👄התאהבתי בעבריין 🔫-עומרי ותמרה- פרק 10

עומרי🔫
ירדנו במדרגות למטה וכולם הסתכלו עלינו ושרקו כאילו קרה משהו בינה לבינה, יכולתי לראות את החיוך של תמרה עולה "דוד סתום" אמרתי לאחד החברים שלי שממש שרק לה "מה קרה יבונקר, תציג לנו את הילדה" חבר נוסף אמר והתקרב אלינו "בואי" אמרתי כדי להוציא אותה משם "עזוב, זה לא מקום בשבילה" הבנות התערבו ותמרה נעצרה במקום "למה לא בשבילי?" היא שאלה אותם והתקרבה אליהם "הימורים, שתייה, ריקודים…לא נראלי את יכולה להיות חלק מזה… את ילדה טובה מידיי" הן התגרו בה ואני יודע מה קורה שמתגרים בתמרה "אוקיי" היא אמרה והלכה להתיישב בינהם "אז מה משחקים? פול זורם?" היא שאלה וכולם הרימו גבה, צחקו שהיא בכלל מעזה להתמודד מולם "תמרה בואי כבר, לילה עכשיו, אבא שלך דואג לך" אמרתי לה והתקדמתי לידה "שב שב, תראה מה אני עושה פה" היא צחקה "בואי" אחד החברים שלי אמר והוביל אותה לשולחן הביליארד "נתחיל?" הוא שאל והיא לא היססה.
"זו המכה האחרונה לא?" היא שאלה בהתגרות כיוון שנותר לה להכניס את הכדור השחור והאחרון שלה, היא הצחיקה אותי… באותו רגע לא הפסקתי לחייך, היא העלתה אליי את המבט ואני הסתכלתי עליה תוך כדי שנשענתי על עמוד העץ בשילוב ידיים והיא הכניסה את הכדור "חבל שלא הימרנו על כסף לא? אבל לא נורא גם כבוד זה טוב" היא אמרה בניצחון שלה והחברים היו בשוק ממנה "מאיפה הבאת אותה?" שאלו אותי והיא צחקה "עכשיו אפשר ללכת" היא הוסיפה ולקחה לי את היד.

"טוב, היה נחמד, אבל אני אלך" היא אמרה לי כשיצאנו החוצה מהאנגר "את באה איתי" הוריתי לה ומשכתי אותה ביד "לאן?" היא שאלה "שאני אקח אותך, את לא הולכת בלילה בשכונה הזו, מסוכן פה מידיי" אמרתי לה והתקרבנו לאופנוע שלי "אני מעדיפה ללכת ברגל ולא לעלות על האופנוע" היא נרתעה ועצרתי אותה "את מפחדת?" לעגתי לה והיא התחילה להתעצבן ולהכחיש-כרגיל "מפחדת? ממש לא, המילה הזו לא קיימת במילון שלי" היא ניסתה להתחמק וכתגובה הזמנתי אותה "אז בואי אם את כזו אמיצה" אמרתי והושטתי לה יד. במשך כמה שניות היא סקרה את כף ידי ואת האופנוע עצמו, עד שלבסוף היא העזה לעלות "יופי תתפסי אותי חזק" הסברתי לה והיא הניחה את הידיים הקטנות והעדינות שלה על המותניים שלי, האחיזה שלה הייתה רפויה ומסוכנת לנסיעה הזו "לא ככה" צחקתי, לקחתי את ידייה וכרכרתי אותם סביבי חזק יותר, היא הניחה את ראשה על הגב שלי ואחזה בי חזק במשך כל הנסיעה לביתה.
"הגענו" אמרתי לה והיא ירדה מהאופנוע והורידה מעליה את הקסדה שהותירה לה שיער מבולגן "מה מצחיק אותך בידיוק?" היא שאלה מעט כעוסה, נעמדתי מולה, ממש צמוד וסידרתי לה את השיער תוך כדי מבט עמוק לתוך עינייה, מבט מהפנט, התחלנו להתקרב באיטיות זה לזו עד שקולו של אביה שבר את הרגע "תמרה איפה היית? דאגתי לך" הוא אמר והתקרב לחבק אותה "אמ..כלום, הסתובבתי בלי לשים לב לשעה ובידיוק עומרי עבר עם האופנוע והקפיץ אותי הביתה" היא המציאה משהו מוזר "את לקחת טרמפ עם עומרי? את?" הוא שאל בפליאה שהצחיקה אותי "כן אבא אני" היא השיבה לו והלכה משם "תודה עומרי" דן אמר לי ובירך אותי ללילה טוב.

תמרה📚
שכבתי במיטה עם חיוך מטומטם של בחורה מאוהבת ונזכרתי בנשיקה היפה של היום, לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו ועל מה היה קורה אם אבא שלי לא היה מפריע לנו.

"אוי הם מחליאים אותי" שיר אמרה למראה האהבה המוגזמת של אלמוג ויונתן בבית ספר "איזה מרמור" צחקתי עליה והיא התעצבנה "גם את הפכת להיות מאוהבת… זה מה שחסר" היא הוסיפה "מאוהבת? ממש לא, אני הכי לא מאוהבת" הכחשתי, לא הייתי מסוגלת להודות שיש לי רגשות כלפיי מישהו ועוד כלפיו "אה את רוצה להגיד לי שאין לך כלום עם עומרי?" היא צחקה "לא איו לי כלום וגם לא יהיה, טוב לי לבד" קבעתי ועצרתי את נושא השיחה.
"טוב אז היום תקבלו עוד מטלה" המורה אמר לנו לקראת סוף השיעור "אני אצוות אתכם לזוגות אקראיים ואתם תכינו לשבוע הבא שיר לדואט, כל שיר שתרצו בכל שפה אפשרית" הוא הסביר לנו והתחיל לצוות אותנו "….ותמרה את תהיי עם דניאל" המורה ציוות אותי עם התלמיד החתיך והשקט של הכיתה, לא יצא לנו יותר מידי לדבר זה עם זה, וזו יכולה להיות אחלה הזדמנות. "היי, רוצה לבוא איתי הביתה? ננסה להתחיל את המטלה?" שאלתי את דניאל משום מקום, הוא לא הכיו את עצמו להצעה כל כך מוקדמת "אמ… כן נראלי" הוא צחק "יופי, בוא, הביתה שלי ממש קרוב" אמרתי לו.
"היי אבא תכיר, זה דניאל, אנחנו יכולים לשבת פה להתאמן על מוזיקה?" שאלתי אותו וכמובן שהוא ענה בחיוב. הבאתי לנו כוסות שתייה ודניאל שלף את הגיטרה שלו "אבא מה זה הארגזים האלו?" שאלתי את אבא שלי כשהבחנתי בערמת ארגזים כבדים בצד "סתם, זה זבל" הוא הסביר תוך כדי ניקיון "אתה צריך שאני אעזור לך לזרוק?" דניאל הציע את עצמו "לא זה בסדר, תמשיכו לשיר, יש לי כבר עזרה" הוא השיב והלך לקחת הזמנה.
"טוב אז איזה שיר נעשה?" שאלתי חסרת רעיונות "חשבתי שנעשה אולי משהו הפוך מגרסה מקורית..הבנת את הכוונה?" הוא שאל אותי ולא הייתי בטוחה אם הבנתי "אמ..פחות או יותר" השבתי לו והוא צחק "נניח לשיר מסוים יש גרסה שמחה וקצבית כזו, אז אנחנו נעשה לה גרסה אקוסטית-נעימה יותר" הוא הסביר את עצמו והרעיוו מצא חן בעיני "מושלם, אהבתי…רק נשאר למצוא שיר" אמרתי לו והתחלנו לחשוב על שיר טוב.
"מה דעתך על השיר You can stop the beat?" הוא שאל ומיד הסכמתי, השיר מקסים ואני אוהבת אותו מאוד… התחלנו להתאמן בכל מיני סגנונות עד שהתחלנו לשיר… במהלך השיר עומרי נכנס וצפה בנו שרים, החיוך שעל פניו השתנה והוא היה מעט כעוס "סוף סוף, יאלה בוא" שמעתי את אבא שלי אומר לעמרי כשהוא הגיע והם החלו לזרוק את הארגזים.
"היה אחלה לא?" דניאל שאל בזמן שהוא הכניס את הגיטרה לתיק שלו בחזרה ועומרי בידיוק חזר וסיים לזרוק את הארגזים "כן היה ממש טוב, נמשיך חזרות מחר?" שאלתי אותו כשליוותי אותו החוצה "בטח נדבר" הוא אמר ונישק אותי בלחי.
התקדמתי לעבר עומרי עם חיוך, שמחתי לראות שהוא מקנא קצת "היי" אמרתי ונעמדתי לידו "מה קורה?" הוא שאל עצבני ולא הביט לי בעיניים "בסדר, אבל אתה לא נראה בסדר כל כך" השבתי לו "אצלי הכל מושלם" הוא אמר בחיוך מזויף והתחיל ללכת "רגע חכה" תפסתי בידו ועצרתי אותו "מה עובר עלייך?" שאלתי אותו לא מבינה… למרות שידעתי מה קורה לו "עליי כלום, ועלייך?" הוא שאל זועם "כלום מה אתה מקנא?" התחלתי לצחוק והוא בחזרה "אל תצחיקי אותי, הבחורה האחרונה שאני אקנא לה זו את" הוא לעג לי והתחלתי להתעצבן "למה שלא תמות חתיכת דביל? ואל תדאג, גם אני בחיים לא הייתי מקנאה לך, אתה הבחור האחרון שהייתי מסתכלת לכיוון שלו" אמרתי כדי לא להישאר חייבת לו והותרתי אותו לבד.