👄התאהבתי בעבריין 🔫-עומרי ותמרה- פרק 7

עומרי🔫
"תגיד רגע אחי, הכל טוב איתך בימים האחרונים?" דור שאל אותי "בטח אחי הכל רגיל" אמרתי לו ובכלל הראש שלי היה במקום אחר, חשבתי על הנשיקה עם תמרה המפונקת שלא יצאה לי מהראש "נראה כאילו קרה לך משהו" הוא הוסיף והתחלתי להתעצבן "אחי, אל תזיין ת'שכל, הכל רגיל, יאלה בוא נלך 'למועדון' נראה איזה הימורים יש היום" ניסיתי במהירות להעביר נושא כדי לא להראות כמו איזה אפס שנשיקה מסכנה מטמטמת אותו.
"המועדון" זה אזור בשכונה שאנחנו עושים הימורים בפוקר ובכל מיני משחקים וכולם יודעים מי אני שם, תמיד עם הכי הרבה מזל, אף פעם לא יוצא בידיים ריקות "שנייה עומרי, תקשיב שנייה" דור עצר אותי כשעלינו לאופנועים "אני חייב ממך עזרה במשהו" הוא אמר לי והתרכז לרגע בבית ספר לאומניות שנמצא מצדנו השני "אל תגיד לי שאתה רוצה שאני אעזור לך להגיע למגמת ריקוד שם" צחקתי עליו "סתום ימניאק" הוא צחק "נכון תמרה הזו" הוא התחיל לשאול ומשום מה התחלתי לחשוש, להתעניין, להקשיב יותר "מה איתה?" שאלתי במהירות "אז יש לה חברה בשם שיר, זו שראינו אז, אני חייב שתעזור לי להגיע אליה איכשהו" הוא ביקש והתחלתי לחייך "אל תגיד לי שאתה בקטע שלה" צחקתי והוא התעצבן "סתום את הפה… מה אני אעשה שאני לא כמוך כזה חסום רגשית" הוא אמר לי וצחקתי יותר "חסום רגשית? מה אתה הומו?" לעגתי לו והוא התעצבן והתחיל להתניע "סתם סתם, תרגע, אני אעזור לך" אמרתי לו והתחלנו לנסוע לכיוון המועדון.

עשיתי סיבובים על האופנוע שנמשכו עד הלילה, וכשהגעתי לאזור השכונה אמא שלי התקשרה, כאילו היא איתרה אותי עם שבב "איפה אתה?" היא שאלה בדאגה "אל תדאגי אני בסדר, אני כבר אחזור הביתה" אמרתי לה והורדתי את הקסדה "אל תחזור יותר מידי מאוחר בבקשה" היא ביקשה ממני "לילה טוב אמא" אמרתי וניתקתי לה.
החנתי את האוטו בתוך השכונה המרכזית ולא יכולתי להוריד את העיניים מהבית קפה, היה בי רצון לראות את תמרה שוב ואפילו לריב איתה…. לא ידעתי שצורך יכול להתגשם בכזו קלות, היא בידיוק יצאה לזרוק זבל ואפילו ככה היא הייתה יפה, עם השיער אסוף בגולגול גבוה ומפוזר ועם סינר מלוכלך. הייתי עדיין על האופנוע בצד השני ולא ידעתי אם ללכת אליה או לא, אחרי שהיא זרקה את השקית התקרב לעברה איזה נער… לא ידעתי אם הם מכירים או לא, אבל היה בי חשש, זה לא הרגיש לי טוב, ראיתי שהוא מתקרב אליה ומוליך אותה לאחוד עד שהוא מצמיד אותה לקיר..הוא תפס במותנייה והחל לנשק אותה בצוואר, היא התנגדה לו והוא לא שחרר אותה, הבנתי שהוא בחור מסוכן ושיכור..רצתי לעברה, תפסתי אותו והפלתי לרצפה במכות "עומרי תזהר" שמעתי אותה אומרת מרחוק בבהלה, הריב היה קטן יחסית עד שבסופו הוא דפק לי אגרוף לשפה והתחיל לרדת לי דם. כשעמדתי לרדוף אחריו הוא ברח והיא עצרה אותי עם הידיים הקטנות שלה על החזה שלי "עזוב את זה" היא ביקשה ממני ונעמדה מולי, לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה באותו רגע "כואב לך?" היא שאלה כשהיא נגעה לי בשפה והתרחקתי כאינסטינקט לכאב "זה בסדר, זה כלום… תזהרי להיות בחוץ בשעות האלו זה מסוכן" אמרתי בקשיחות ועמדתי ללכת אבל היא תפסה אותי ביד "אתה לא הולך לשום מקום, זה יזדהם לך, בוא איתי" היא אמרה וגררה אותי לבפנים.
"שב" היא אמרה לי כשנכנסו לחדר שלה בבית שלה והתיישבתי על מיטטה. היא הביאה איתה כל מיני מוצרים מוזרים כאלו לריפוי "מה זה?" נרתעתי לאחור "אתה יכול להפסיק לפחד?! זה כולה מים קרים כדי לנקות" היא צחקה והתחילה לשטוף לי באיטיות את השפה תוך כדי שהיא מביטה לי בשפתיים ואני בשלה "מה עשית שם?" היא שאלה תוך כדי הטיפול "כלום, חזרתי מאיפשהו ובידיוק זה קרה" הסברתי לה והיא הסתובבה לטבול את המטלית בעוד מים "ומה את זורקת זבל בשעה הזו?" שאלתי והתקרבתי אליה בידיוק בזמן שהיא הסתובהה אליי בחזרה, והיינו יותר צמודים מתמיד, בהינו אחד בשנייה "תודה" היא אמרה וחייכה אליי "אין על מה, אני עבריין אבל אני יודע איפה הגבול" צחקתי והיא צחקה בחזרה "למרות שיכולתי לפרק אותו בעצמי" היא הוסיפה וגרמה לי לצחוק מה שהכאיב לי בשפה יותר "די, אל תאמץ את השפתיים יותר מידי" היא אמרה והניחה את ידייה על הפצע "אפשר שנדבר על מה שהיה באותו יום..על הנשיקה?" היא שאלה במבוכה וזה פשוט לא עניין אותי "את באמת רוצה לדבר?" שאלתי בזמן שהדבר היחידי שגירה אותי היו השפתיים שלה שהיו כל כך קרובות לשלי "אמ…כן" היא השיבה בבלבול והביטה בי עמוק לשפתיים "כי אני לא" השבתי לה ותפסתי את ראשה על מנת לנשק אותה שוב, נשיקה שתספק אותי אפילו לרגע אחד "רגע" היא אמרה והרחיקה אותי ממנה "מה?" שאלתי…היא לא ידעה מה לומר וחזרה לנשק אותי, ביד שלי תפסתי במותנייה והצמדתי אותה חזק לגופי היא אחזה בראשי עם ידיה הקטנות ולא שחררה את האחיזה.
"מה אנחנו עושים?" היא שאלה כשהתנתקנו שוב והורידה את הראש "אין לי מושג" אמרתי וקמתי "עדיף שאני אלך" אמרתי ועמדתי לצאת, הרגשתי מטומטם שאני מתעסק איתה בכלל "חכה, רק חשוב לי שתדע שזה סתם היה מרגע של אימפולסיביות.. זה לא אומר כלום בשבילי, אתה ממשיך להיות עבריין מטומטם" היא אמרה לי בקול הילדותי שלה, והיה קל לזהות את השקר בדבריה כשהיא אמרה את זה…ההתנהגות הזו העלתה בי חיוך מידיי "גם לי זה לא אומר כלום ילדונת, נשיקה חסרת משמעות" הבהרתי לה כדאי לא לצאת פראייר מולה ויצאתי במהירת מהחדר.

נכנסתי לבית הכי בשקט שאני יכול, תליתי את מפתחות האופנוע בכניסה לבית, הורדתי את החולצה מעליי ומזגתי לי כוס קולה "דאגתי לך" אמא שלי אמרה והבהילה אותי כשהיא הופיעה מבין אורות המסדרון "בסדר סליחה, הייתי עם חברים" שיקרתי לה והתיישבתי בכורסה "מה זה הפצע הזה?" היא שאלה ונזכרתי בפצע שעל השפה "כלום, סתם, נתקעתי במשהו חד" המצאתי תירוץ שהיא לא האמינה לו "שוב פעם מכות? אתה לא רוצה להפסיק?" היא כעסה, היה לי ברור שהיא לא תאמין לשקר הגרוע "אמא חאלס, זה קרה וזהו וזה לא יקרה יותר סבבה?" עניתי לה בעצבים, אבל לא בגלל רצף השאלות הבלתי נסבל שלה…זה פשוט הנשיקה עם הילדה המפונקת הזו הטריפה אותי והרגיז אותי שבחורה גורמת לי להיות מעורער "מי זאת?" אמא שלי שאלה אותי פתאום והעלתה חיוך "מי זאת מי?" התחלתי להיבהל "אני אמא שלך, אתה לא יכול לעבוד עליי, מי זאת הבחורה שמסובבת לך את הראש ככה?" היא המשיכה והתקרבה אליי "אמא את רואה יותר מידיי טלנובלות, אין אף אחת" הכחשתי ועמדתי ללכת כדי לא להיכנס לחקירות שלה "All you need is love" היא התחילה לשיר לי והצחיקה אותי בדרכי לחדר.

תמרה📚
"בוקר טוב יפה שלי" אבא שלי אמר ונתן נשיקה בלחי תוך כדי שהתיישבתי בשולחן מול אח שלי "בוקר מקסים" עניתי ובכלל לא הייתי מרוכזת, העיניים שלי ריצדו למקומות אחרים "הכל בסדר?" אבא שלי שאל כשהבחין שאני לא נוגעת בחביתה ורק משחקת איתה "כן..סתם כואב לי הראש" תירצתי לו ושתיתי מהכוס מים שלי "ואתה אדוני מה איתך?" אבא פנה ליונתן שגם לא היה מרוכז וידעתי בידיוק למה "אבא שמע משפט יפה" התחלתי לומר בזדוניות "להציע ידידות למי שחפץ באהבה, כמוהו כלתת לחם למי שגווע בצמא….זה משפט ספרדי" צחקתי ויונתן התעצבן, הוא הבין שהתכוונתי אליו ולאלמוג "וואו משפט יפה" אבא שלי המשיך והצחיק אותי "אבא גם לי יש משפט" יונתן אמר והסתכל אליי "אם עיניו של אדם מתרוצצות לצדדים, אות הוא שמצפונו אינו נקי…משפט צרפתי" הוא ענה וצחק, נבהלתי..לא סתם הוא אמר את זה, כאילו הוא ידע משהו עליי "טוב, שיהיה לכם יום מקסים, אני צריך לעשות פתיחה לחנות" אבא שלי אמר, נישק אותנו ויצא "מה אתה יודע?" שאלתי את יונתן בשנייה שאבא שלי יצא "אני אמור לדעת משהו?" הוא שאל מרוצה מעצמו "לא ממש לא" ניסיתי להכחיש והוא הפסיק לחייך "תקשיבי, אני מכיר אותך יותר מידיי טוב, אני יודע שאת לא סתם ככה מוזרה, גם אתמול וגם היום משהו קורה לך" הוא אמר והתקרב אליי "אני אגיד לך אבל תסתום" התחלתי לומר בלחץ "נו" הוא האיץ בי "אני והעבריין התנשקנו…פעמיים" אמרתי והורדתי את הראש "מה?" הוא צרח "סתום, שקט" אמרתי לו וניסיתי להרגיע אותו "את נישקת את האפס המניאק הזה?" הוא המשיך להתעצבן "כן זה היה טעות, תרגע" ניסיתי להרגיע את העצבים שבערו בו "אני נשבע לך שאני ירצח אותו" הוא התחיל להתעצבן "ארצח.." מילמלתי בקול ברור והוא התעצבן "את רצינית עכשיו?" הוא שאל והסתכל עליי "סליחה יצא לי" אמרתי והוא התקרב אליי "למה נישקת אותו אפשר הסבר? חשבתי שאת שונאת אותו" הוא שאל אותי "אני יודעת, וכן אני שונאת אותו, אני מתעבת אותו.. לא יודעת איך זה קרה וזו טעות וכאן זה נגמר" ניסיתי להרגיע אותו למרות שהרגשתי משהו אחר לגמרי, לא רציתי שזה יגמר