✤ המלך בשדה ✤

בטח שמעת פעם…על המישהו הזה…
או אולי הייתה לך תחושה שהוא צופה בך…
הם אומרים שהוא קיים, מביט ולא עוזב, יודע בדיוק מה עשית היום ולמה,
ומתי,
בפרוטרוט.
והוא רוחש לך אהבה עצומה משום מה, ואין לך מושג למה…
פשוט.
ואכפת לו יותר מידיי.
נשמע קצת קריפי לא?
כן…
בהחלט כן. אז אני צורחת עליו לפעמים שיעזוב אותי בשקט.
אבל בשגרה מגיעים רגעים כאלו…
כשרחש המוזיקה מתחיל להחריש לי את האוזניים, ועשן הסיגריות מחדד לי חושים אחרים, כשאני רואה איך הוא רוקד איתה, צמוד צמוד אך מביטה בעיניו ורואה איך הוא לא מייחס לה שום חשיבות,
או כשאני מדברת עם אדם יקר אך הוא בכלל לא מקשיב, או בפעמים שאנחנו יוצאות כל החברות והציניות תופסת מקום נכבד בתור השעשוע שלנו…
בפעמים בהם המוחשי מתפוגג לך מול העיניים ואתה מוצא את עצמך לבד.
ואז אתה נזכר בו.
באפשרות שהוא אולי קיים.
יודע שהוא מביט בחיוך המזויף ורואה את העצב המסתתר מאחוריו.
שהוא לא עוזב. לא מתפוגג…וזה כל כך מוחשי על אף שאתה לא רואה אותו.
וחמימות עוטפת אותך לרגע, המגיעה מן הידיעה שיש מישהו שרואה אותך במצבים שמחים, יפים ולא בורח כשהמסקרה שמרחת בבוקר על הריסים תופסת מקום לצד הרטיבות בלחיים.
אתה יודע שאתה לא לבד ובמקום לקלל בשקט אתה מחייך את החיוך האמיתי שלך הערב, אתה חש בעוצמות אהבה שלא נגמרות…
שהוא שומע את כל הצרות שלך, והמחשבות הכי מטומטמות שלך…
יודע איך כל כך השתדלת לא לכעוס אתמול, וכמה הרגשת כישלון שלא הצלחת לרסן את עצמך.
יודע כמה אתה מנסה, ומעריך כל שנייה וכל רצון.
ושהוא לא מפסיק להאמין למרות שאתה מזמן כבר כן, והוא לא מוותר לך למרות כל הבקשות שייקח את חייך.
הרגשת הערך הזאת, שאתה חשוב בעבור מישהו, אהוב ויקר מכל…ולכן הוא משגיח עליך בכל רגע,
בוכה כשאתה בוכה ושמח כשאתה מאושר.
הם אומרים שהוא קיים מביט ולא עוזב, יודע בדיוק מה עשית ולמה,
כשאני נזכרת להביט מידיי פעם למעלה זה מחדיר אל תוכי תקווה וכוחות נפש חדשים…
לרוב הוא בהסתרת פנים,
אך החודש הוא חודש אלול והמלך יוצא אל השדה,
ואהבה שלו אליי אינה תלויה בדבר, היא לא תלויה במעשים שעשיתי או בכמה התרחקתי ממנו.
אני לוקחת את ההזדמנות הזאת בידיים,
לא רוצה יותר לכהות חושים,
אני עוזבת את האלכוהול וריח הסיגריות מתרחק ממני אט אט,
ומביטה אל השמיים,
יודעת כמה הוא השתוקק שאעשה זאת.