התחלה חדשה – פרק שלישי

שיעור חינוך עבר בעצלה.אני וסם כל הזמן הגנבנו מבטים נסתרים אחד לשני,מקווים שהשני לא רואה את זה ובו זמנית מקווים שהוא כן.אני לא הבנתי אותו.הרי זה מובן מאליו שאני מטורפת עליו ושכל מבט שלו משתק אותי וגורם לי לעבור ממצב חי למצב צמח.מה שלא מובן זה למה הוא בחר לשבת לידי במקום סטייסי או במקום ילדה אחרת שהיא יותר יפה ויותר מעניינת?למה הוא אמר שהוא חושב שאני אחת הילדות הכי מיוחדות שהוא אי פעם פגש?ובכלל,מי אני שאתחרה על ליבו?זה ברור שי עוד 10 בנות בכיתה הזו שמאוהבות בו ואני בכלל לא התחלתי לדבר על השכבה!הרי בחור כמוהו שכל עיוור יכול לראות שהוא הדבר הכי מושלם עלי האדמות חייב שיהיו לו מאהבות והמון.
באיזשהו רגע של השיעור החלטתי שלא משנה מה אני לא הולכת להסתכל עליו.הוא מסיח את דעתי והאמת?אין לי בכלל מושג איך קוראים למורה.אז ישבתי לי שם,מתאפקת לא להציץ אליו למרות שלבי זועק וצורח ומשתולל בחזי בכל פעם שאני רואה בזווית עיניי שהוא מסתכל עליי אך מיד מסיר את מבטו.לפעמים הוא היה מביט ומביט ומביט ולא מפסיק עד שהמורה הייתה מבקשת ממנו להתרכז.רק אלוהים יודע איך המבטים האלו שיגעו אותי.לדעת שהעיניים הממות האלו מסתכלות עלי וכנראה נהנות ממה שהן רואות היה מעבר ליכולתי.לא האמנתי שהוא באמת רוצה להסתכל עליי.אולי הוא סתם בוהה בקיר?אולי הוא מסתכל לראות כמה אני מכוערת?אולי הוא בכלל צוחק עלי בסתר ליבו??
״איימי?״שאל בקול שקט וזך.
״כן?״שאלתי,לא מעיזה להסתכל עליו מחשש שריכוזי יאבד ואני אמלמל שטויות חסרות הבנה ופשר.
״יש לך חבר?״אין מילים לתאר את התדהמה שנפלה עלי באותם רגעים.האם הוא כרגע שאל אותי אם יש לי חבר???או שאוזני סתם תעתעו בי ואני הוזה מאהבה???
״מה אמרת?״צייצתי בקול עלוב שבעלובים.
״יש לך חבר?״חזר על משפטו בקול איטי.אוקיי,אז זה נכון מה ששמעתי.הבעיה היא:מה אני עונה לו?
״זה תלוי.״אמרתי את הדבר הראשון שקפץ לי לראש.׳זה תלוי׳ זה הביטוי שאמא שלי משתמשת בו כשאין לה מה לענות לי.אולי זה עובד בכל נושא…
״במה זה תלוי?״שאל מבולבל.
״תלוי אם הוא עדיין חבר שלי.כאילו,עברתי דירה והכל אז…אתה מבין?״תגידו,מי מבינכם אחראי על הפה שלי??כי לא זכור לי שרציתי לומר דבר כזה ולשקר בפניו.אוי לא,זה נורא.שעה ראשונה שאנחנו נפגשים ואני כבר משקרת??זה שיא חדש.
״אז בעיקרון אז תפוסה אבל לא בטוח.״סיכם בקצרה.יש לו גם שכל ליפה התואר.
״כן.״
״ואם,נגיד,יש מישהו שרוצה לצאת איתך?״
״אז שישאל ונראה מה אני אגיד.״
״היית אומרת כן?״
״תלוי מי.״
״בואי נגיד ש…יש לי חבר והוא ראה אותך אתמול אז הוא ביקש ממני לדבר איתך והכל.״או שזה שקר מפורך ואם אני אגיד לו שיביא לי את השם של הבחור אני אצא סתומה.או שזה אמת ואם אני אגיד לו שאני יודעת שהכל שקר ושוב,אצא סתומה.בקיצור ולעניין,כל תשובה שאתן תהיה סתומה ולא קשורה לחלוטין.או בקיצור של הקיצור,החיים שלי.
״אממ…אני לא כל כך מרגישה בנוח עם זה.״אוקיי,סבבה,אני יכולה להתמודד עם זה.
״למה?״אוקיי,סבבה,אני לא.
״סם,אתה מכיר אותי.סוג של.אתה יודע שאני ביישנית ברמות.״נמכור לו משהו,העיקר שיעזוב את העניין הזה.לפחות אני מקיימת איתו שיחה אמיתית.סוג של.
״טוב,מצטער.״אמר בשקט וחזר לבהות בלוח ללא סיבה.מעניין אם זה היה שקר או אמת…על מי אני עובדת?מי לעזאזל ירצה אותי?זו בטח בדיחה מרושעת שעושים לתלמידים האחרים.טוב,מעכשיו אני לא מדברת עם אף אחד,כולל סם.נקווה שזה יצליח.יותר נכון,נקווה שהוא לא ידבר איתי.