Good luck family – פרק 11

לפני הכל אני רוצה להודיע שזה פרק אחרון, חשבתי לגמור אותו ככה בלי סוף בגלל שאין תגובות או צפיות.. אז לכל מי קרה ולא הגיב ורק דירג. פרק אחרון עם סוף פתוח.

—————————————–
"בוקר טוב" נכנסתי למטבח. וראיתי את אבא ספנסר מייה ודולב יושבים בשולחן ואמא בשיש באי מערבבת את הקפה.
אבא: "רוז רוצה נס?" אמר בעודו נוגס בעוגה
אני: "לא.. תודה.." שיאכל בפה סגור
ספנסר ניקה את פיו ואמר "טוב חברים, אני הולך" אמר מניח את המפית על השולחן.
אמא: "ולאן זה?" הרימה את ראשה אליו
ספנסר: "אני ואד פותחים דוכן לימונדה ואת הכסף שנרוויח נעביר את זה לתרומה" ספנסר ותרומה באותו משפט?
אבא: "או איזה יופי, למי אתם תורמים?"
"לעצמנו, דה" אמר ויצא מין המטבח. אין אני פשוט חכמה.
דולב: "אמא גם אני יוצא היום" אמר מוזג לעצמו תפוזים
אמא: "לאן?" שאלה והתיישבה במקומו של ספנסר
דולב: "עם משהי שפגשתי בקניון" שותה מין הכוס
אני: "אה אז השתלם לך לקחת את מייה" הנחתי את הצלחת בכיור
אמא: "לקחת את מייה?" אמרה אמא מביטה בנו במבט חשוד.
"אני צריכה לצאת לבית ספר"
-"גם אני צריך יש לי.. בית ספר"
יצאנו מהר מין המטבח.
*
האנה: "הוא בן 19"
הנרי: "כן
האנה: "אין לו בית ספר"
הנרי: "כן"
האנה: "נטפל בזה אחר כך" נאנחה.
*
הגעתי לבית הספר ופגשתי את דני בתחנות "איפה ליהי?"
דני: "היא לא מרגישה טוב" אמר והתקדמנו למבנה
המשכנו ללכת ואז עברה ליידי ניקי השרמוטה של השכבה נופפה לי לשלום.
דניאל ששם לב למה שקרה במאית שנייה ההיא הגיב "מה היא רוצה?"
אני: "אנחנו נגלה את זה בהמשך"
דני: "אני בטוח" לאחר שתיקה קצרה "אז.."
אני: "אז?" לא מבינה מה הוא רוצה
דני: "איך היה הסופש?" סקרן הילד
אני: "חלמתי שאני וזאק חוזרים ואני מספרת לליהי את סיפור אהבה המרתק שלי ביני לבין זאק"
גיחך דניאל
-"מה כך כך מצחיק חומד?" הבטתי בו מרימה גבה.
דני: "פפ כלום"
"איזה זוועה, אני הסכמתי לו"
דני לא הגיב.
"הכל בסדר דני?"
-"כן, למה לא? אני הכי שמח שיש" ענה כמובן מאליו
"תודיע את זה לפנים שלך"
דני: "זו שמחה פנימית"
"דפוק" צחקתי ודחפתי אותו הצידה.
הגענו לשכבה וחיכינו לצילצול הראשון לבוקר טוב (מי שלא יודע אלו 10 דקות ראשונות של השיעור שהמורה מעדכנת את הכיתה בדברים שיהיו או קרו)
אז אחרי שעתיים שלמות של חשבון, ואז שעתיים אנגלית ובסוף עוד שעתיים של מדעים שוחררנו הביתה.
יום ראשון זה היום הכי שנוא עליי במערכת!!.
"ראית אולי את דניאל?" שאלתי את רון. זה כבר הילד ה-13 שאני שואלת ואף אחד לא יודע איפה הוא.
ישר אחרי הצילצול הוא נעלם לי מהעיניים.
אוףף כבר הוא לא עונה לפלאפון! ואני לא יודעת אם הוא כבר יצא מבית הספר.
המשכתי ללכת ואז ראיתי את ניקי חשבתי כבר לנצל את ההזדמנות לראות מה היא צריכה מימני
-"ניקי"
"רוז"
-"רצית מימני משהו הבוקר?"
"סליחה?"
-"בואי לא נהיה תמימות, את יכולה לספר לי מה את רוצה. בטווח הארוך זה חוסך זמן" מאיפה מוכרות לי המילים האחרונות (?)
"למה תמיד אני צריכה משהו אולי אנ- אוקיי אני רוצה שתשפכי פרטים" כן.. כן ידעתי שהיא רוצה משהו. רגע מה פרטים?
-"סליחה?"
"על אח שלך?"
-"האוייבת שלי אמרה מה?" רציני. אח שלי?
"תראי אח לך דולב הוא מציאה, אז אם כבר אנחנו מכירות אולי תכירי לי אותו".
-"מצטערת הוא תפוס" סיננתי אליה והעברתי אותה מתקדמת קדימה מחפשת את דניאל
"אנחנו עוד נראהה" צעקה לי ניקי מרחוק אך היא פשוט לא מעניינת כרגע.
ממשיכה ללכת, מחייגת אליו ופתאום נשמע הצלצול שלו מעבר למחששה.. או מהמחששה
"דניאל!" נכנסתי וראיתי אותו יושב ומסתלבט עם כל המושפעים מהבית ספר. "אתה דפוק?! מה נראה לך שאתה מסנן אותי ככה?"
דניאל לא הקשיב ונראה כי לקח מהם איזה משהו. שונאת נרקומנים. שונאת שדניאל כל הזמן נמצא שם בזמן האחרון. שונאת שונאת שונאת!!
דניאל לא הקשיב לי וחייך אלי כמו מסטול. משכתי אותו הצידה.
"דניאל?"
-"ממ?"
"די, בוא נלך הביתה"
-"למה הביתה מלאך? למה הביתה? אם אמא שלי תראה אותי ככה אני גמור"
"אז בוא אלי, בוא נלך לבקר לראות מה שלום ליהי, רק אל תסתובב עם הילדים האלו"
-"שחררי, ניפגש אחר כך" סינן לעברי חזר לשבת.
יצאתי מהשער לכיוון הבית ואז נשמע צילצול פלאפון מדור.
"נסיך?"
-"יפייפיה?"
"כן?"
-"אני בחוץ רוצה טרמפ?"
"כן בכיף, אני באה"
ניתקתי והתקדמתי לעבר המכונית הלבנה של דור, חבר טוב שלי מהיסודי.
"יש בעיה" הודעתי כשנכנסתי לכיסא ליד מושב הנהג.
-"והיא?" שאל מניע את האוטו ומתחיל ולצאת מין החניה.
"דניאל"
-"תני לי לנחש, הוא מתחיל להסתובב עם הערסים שבמחששה ונגרר אחרי בן לכל שטות בדיוק כמו שקרה שנה שעברה"
"ואיך זה נגמר שנה שעברה.." אומרת נותת לו להמשיך
-"הוא דקר את רון"
"מה?!"
-"סתם צוחקים.. מאיפה אני יודע?"
"הוא כמעט לקח.. אתה יודע.. סמים" אומרת את המילה האחרונה בלחש
-"והשארת אותו שם?"
"מה אתה רוצה שאני יעשה?"
דור עצר מול הבית שלי, אמרתי לו תודה ונכנסתי הביתה, מנסה להשיג את ליהי בפלאפון לראות אם זה בסדר שאני יבוא לביקור אך לא הצלחתי להשיג אותה אז ניגשתי לשבת להירגע קצת בסלון.
"ספנסר, תגיד את האמת, אני נראת לוהטת נכון?" נכנסה אמא לסלון וניגשת לספנסר. חחחחח מסכן.. הוא חייב לומר כן על כל דבר שאמא אומרת.
-"את נראת בהחלט" אומר ונראה כאילו הוא מנסה להכחיש את מה שהיא שאלה עכשיו
אמא נאנחה והלכה לדלת "רוז?"
-"כן אמא?"
"אני לוקחת את מייה איתי ואת אחראית עד שאבא יחזור בעוד שעתיים"
-"נו אמא" קמתי אליה "למה אני? מה עם דולב?"
"את זוכרת מה קרה שהשארנו את דולב לשמור?"
-"אוחח!" נשכבתי בקפיצה על הספה והדלקתי את הטלוויזיה.
"ביי" אמרה אמא עומדת לצאת עד שקולו של ספנסרר עצר אותה "או אמא" קם וניגש אליה.
-"יש מצב את חותמת על זה?"
אמא: "מה זה?"
ספנסר: "סתם אני צריך שתחתמי פה" מראה לה דף
אמא: "בית הספר? עוד הפעם.. באמת?" נאנחה.
ספנסר: "זה כלום, באמת" אמא לקחה את הדף וקראה אותו.
אמא: "שחררת צרצרים בספריה?" נאנחה שוב "למה?"
ספנסר: "הספרייה שקטה, צרצרים רועשים.. מנסה דברים"
אמא: "אני אחזור מקניות ואני ואבא נראה מה לעשות איתך"
ספנסר: "עכשיו שאני מסתכל את באמת חתיכה היום אמא"
"אוו באמת?" שאלה אמא מחייכת וספנסר הנהן לתשובה חיובית "תשכח מזה הפעם הגזמת איש צעיר"
-"אני בכל זאת צריך שתחתמי" אמר ואמא חתמה ולאחר מכן יצאה מהבית.
ספנסר התיישב על הכורסא ונשכב לאחור.
"למה לעזאזל עשית את זה?"
-"רוז, את במקרה גברת מונרו?"
"לא" עניתי לא מבינה מה הוא רוצה מימני
-"את אמא? אבא?"
"לא.. לאן את החודר?"
-"אני רק אומר שאני לא חייב לתת לך הסברים" אוקי, רשית, אני לא סובלת אותו. שנית, אני שונאת אותו. שלישית, אם מייה תצטרך לגדול לאח הזה אני באמת מאחלת לה בהצלחה.
'..אני אוהב שוקולאאאאאאדדדדד… אני אוהב קצפאאאאתת.. אני אוהב קצפת עם שוקולאד אד אד אדד!!!….' נשמע שדולב פצח בקריירה מוזיקלית.
אני וספנסר ניגשנו לבדוק מה הולך שם "ששש אל תיכנס" הורה לי ספנסר כשראינו את דולב ואיזה בחורה שהוא הביא.
"אני מתערב איתך על 10 דולר שהיא מקיאה שנגמר השיר"
-"20 אם היא מנפנפת אותו" עניתי מביטה בדולב עם הגיטרה
"30 אם היא בורחת" הוסיף
-"סגור"
"סגור"
דולב סיים את השיר ה'מדהים' שלו ועכשיו רק חסר לראות את התגובה של הילדה
"אוו מי גאדד!! תעשה לי ילד!! אין עלייך!! וואו! אבל אד היה יותר הורס אם הוא היה פה" קפצה הבחורה.
אני: "מה לעזאזל?!"
ספנסר נאנח ונעמד זקוף עומד בפתח "זו לא בחורה" ניגש לבפנים "זה אד" הוריד את הפאה ונכנסתי לראות מה הם ניסו לעשות.
"למה שמת פאה אד?" שאלתי אותו מביטה בשמלה המפגרת שהוסיפה למראה הנשי.
אד: "אני ודולב רצינו להתאמן על קהל של בחורות ללהיט החדש שלנו, אז אני התחפשתי לאחת כזאת"
ספנסר: "איוו מגעיל, אתה שמת שפתון??!"
אד: "לא, זה ליפגלוס.. ואם לא אכפת לך אני ניכנסתי לדמות"
"כן, ראיתם איך היא הריעה לי.. אין אנחנו הולכים לכבוש אותן אחי" טפח דולב על שכמו של אד.