הסוד שלי..!
הסוד שלי..!
מה הסוד שלי? , זה מה שהוא שאל , לא יכולתי לענות לו על זה אבל הסכמתי לספר לו מה בדיוק קרה .
הכל התחיל כשהחלטתי ללכת בצבא לשירות מודיעיני הייתי אז בת 18 , בשביל להתקבל לשם הם החליטו להעמיד אותי במבחן בשביל לראות אם אני מתאימה עבורם , אז הסכמתי. שלחו אותי לבית ספר תיכון כיתה יב' סוף שנה , כיתה די מופרעת המשימה שלי היתה למצוא בני נוער שבדרך כלל מחריבים את בית ספר ,ועל הדרך למצוא אלכוהול וסיגריות.
בתור נערה פחדנית הייתי צריכה לחשוב על דבר אחד לבצע את המשימה ולחזור לחיים שלי . אבל החיים החליטו שונה בשבילי .הכרתי אותו בחור בשם אלירן נער יפה תואר ,אבל מופרע באותה מידה ,חיפשתי על מה לשנוא אותו ועל מה להתרחק ממנו אבל לא מצאתי, התחלנו להיתקרב אחד אל השני אבל אצלי בלב תמיד התנהל מאבק פנימי עצום, תמיד הייתי פועלת אם הלב לפני שהייתי חושבת אבל במשימה הזאת אסור היה לי לטעות.
אז עבר הזמן ובאמת ניהיה ביננו משהו רציני, הוא תמיד היה גלוי ופתוח איתי אבל אני פעם לא הייתי איתו כנה וזה מה שהפריע לי.
תמיד הייתי מהססת ושואלת אותו "תגיד אם היית מגלה עלי משהו שלא סיפרתי לך איך היית מגיב?"
הוא היה עונה "אם זה היה חמור הייתי הורג אתך!"ומחייך.
תמיד הוא היה שואל אותי על המשפחה שלי אבל אף פעם לא הייתי עונה לו על זה .
בנתיים הייתי צריכה להגיש דו"ח מצב על הכיתה , ומצאתי בכיתה סיגריות אלכוהול ואלימות שאיאפשר לתאר במילים עמדתי בפני מבחן קשה מאוד להגיש את הד"וח האמיתי או להתעלם מיזה ………
החלטתי לדחות אוו בכמה שבועות בתקווה שאולי אני יצליח לדבר איתו על זה ואז הוא ישנא אותי כלכך שאני יוכל להגיש את הדו"ח שלי.
לילה אחד אני אף פעם לא ישכח את הלילה שהוא אומר לי : "אני אוהב אותך!" , בחוץ מול הירח הגדול והיפה הוא עמד שם מרוגש וחיכה שגם אני יגיד את זה .
הלב שלי פעל ורצה להגיד שגם אני אוהבת אותו אבל השכל היתגבר עליו ואמר את האמת.
סיפרתי לו הכל על איך הגעתי הנה מה היתה המשימה שלי ,הכל!
הוא עמד שם המום ולא ידע מה להגיד אחרי מס' דקות של שתיקה הוא פשוט קם והלך , הבנתי איך היתה ההרגשה שלו
אז לא ניסיתי לעצור אותו ולדבר איתו פשוט נתתי לו ללכת.
יום אחרי כבר עזבתי את בית הספר רק הגעתי להחזיר ספרי לימוד וביקשתי לדבר איתו.
לא דיברנו הרבה הבעות הפנים שלנו דיברו במקומנו .
"כל הזמן הזה שהיינו ביחד הרגשת אלי משהו או שעשיתי מעצמי צחוק ?" הוא שאל כשיש לו מבט פגוע בעניים,
"אתה בכלל לא מתאר איזה הרגשה נוראית היתה לי היה לי ממש קשה אם זה , אני מקווה שאולי יום אחד תסלח לי " אמרתי לו כשיש לי מבט של חרטה בעניים.
"תגישי את הדו"ח שלך! " הוא אמר.
נפרדנו בפעם האחרונה ונתנו לגורל להחליט מה טוב לנו , אני אכן היתקבלתי לשירות המודיעין ועד היום אני חושבת עליו ומחכה שאולי יום אחד הוא יסלח לי ויבוא עד אז אני פה מחכה….
תגובות (1)
zv nna hpv