i will SURVIVE -פרק 2

~שכחתי לציין שאמא של אלה מתה מסרטן שכהיא היתה בת10~
שקעתי במחשבות של וכמעט ולא שמתי לב עד שמישהו נתקע בי… עפתי אחורה איזה חצי מזדרון… אחחחחחח הלך לי הגבבבב
"אלה" "אלה" "את בסדר?" כולם מסביב התחילו לשאול, אבל אני חיפשתי את זה שהפיל אותי, את זה שהוציא אותי מהרכבת של המחשבות…. ראיתי אותו עומד מצד מסתכל עלי, הוא עשה לי עם השפתיים 'סליחה! את בסדר?' עשיתי לו כן עם הראש ובפעם באה שהסתכלתי הוא כבר לא היה שם.
דנה ושירה וגיא היו מסביבי מדברים אלי בודקים שאני חיה.. חחח בינתים גם עומר וסער הגיעו… חח סער היה עסוק בלהסביר לכולנו איך אני בסדר גמור ושהם סתם מלחיצים אותי יותר ממה שצריך להלחץ… חחח חמוד:)
קמתי והמשכנו ללכת לכיתה, כבר היה צלצול ולא היה נעים לי שכולם קיבלו איחור בגללי… התישבנו בשיעור והוצאנו מחברות ספרים קלמרים והתחלתי לכתוב… יותר נכון להעתיק… שירה יובשת שולחן מאחורי… שמעתי אותה ואת דנה מתלחששות.. 'צריך להגיד לה..' 'לא אבל היא תלחץ וונדה לא תיתן לה לצאת בחיים' 'מה את רוצה שהיא תדמם לנו כל השיעור?' פה נלחצתי והסתובבתי אליהם. הם דפקו חיוך של את לא היית אמורה לשמוע את זה וקיוו שאני אסתובב. "לדמם מאיפה??" עוד שניה התעלפתי…
"טוב חייבים לספר לה…"דנה אמרה… יופי לפחות טיפת שכל יש לה שם בפנים… "יורד לך דם מהכתף… ממש אבל… גם נקרעה לך החולצה… אל תלחצי ואל תסתכלי על זה … זה סתן ילחיץ אותך.." שירה אמרה מהר… היא מכירה אותי יותר ממה שאני מכירה את עצמי אבל בכל זאת? איך אני לא אסתכל… הסתכלי והתחלתי לבכות.. פתאום כשידעתי שזה שם זה ממש כאב… ונדה -הסתומה- סוף סוף שמה לב ונתנה לי לצאת… דנה ושירה רצו ללות אבל היא אמרה שהן ילחיצו אותי וציוותה אלי את גיא…. יופי גורל מעולה תודה רבה… אז יצאנו שנינו מהכיתה והלכנו לכיון האחות.. גיא הציץ בכתף שלי נראה ממש לא טוב… כאילו הוא סוף סוף הבין שזה לא סתם פצע וזה רציני… וזה מה שהלחיץ אותי… אולי זה חמור? התחיל נורא לכאוב לי אז הוא הוריד את החולה שלו, הרטיב אותה ושם לי על הפצע… אוווווווו… רגע מה? ממתי אני כזאת.. יאו מה עובר עלי אלוהיםםםם… זה באמת עזר והוא החזיק את זה על הכתף שלי עד שהגענו לאחות… היא חיטאה לי את זה.. אני החזקתי לגיא את היד ולחצתי עליה ויש מצב שהיא נשברה… אופסי…? אמממ והיא שמה לי כל מיני משחות וחבשה לי שם את המקום ונתנה לגיא חולצה חדשה:) יאיייי
חחחח חזרנו לכיתה… "הרסת לי את היד.." "יואו באמת ??? אתה בסדר??" ישר נבהלתי… חחח אנחנו ידידים ממש טובים ואני מתנהגת ממש מוזר…. מה עובר עלי:\
"חחח סתם צוחק את לא עד כדי כך חזקה." הוא צוחק עלי =O "הייייי אני חזקה מאוד!!" "כן ראיתי, מאוד חזקה" מה נראה לוווווו "אני ממש חזקה אז תיזהר לעצבן אותי!!" "נזהר… " פתאום ראיתי שהוא החיל לרוץ… ולצעוק "חלשלושהההההההה" ואני מצידי רדפתי אחריו.. ככה איזה חצי שעה עד שנגמר לי הכוח… ואז קלטתי שאני לא רואה אותו.. רגע מה? "ואז מישהו דחף אותי ממאחורי !!!! נפל עלי.. אוץ' כבד אחד.. ואז ראיתי שזה גיא, וואטטט? "שנינו צחקנו כמו זוג סתומים לאיזה 10 דקות…. ואז נפל לנו האסימון ואיזה מצב אנחנו… אני שוכבת, הוא מעלי, על הדא והפנים שלנו סנטים אחד מהשני… הוא הסתכל עלי, ואז על השפתיים שלי,, שוב על העיינים, שוב על השפתיים… למה אני רוצה כלכך לנשק אותו? מה עובר עלי לעזעזל??? ובעוד אני מהרהרת על רגשותי ביני ובין עצמי הוא לקח יוזמה ונישק אותי… ואני… שיתפתי פעולה.. ניקשתי אותו בחזרה… איזה חמוד הוא… רגע … אני אוהבת את גיא….? הוא אוהב אותי…? הוא נישק אותי…? מה זה אומר עלינו…? "אני מצטער " הוא אמר… מוציא ותי מהמחשבות…. לא אל תגיד את זה!!! "אני לא היתי צריך לעשות את זה כנגד רצונך… אני מצטער.. באמת" אוי נו תפסיק לדבר ותנשק אותי כבר!!! "לא גיא.." "אלה אני באמת מצטער אני מקווה שאת לא כועסת.." מסכן הוא אוכל את עצמו בגללי… "גיא.." "לא אלה אל תגידי שזה בסדר… זה לא" אוף שיסתום כבר.. "גיא" "מה..?" הוא נראה עצוב. כמו אחד שאיבד את הכל… רגע אני ההכל הזה..? "KISS ME" הוא היה נראה מופתע, מאוד אבל לא שאל שאלות וחזר ישר לנשק אותי… ואז נפל לי האסימון. שאני מבריזה משיעור. מתנקשת עם גיא. את הנשיקה הראשונה שלי .
או.מי.גאד.