדהים!תגיד לאחיך שהוא השף הכי טוב בעולם!"
"חחח…אני אגיד לו."
שתקנו והמשכנו לאכול עד שאמרתי:"דרור…"
"כן,אלה?"
"למה אלעד בחר דווקא בך?"
"מה זאת אומרת?"הוא לא הבין.
"אמרתי לאלעד שאני רוצה לצאת לדייט והוא אמר שאתה הבחור המושלם בשביל זה.אלעד לא מכיר אותי מספיק כדי לדעת מי הבחור המושלם בשבילי.אתה יודע אולי למה הוא אמר את זה?למה אתה הבחור המושלם?"
דרור שיחק עם האוכל שבצלחת שלו ולא ענה.אחרי כמה רגעי מחשבה הוא אמר:"אני חושב שהוא בחר בי כי אני…אני ביישן וחסר אומץ אז כנראה הוא בחר בבחור הכי חלש בשבילך."
"אתה לא חלש."התנגדתי לדבריו.
"מבין כל החברים שלי אני היחיד שאף פעם לא הייתה לו חברה.אני היחיד שמעולם לא…לא התנשק.אני שונה מהם.אני מוזר,לא קשור,מוגבל חברתית.תקראי לזה איך שבא לך אבל זו עובדה:אני הבחור הכי…שולי מבין כולם.אי פעם שמעת את השם שלי?אי פעם ראית אותי בבצפר?אני רואה ובלתי נראה.אני חסר חשיבות.זה האופי שלי ואני אוהב את זה."
הרגשתי כאילו הוא כרגע תיאר אותי.באותם מילים בדיוק הייתי מתארת את עצמי.רואה ובלתי נראת.חסרת חשיבות.
"את בסדר?"שאל דרור בדאגה.
"כן,כנראה ריחפתי."
"מה את אומרת על ההסבר שלי?"
"אני אומרת ש…עכשיו אני מבינה למה אלעד בחר דווקא אותך בשבילי."
"למה?"
"כי אתה אני.אתה בדיוק כמוני.כרגע תיארת אותי.ואלעד ידע את זה."
"אז מה את מנסה לומר?"
"ש…אני כרגע אוכלת ארוחת צהריים עם הדמות הגברית שלי."צחקתי.
"ואני אוכל צהריים עם הדמות הנשית שלי,שדרך אגב,היא הנערה הכי יפה שאי פעם ראיתי."
"אתה סתם מגזים."הסמקתי.
"אני לא.אני אף פעם לא מגזים."
"עכשיו אתה באמת מגזים!"
"אוקי.עלית עליי.אבל מקודם באמת לא הגזמתי.את באמת הבחורה הכי מדהימה שאי פעם פגשתי."
הסמקתי והורדתי את ראשי,ממשיכה לאכול בשקט את המנה שלי.דרור הרים את ראשי עם סנטרי בעזרת ידו.הוא הסתכל לי בעיניים ולחש:"תקבלי את העובדה שאת הבחורה הכי מושכת בעולם."
"אם אני הבחורה הכי מושכת בעולם איך זה שאף אחד לא רואה את זה?"
"כי כולם עיוורים חוץ ממני."
"גם אתה לא ראית אותי בהתחלה."
"אבל אז פתחתי את עיניי וראיתי את הקסם שיושב מולי."
הורדתי את ראשי שוב והמשכתי לאכול בחיוך.דרור וויתר כשראה שאני מחייכת ומסמיקה.הוא אכל בתאבון את המנה שלו.
"אני לא יפה."חזרתי לנושא.
"נכון.את מהממת."
"אם אני כל כך יפה אז אתה הבחור הכי חתיך בבצפר."
"אני לא."הוא התנגד.
"אז גם אני לא."סיכמתי.
"אבל אצלי זה שונה.אצלי צריך לחפש את זה ואצלך פשוט רואים את זה."
"אתה יודע מה חשבתי כשהגעתי לפארק וראיתי אותך?הלוואי שזה יהיה הדייט שלי."
"באמת?את לא אומרת את זה סתם?"
"כמו שאתה עושה?לא."
"מה אני צריך לעשות כדי להראות לך שאת יפה??"
"מה שאני צריכה לעשות כדי להראות לך שאתה חתיך."
"בואי."הוא לקח את ידי ויצאנו החוצה.