תקשיבו בנבננות ~קול תרועות~
אני הופכת את הסיפור הזה לצד של ויואן בלבד
פשוט קשה לי לכתוב את סם בלי שהוא ישמע הומו בטרופי
ולכן זה תהיה ויואן כול הזמן
ויואן
******
הלכתי הביתה ברגל יחד עם מגי
זה הליכה של חמש עשרה קילומטר ופספסנו את האוטובוס
"יאוווו למה אבא ואמא שלך לא קונים לך מכונית חדשה??
במקום חיפושת המחולדת שלך יש להם מספיק כסף" אמא שלי היא פרופסור להיסטוריה ב..
סנפורד ניחשתם נכון עכשיו אתם מבינים מאיפה יש לי את השאיפות האלה
ואבא שלי הוא אחרי על מחקר חשוב בפיזיקה אבל הוא נמצא יותר בבית לכן אני מבלה איתו יותר
"יאו מגי זה בגלל שיש להם משפחה חוץ ממני לפרנס ומה זה מחולדת?"
"לאחותך יש חברים שיקנו לה דברים
ויש לכם כלב הוא לא צריך מכונית בשביל שכול הכלבות של השכונה ימרחו עליו..
וימליטו לו גורים קטנטנים וחמודים שמלקקים אותך בפנים אחרי שאת אוכל עוגה את העוגות שוקולד הטעימות האלה שמוכרים ברחוב שליד הבית שלי עם הציפוי הוורוד והטעים שנמס בפ-"
"מגי!! את שוב חופרת" צעקתי
"אה כן סורי ומחולדת זה מלאת חלודה"
"דברי יפה על פטי היא מכונית נאמנה ורכב אספנות"
"את יודעת מה רכב אספנות אומר?, זה אומר שהיא כבר לא נמצאת בחנויות
וזה אומר שעבר זמנה"
"תחזרי בך עכשיו" אמרתי ועשיתי פני נעלבת
"אוקי אוקי חזרתי" אמרה וגילגלה עניים
"אז סתם בשביל הכיף איך את מתכננת להראות כשהדייט לימודים שלך יגיע מחרותים?"
"א- זה לא דייט מה את לא מבינה בזה ב- אולי לבושה?"
"טוב נלך על חולצת סטרפלס ומיני ג'ינס"
"שוב פעם לבושה. אולי סתם חולצת טיי-שרט שחורה אדומה וג'ינס עד לברכיים"
"לבוש יום יומי" אמרה ובטעות החליקה ונפלה על התחת
התפקענו מצחוק ואז עבר אליל השכונה שלי
בחור עם צבע עור שחום שרירי והוא זה שהתחיל את המחלה של מגי
מטמבאעש"ש
מגי עמדה ליהנמס כמו ארטיק מסטיק בטעם מגי ביום חם שיש בו הרבה בנים בלי חולצה
היא נופפה לו
ואוי אלוהים אדרים מיסטר חתיך קרץ לה
היא כמעט התעלפה וציחקקה כמו מטומטמת שהיא באמת
"אעאעאעאעא" צרחנו ביחד כשסוף סוף הגענו לבית שלי
"מה קורה סטומות?"
"לא משהו שנוגע אלייך ג'סיקה!"
"אווו אחות קטנה את צריכה טיפים עם בנים?"
"מה כמו איך להמרח עליהם או לתת להם להיכנס לי למכנסים? לא תודה"
"קפצי לי"
"כנ"ל" עשיתי לה פרצוף
"טוב אחרי האיחוד המשפחתי הזה אני צריכה כבר ללכת הביתה אז נעשה את העבודה
בפיזיקה אחר זה אולי מחר לפני שהוא יבוא?"
"סבבה"
"מי בדיוק בא?" שאלה ג'סיקה אחרי שמגי הלכה
"לא עניינך"
"עם זה בן זה ענייני"
זה ללימודים אז בבקשה אל תפתי אותו עם הציצי שלך!" אמרתי בכעס
ירדתי לחדר שלי הוא תכנית המרתף אבל הוא היה החדר שלי מאז ומתמיד
הלכתי למחשב
ויו- הי קרטר הכול בסדר עוד לא העלת את המאמר על התופה ההלניסטית משהו קרה?"-
קרטר – לא ממש אני מתכנן להיפרד מחברה שלי ואני לא יודע איך יש מצב לעזרה?-
נדהמתי מהשאלה שלו