👄התאהבתי בעבריין 🔫-עומרי ותמרה- פרק 6

תמרה📚
ברגע אחד התפקחתי, הבנתי איפה אני נמצאת, עם מי אני נמצאת ומה אני עושה, הדפתי אותו ממני והלכתי לצד השני של החדר "מה אתה עושה מה זה היה?" אמרתי ותפסתי בראשי "את צריכה שאני אצייר לך מה זה היה?" הוא התגרה בי "תסתום זה לא קרה, מה חשבת לעצמך שעשית את זה?" צרחתי עליו בזעם, לא ידעתי על מי אני כועסת יותר- עליו שהוא נישק אותי, או עליי שנהנהתי מזה "תראו מי מדברת, לא עברה שנייה ודחפת את הלשון שלך לפה שלי" הוא ענה לי בגסות והתקרב אליי "אתה פשוט חיה, תשמע איך אתה מדבר" עניתי לו והוא צחק "את כזאת ילדה קטנה, אל תתלהבי זה כולה נשיקה, את לא הראשונה ולא האחרונה, תתבגרי כבר כי אני לא חושב שיש גבר שיסבול אותך" הוא ענה ויצא מהחדר, הוא השאיר אותי עם המילה בפה מה שהרגיז אותי יותר, אין בן אדם שאומר את המילה האחרונה מולי.

בעקבות שביתה התבטלו הלימודים, ולמען האמת זה התאים לי בול, לא ישנתי בלילה אחרי הנשיקה של אתמול וגם כשהתעוררתי המוח שלי היה מנותק, כל דבר שעשיתי היה לא טוב-שמתי בקפה מלח, לבשתי את החולצה הפוכה…שנאתי להרגיש ככה, להרגיש מעורערת, בחיים לא חשבתי שלמישהו יש יכולת להשפיע עליי כל כך ואפילו רק בנשיקה.
ירדתי לבית קפה בתחילת הצהריים ושיר חיכתה לי שם, כיוון שהזמנתי אותה לצפות במשמרת של אלמוג ויונתן מהצד "מה קורה איתך תגידי? את נראת זוועה" שיר אמרה לי כשהתיישבתי מולה בשולחן "כלום לא ישנתי" התחלתי לומר לה אבל לא רציתי לספר "אוקיי מה קרה?" היא שאלה כיוון שהיא הבינה שקורה משהו "כלום.. סתם כאב ראש" התחלתי להכחיש ושתיתי את המיץ שהגישו לנו "אוקיי מה האמת?" היא שאלה בישירות שהצחיקה אותי "כלום, לא רוצה לדבר על זה" השבתי מבואסת ובידיוק אלמוג התקרבה "מה קורה איתכם איך המשמרת?" שיר שאלה אותה ואלמוג גיכחה "תפסיקו לצפות, לא קורה כלום ולא יקרה" היא ענתה בביישנות תוך כדי שהיא מביטה ביונתן לוקח הזמנה, ראו את האהבה שלה אליו במבט "אוקיי לי נמאס" אמרתי ונעמדתי "מה יש לך?" אלמוג נבהלה "היום אתם תתנשקו לא מעניין אותי איך" עניתי בנחישות ודרכתי לה חזק על הרגל "איי" היא צרחה והפלתי אותה לרצפה בלי שאף אחד ישים לב "מה את עושה?" שיר לחשה לי בבהלה "יונתן בוא דחוף" צעקתי לו והוא התקרב "אלמוג נפלה חזק מהבלטה פה, תקח אותה למעלה אני אשתלט פה בנתיים" אמרתי לו ויכולתי לשמוע את הצחוק של שיר מהצד "כן ברור" הוא השיב ועזר לאלמוג לקום "את לא נורמלית" אלמוג לחשה לי בלי שיונתן ישים לב והתקדמה איתו לבית "אם לא קורה כלום אני רוצחת אותה" אמרתי לשיר והיא צחקה "ואת בואי, צריך לעבוד" אמרתי לשיר ותפסתי אותה מהיד "מה אני קשורה לזה?" היא שאלה ולא התייחסתי אליה.
לקחנו הזמנות והגשנו אוכל עד שלאט לאט נגמר העומס ויכולנו לשבת הירגע קצת, סידרתי את הדלפק הראשי ושיר ישבה על כיסא בר מולי ושתתה שייק "מה את חושבת שקורה שם?" היא שאלה אותי "מקווה שדברים טובים" צחקתי.
אחרי כמה דקות של שקט אבא שלי ועומרי נכנסו לבית קפה, עומרי היה לבוש בגופייה לבנה שהבליטה את השרירים והשיזוף שלו עם השרשרת הכסופה הזו והטבעת על היד שמגרה אותי, לא יכולנו להוריד את המבטים, אבל המבט שלו הביס את שלי, לא יכולתי להמשיך להסתכל עליו "איפה היית אבא?" שאלתי בכעס, שוב פעם הוא מסתובב עם העומרי הזה "סתם, עומרי לקח אותי על האופנוע לסיבוב לקנות כמה מצרכים" הוא אמר שמח ועומרי שעמד לידו בשילוב ידיים היה מרוצה מהכעס שלי "עלה לי רעיון, למה שלא תאמץ אותו וזהו?" שאלתי בציניות ושיר צחקה "יפה שלי, את לא צריכה לקנא" אבא שלי התחיל לומר "לקנא? אתה צוחק עלי? יש יום חופש ואתה יוצא עם האפס הזה כמעט כל היום" עניתי בזעם ועומרי פשוט נהנה מכל רגע "לא התכוונתי לפגוע בך ילדה שלי פשוט…" הוא התחיל לומר ואחד השולחנות ביקש חשבון "לך תקח חשבון, אני באמצע ניקיון" אמרתי לאבא שלי וקטעתי איתו את השיחה. עומרי עדיין עמד לידי וליד שיר, בזמן שאני ניקיתי עם הסמרטוט כוסות נקיים כדי לייבש אותם ושיר התיישבה מולי "את חייבת להגיד לי מה עובר עלייך?" שיר דרשה לדעת ובאותה שנייה עומרי הרים אלינו מבט "מה חברה שלך לא סיפרה לך איך היא דחפה לי לשון אתמול בלילה?" הוא סיפר עם חיוך מרושע "מה? התנשקתם?" שיר שאלה אותי המומה "אתה התנפלת עליי חתיכת מטומטם" פניתי לעומרי והתעלמתי לרגע משיר "לא שהתנגדת" הוא השיב והתקרבתי אליו "למה שלא תעוף מפה מטומטם" צעקתי עליו והוא תפס אותי חזק ביד "אחרת מה? תנשקי אותי שוב?" הוא התגרה בי וצחק "אתה דביל" עניתי לו והשתחררתי ממנו "ביי שיר" עומרי נישק אותה בלחי על מנת להתגרות בי ויצא… הוא ידע להרגיז אותי כהוגן, לגעת לי בידיוק בנקודות הנכונות "אל תגידי כלום" אמרתי לשיר שנייה לפני שהיא הגיבה למה שהוא אמר, היא שתקה עד שהיא פשוט לא יכלה יותר "את לא נורמלית שרק עכשיו אני מגלה את זה, למה לא סיפרת?" היא שאלה בסקרנות ודפקתי את הראש בדלפק "דיי אני רוצה לשכוח מהדבר הזה" עניתי בייאוש "איך הוא מנשק?" היא שאלה בסקרנות יותר גדולה ועם חיוך רחב "מדהים…" נשברתי והחלתי לשפוך את האמת שבי "את לא מבינה, השפתיים שלו כאלו חמימות וגדולות, ואיך שהוא אחז אותי בידיים האלו שלו…הרגשתי מדהים, רציתי להוריד לו את החולצה ולגעת לו בשרירים האלו שלו…" התחלתי להגזים בתיאור הסיטואציה וחייכתי כשנזכרתי בכל הפרטים הכי קטנים שיש, עד שקלטתי איזה חיוך מטומטם עולה לי על הפרצוף "בכל מקרה הוא טיפש" ניסיתי להחליף מהר את הנושא "די את מתה עליו, תפסיקי להיות כזו קשוחה" שיר אמרה לי "אני לא מתה עליו ולא קשוחה, אני שונאת העבריין הזה, ואני לא מתכוונת לתת לו ולאבא שלי להמשיך לבלות ביחד" השבתי בנחרצות וחזרתי לעבודה.

"אוי זו הייתה משמרת מתישה" אמרתי כשעליתי חזרה הביתה ובידיוק אלמוג יצאה בלי לומר דבר וחלפה על פניי בדלת "מה קרה לה?" שאלתי את יונתן והתיישבתי לידו "כלום, משהו מוזר" הוא התחיל לומר ונבהלתי "אולי תדבר כבר" האצתי בו "אלמוג…" הוא התחיל לומר "היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי" הוא אמר ושמחתי כל כך "סוף סוף" הייתי מרוצה והוא לא הבין "ידעת?" הוא שאל "ברור, היא חברה שלי, כל עיוור יכל לראות את זה…ועצבן אותי שאתה לא ראית" עניתי וחיבקתי אותו "אוקיי מתי הדייט?" שאלתי בהתלהבות "אין שום דייט" הוא אמר "מה? אני לא מבינה" התפלאתי והוא הרים אלי את מבטו "אני אמרתי לה שלא קורה לי אותו דבר" הוא ענה לי והייתי בשוק "אתה טיפש? איך אתה לא נותן לזה צ'אנס?" כעסתי "אני לא יכול לראות בה משהו מעבר…מצטער" הוא השיב והלך "בנים מטומטים" מלמלתי לעצמי תוך כדי שהחלפתי ערוצים בטלוויזיה ובידיוק אבא נכנס בדלת והתיישב לידי "איך את?" הוא שאל אותי "כרגע בסדר, כנראה עוד כמה דקות ששוב עומרי יופיע כי בטח תקרא לו,אז אני ארגיש פחות בסדר" השבתי בהתחכמות שהצחיקה אותו "אני אף פעם לא התכוונתי לפגוע בך" הוא השיב ואחז בידיי "אתה לא מתכוון וזה מה שאתה עושה, מאז שהכרת אותו לקחת אותו כפרויקט שיקומי ושכחת ממני" השבתי בעצב והרמתי אליו את מבטי "אני יודע, אני מתנצל אני פשוט נהנה להכיר את הבחור הזה, הוא מרתק אותי ולא שמתי לב אלייך" הוא הסביר את עצמו "מרתק? מלמד אותך מדעי הפשע?" שאלתי בציניות ושוב אבא שלי צחק "יום אחד את תביני, יום אחד את תביני אותי ולמה אני פועל ככה וכמה זה מספק אותי" הוא אמר והצמיד אותי אליו לחיבוק "אבא אני מבינה שאנחנו חושבים שונה, ואני מכבדת אותך, אבל אני לא רוצה שהוא יקח לי אותך, אני מקנאה, אני רוצה שתהיה איתי כל הזמן" עניתי בטון מעט ילדותי ובכייני שגרם לו לחייך ולחבק אותי חזק "אני מבטיח שאני אשים לב יפה שלי, וכהוכחה אני ואת נתכנן את המסיבה של הפתיחה הרשמית של הבית קפה ונעשה הכל יחד, רק אני ואת" הוא הבטיח לי וגרם לי לחייך ולהרפות.