can we ever get better than this? -4-

-4- נמאס לו-:
נקודת מבט נטלי:
השמש הדפוקה הזו נכנסה לי בעיניים. כאילו בכוונה כדי להכאיב. לעזאזל איתה.
פקחתי את עייני באיטיות. ג׳ני שכבה לידי על המיטה לידי. המיטה של לירון הייתה ריקה. לעזאזל גם איתה. מליון פעם אמרתי לה לא לצאת לבד. בטח הסתומה תחזור לי עכשיו מאוהבת באיזה בחור שהחשיב אותה כסטוץ. מה נסגר עם הבחורה הזו?
דלת המקלחת ננעלה אחרי ג׳ני שקמה מתנשפת מהמיטה. עוד אחת. כל יום קמה לחוצה כמו לא יודעת מה וצועקת על כל העולם.
שפשפתי את עיניי בעייפות והעפתי מבט לעבר החלון. כמה בנות ישבו על הדשא. בחורה ובחורה ישבו תחת העץ. צוחקים.
הוא יצא מהבניין, שואף לריאותיו את העדן של הסגריה. נשען על הגדר, מבטו רחוק.
בלי ששמתי לב, חיוך עלה על פניי. זה קצת הזכיר לי את הבקרים בבית הספר. שהוא היה עומד שם עם החברים שלו, עם בגדים שנראה היה כאילו נתפרו מיוחד בשבילו, ותמיד נראה הכי טובה בשכבה.
לעזאזל עם השחצנות המזדיינת שלו.
ג׳ני יצאה מהמקלחת ופניה זעופות. שניה לפני שנכנסתי לחדר האמבטיה סופ סופ, נפתחה דלת החדר והפילה אותי על הרצפה, הסתגלתי מעלה בעצבים. לעזאזל עם המקום המטומטם הזה.
בחור כלשהו, שחום עם עיניים סבירות ויופי לא נדיר בכלל, לא אחד כזה שבכלל הייתי מדברת איתו ביומיום, נכנס לחדר ודפק בי מבט ואז אמר "וואי, אני ממש מצטער בובה. לא יכולתי לדעת שאת מאחורי הדלת." הוא אמר במהירות. הוא עליז מידי על הבוקר. לעזאזל.
נעמדתי במקומי ונתתי לו מבט לפני שנסיתי להכנס שוב לאמבטיה.
"רגע בובה,את נטלי?" הוא שאל, צועק מאחורי דלת האמבטיה הנעולה.
"ככה מספרים" עניתי לו. הוא גיחך. אידיוט.
"אמ.. את יודעת איפה לירון אוליי?" הוא שאל. תהיתי לעצמי אם הוא באמת שואל עליה, את מי לעזאזל הטיפשה הזו מעניינת?
פתחתי את הדלת והבטתי בו.
"שאלת על לירון?" שאלתי בהדגשה. הוא הנהן בראשו. ילד מוזר.
"אוקיי." נאנחתי, זה לא כאילו המטרה היחידה בחיי זה להתעסק בחיי האהבה של הטיפשה. "זו המיטה שלה. אתה מוזמן להתיישב ולחכות לה. " אמרתי והפניתי אליו את גבי.
"אמ.. יש מצב שאולי… תתני לי את מספר הפלאפון שלה?" הוא שאל.יש לו חוצפה, לטיפש.
"אמ.. לא." אמרתי. מה? מה אני עושה? הפה שלי נפתח שוב, "יש לנו הסכם" אמרתי מהר. הסכם? איזה הסכם? "ש…" גמגמתי "שלא נותנים מספרים של חברות" אמרתי. מה? מה לעזאזל נסגר איתי?
לפני שהוא הספיק להגיב לי נפתחה הדלת ולירון נכנסה. עיניו הוארו בחיוך.
"לירן?" היא שאלה. "מה אתה עושה פה?"
אוקיי, אז קוראים לו לירן. אחלה. זוג משמים. לעזאזל עם שניהם.
"אמ.. ביררתי איפה החדר שלך.. ובאתי.. זאת אומרת חשבתי ש… וחברה שלך פה… בקיצור התגעגתי" הוא אמר ושניהם צחקו. אידיוטים.
"בוא נלך" היא אמרה לו והם יצאו אפילו בלי לומר לי שלום. כוסאמק עם שניהם. אני נשארת היום במגורים.
***
הוא התיישב על הכיסא בשורה הרביעית, בחורה התיישבה לידו. עיניו היו מופנות לדלת, כאילו מחפש משהו.
"מאמי?" הוא שמע. הוא הסתובב. בוא ראה אותה. פאק, היא כל כך יפה.
"כן?" הוא אמר אחרי כמה שניות של שקט.
"אממ.. נפל לי העט, ליד הרגל שלך… אתה יכול לרדת להביא לי אותו?" היא שאלה.
הוא גיחך. הוא סקר את גופה.
"לא." הוא אמר. "אבל אני יכול לרדת למשהו אחר.. אם את מבינה למה אני מתכוון…" הוא אמר והיא חייכה חיוך תחמן.
היא התכופפה, ותמכה בגופה עם ידה, שאותה שמה מידי קרוב למפשעה שלו. היא הרימה את העט באיטיות ועלתה לאט לאט. היא הספיק להעיף מבט למחשוף שלה לפני שהסתובבה והתיישבה עם פניה קדימה.
הוא שלח את ידו בין המושבים וליטף את גבה. היא סובבה את ראשה במהירות, נותנת בו מבט מבוהל ומרוצה בו זמנית.
"ששש…" הוא לחש. "מה את אומרת," הוא אמר בקול ואז התכופף לעבר אוזנה, "שנוותר על השיעור ונלך למקום אחר? אני מבטיחה ללמד אותך דברים הרבה יותר משמעותיים."
היא חייכה בביישנות. "נו בואי," הוא לחש, תפס בידה.
***
הוא משך אותה אחריו לאורך המדרגות ופתח את הדלת בתנופה ישר לפניה של הבלונדינית ההיא. הוא נעצר לרגע על מקומו והסתכל מאחוריה, מצפה לפגוש את פניה של נטלי. כשזה לא קרה, הוא תפס את ההיא בחוזקה ומשך אותה אליו.
הוא הצמיד אותה לקיר, תפס את פניה באגרסיביות ונשק לה, תוך כדי שהוא אוחז בישבנה.
הוא עצר לרגע ולחש, "קוראים לי דרור. וזו המילה היחידה שאני רוצה לשמוע ממך בשעתיים הקרובות" היא הנהנה והוא הרים אותה, אוחז בישבנה ומתקדם איתה לעבר המגורים.
***
הוא זרק אותה על המיטה ועלה מעליה, מתכחך ברגליה במהירות.
"ג׳ני" היא לחשה.
הוא עצר. "מה?" הוא שאל.
"אמרתי שקוראים לי ג׳ני" היא לחשה שוב.
"אני לא זוכר ששאלתי, כלבה" הוא אמר בקול מאיים. היא הסתכלה עליו במבט לא מוסבר. הוא התכופף והמשיך לנשק את גופה. הוא פתח את חולצת הכפתורים שלה בכח.
"אולי תעשה את זה יותר בעדינות?" היא שאלה והוא עצר שוב.
"מה יהיה היום, ילדונת? לא תתני לי לזיין אותך בשקט?" הוא שאל בעצבים. איברו עמד חזק והיא הרגישה אותו בין רגליה. היא שתקה.
"יופי כלבה" הוא לחש ופתח את קרס חזייתה במהירות, נצמד לחזה בכח.
"אל תנשוך זה כואב" היא לחשה והוא התעלם, הוא שלח יד אל בין רגליה ודחף את אצבעו בכח. היא צעקה בחוזקה, הוא חייך.
"דיי" היא ביקשה. הוא פמפם עם אצבעו בכוח.
"ביקשתי שדיי" היא אמרה והוא נעצר לרגע. "דיי ברצינות, או די מתוך חרמנות?" הוא שאל.
"דיי ברצינות" היא לחשה. הוא הוציא את אצבעו מתוכה.
"למה בייב? את לא נהנית?" הוא שאל.
"לא" היא אמרה.
הוא העביר את אצבעותיו משד אחד לשני, נושך את שפתיו בכח.
"אתה יכול לקום?" היא שאלה.
"נו ילדונת, אל תעשי לי את זה…" הוא לחש.
היא הביטה בו במבט עצוב.

"היא בקשה שתקום" הם שמעו קול מאחוריהם. הם הסתובבו.
היא עמדה שם. לבושה במכנס הקצרצר מאתמול ושיערה מבולגן. רק גופיה לגופה.

ג׳ני סגרה את חולצתה ומלמלה "אני לא מאמינה. אני לא מאמינה לעזאזל." ומהרה לצאת מהחדר. הוא המשיך לשכב שם.
***
נקודת מבט דרור:
לעזאזל עם נטלי הזו, מה הסיפור שלה?
היא הביטה בי במבט שלא יכולתי לזהות אם הוא כועס או חרמן. היא חייכה חיוך קטן.
"דרור הסטוציונר. מאז ולתמיד." היא אמרה והתקרבה אליי. מעבירה יד על חזי החשוף. נשמתי בכבדות. לעזאזל איתה. ביצ׳ית או לא, הייתי מת לקרוע ממנה עכשיו את הבגדים. היא צחקה צחוק קטן.
"נו, נזכרת? דרור המדובר?" היא שאלה.
"נזכרתי במה?" שאלתי לאחר כמה שניות, כשנתקתי את עיניי מגופה. בת זונה. היא נושמת עמוק ומבליטה את חזה בכוונה.
"מאיפה אנחנו מכירים…" היא לחשה ונשכה את שפתיה. שרמוטה, ידעתי שהיא עושה לי בכוונה.
"ל… לא" גמגמתי.
"מצויין" היא אמרה והורידה את ידה לאורך גופי, עוצרת קרוב מידי למפשעה.
הסתכלתי על ידה ועליה ושוב על ידה ושוב עליה…
***
הוא תפס במותניה, הופך אותה על גבה. "אני לא יודע מי את, חתיכת זונה קטנה, אבל אני יודע שמהיום הראשון שהכרנו אני מת לקרוע ממך את הבגדים." הוא לחש.
היא חייכה בתחמנות והעלתה את אגנה לעברו ושפשפה את איברה באיברו. הוא גנח בשקט. היא חייכה.
הוא נצמד אליה בנשיקה, ידיו על כל חלק בגופה. הוא התנתק לרגע ואז לחש "את זונה, אני נשבע שאת זונה." הוא נצמד אליה שוב ולחש לה באוזן "אני מת לזיין אותך חזק עכשיו" היא גנחה חזק. הפעם היה תורו לחייך.
היא נשקה אותו בחוזקה ואז הורידה אותו מעליה.
הוא הביט בה במבט שואל.
"מספיק להיום, ילדון. נמאס לי."
הוא הביט בה במבט מעוצבן וקם ממקומו. הוא התקרב אלייה וכופף את ראשו.
"אתה יודעת מה, כלבה? גם לי נמאס. ואני עוד אבין מה הקטע שלך בסוף."
הוא נצמד אליה שוב בנשיקה ואחז בחוזקה בישבנה.
"את עוד תראי מה זה להתעסק איתי, זונה" הוא אמר ויצא מהחדר.
היא נשארה שם מתנשפת ומרוצה. כרגיל.
***
אז… פרק רביעי. אנשייים אני גאה בי שהספקתי לפני שבת. כפיים לי כפיים לי כן אני יודעת…
אז, מה אומרות?
ושוב, אני אחזור ואומר שאני מאוהבת בנטלי, זונה או לא היא המלכה של חיי ואני סוגדת לה.
מקווה שנהניתן, ושוב *אם אתן לא אוהבות משהו בסיפור תגיבו ותגידו לי טוב? (וגם אם אתן כן אוהבות לא יזיק להגיב..)*
אוהבת מלאאאאאא<3
שבת שלום אהובות שליייי❤❤❤