חטופה! פרק 1

הלכתי לי ברחוב,חושבת על החיים,על עוד יום משעמם בבית ספר,על כך שאני שוב צריכה לחזור לבית היתומים המסריח שמכריחים אותי לקרוא לה "בית",על ההורים שלי..שמתו בתאונת דרכים כשהייתי בת שנתיים.
אולי אני אברח,ממילא לא ישימו לב שאני לא נמצאת..אני אוויר בבית ספר,בבית יתומים יש אולי עוד מאתיים ילדים..ככה שאני לא חושבת שישימו לב שנעלמתי. הבעיה היחידה היא.. לאן לברוח.
נכנסתי לסמטה החשוכה הקבועה שלי..אני תמיד הולכת אליה אחרי בית הספר. קפצתי מעל שלולית שיצר הגשם והתיישבתי לי על חבית ישנה. חתול שחור גנח משום מקום וכשראה אותי ברח.
"פחדן" מלמלתי בגיחוח.
הרמתי ראשי,השמיים היו אפורים..סערה איימה לפרוץ.
נאנחתי. קמתי מהחבית הישנה והתכוונתי לצאת מהסמטה.
אורות חזקים סנוורו אותי. "ג'יי תיזהר!" אלו המילים האחרונות ששמעתי לפני שמשהו פגע בי ואיבדתי את ההכרה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אידיוט,אתה פשוט אידיוט" שמעתי מישהו אומר.
"אויי ג'יי אולי תשתוק,אתה זה שדרס אותה"אמר קול אחר.
"טוב..מה אנחנו אמורים לעשות איתה עכשיו?"אמר הקול הראשון בכעס גלוי.
"בתור מי אתה שואל אותי?"שאל השני.
"אנחנו לא יכולים להרשות לה להרוס את הקריירה שלך,יפרסמו שדרסת אותה ו..אתה יכול להגיד שלום לקריירת השירה המקסימה שלך"אמר הראשון בלחץ.
"אבל-אני-לא-דרסת-אותה-!"אמר השני לאט ובכעס.
"אויי מייק תפסיק להיות קטנוני,אתה היית איתי באוטו,היא תספר להם שאתה דרסת אותה"אמר הראשון.
"גיימס..תעשה לי טובה..תבדוק אם יש לה דופק במקום להלחיץ אותי יותר ממה שאני כבר לחוץ!!"אמר השני שכניראה קוראים לו מייק.
שמעתי את צעדים,אני מתארת לעצמי שזהו זה שקוראים לו גיימס מתקרב אליי.
הוא נגע בידיי ובעוד כמה מקומות בגופי ובדק שיש לי דופק.
"יש לה דופק" אמר לבסוף.
"יופי,לפחות זה"אמר מייק.
"מייק,אנחנו לא יכולים להרשות לזה לקרוא"אמר גיימס ברצינות.
"להרשות למה לקרוא?" שאל מייק.
"אסור לנו לשחרר אותה,היא תספר..עדיף שהיא תישאר איתנו."אמר.
"מה זאת אומרת להישאר איתנו?! אתה מתכוון,לחטוף אותה??"שאל מייק מבוהל.
"אל תדאג מייק,יהיה בסדר..אז היא תיעדר לכמה שבועות ואז נשחרר אותה."אמר גיימס.
אני חושבת שבשלב הזה איבדתי את נשימתי. לחטוף אותי? הם רוצים לחטוף אותי.
הקריירה של המייק הזה לא מזיזה לי עפעף..החלטתי שאני שמה לזה סוף!