I'll take care of you- פרק 32

״בן.״ נכנסתי לחדרו אך דפקתי על דלת החדר בכדי לעורר את תשומת ליבו. הוא שכב על הגב במיטתו כשזרועו מכסה את עיניו.
החדר הצחין מריח של אלכוהול והחמצתי את פרצופי. בקבוק של וודקה הייתה על השידה לצד מיטתו. הוא היה נראה מוזנח, הזיפים שלו כבר היו ארוכים מדי מכדי להיות סקסיים, חולצת הטישירט שלו הייתה דהויה כאילו לא החליף אותה שבועיים ושערו היה פרוע מדי.
״רום,״ מלמלתי בעצב וסגרתי אחריי את הדלת, התקדמתי לשידה והרמתי את בקבוק הוודקה החצי גמורה. ידו של בן אחזה במפרק ידי בחזקה וגרמה לי לשחרר את הבקבוק.
״אל תגעי בזה,״ מלמל בקהות חושים כשידו עדיין מכסה את עיניו. הוא שיחרר את אחיזתו ממני ומשכתי את ידי בחזרה אליי, עיסיתי את מפרק כף ידי בעדינות.
״מה קרה?״ שאלתי והתיישבתי לידו. ליטפתי את בטנו המוצקה וניסיתי לסחוט ממנו טיפה של נחמדות. אבל כמו שאני יודעת, כשבן שיכור הוא ממש לא נחמד.
״בן,״ לחשתי ונשכבתי לצידו. אני לא צריכה שידבר איתי, רק שיסתכל עליי לפחות.
הזזתי את זרועו בעדינות מעיניו והבטתי בו, הוא נרדם.
נאנחתי והתיישבתי בחזרה, לקחתי את בקבוק הוודקה, סגרתי אותו והנחתי אותו על המדף ביחד עם כל בקבוקי האלכוהול.
״המצב הרבה יותר רע משחשבתי…״ מלמלתי וחלצתי את נעליי, הקפתי את המיטה ונשכבתי בקצה השני שלה, קרוב לבן.
״הכל יהיה בסדר, אני כאן איתך,״ המשכתי לדבר איתו כאילו הוא ער. הלוואי והיה לי את האומץ לומר לו את זה כשהוא ער.
נצמדתי אליו וכרכתי את זרועו סביב כתפי. נואשת להרגיש את החום והאהבה שלו שוב.

-נקודת המבט של בן-
הראש כאב לי, הג׳ינס שלא החלפתי שוב הרגיש לא נוח, הטעם של האלכוהול עוד רבץ בפי. בדיוק כמו בכל יום שגרתי שבו אני מתעורר ונזכר שהכנסתי בת שש עשרה להריון, הזנחתי את החברה שלי למרות שהבטחתי לה שזה לא יקרה ואיכזבתי את ההורים שלי.
לריח האלכוהול התערבב גם ריח שיכולתי להריח מקילומטרים. קרם הגוף של טל.
גם מבלי שפקחתי את עיניי הרגשתי איך זרועי עוטפת את כתפה, ואיך היא נצמדת לצד הגוף שלי.
העברתי את ידי בשערה הנעים והרגשתי את הצמה שקלעה לעצמה. העברתי את אגודלי על לחייה החלקות, על שפתיה הדקיקות, על עיניה הסגורות ועל אפה הקטן. גם מבלי להסתכל עליה אני יודע שהיא הבן אדם הכי יפה בעולם.
השחלתי את ידי תחת ראשה ומשכתי אותה בעדינות בחזרה לחיקי מבלי להעיר אותה. התיישבתי ופקחתי את עיניי.
רציתי לחפור חלקה באדמה ולקבור את עצמי. תכננתי להתגלח, להתקלח ולהחליף בגדים בכדי שהיא לא תראה אותי ככה. אבל הדיכאון ששקעתי בו בחודשים האחרונים הזכיר לי שאני צריך לשתות עד אובדן הכרה.
הסתובבתי וראיתי את טל רדומה כמו תינוקת. פרק ידה היה ליד פניה והבחנתי בסימן אדום סביבו. זה היה סימן של אלימות. מישהו עשה לה משהו.
הרגשתי איך אני מתחמם וסיטואציות בהן מישהו רק מנסה לגעת בה קופצות לראשי. השארתי אותן לאחר כך, כיסיתי אותה בשמיכה ונכנסתי למקלחת כך כשהיא תקום לפחות היא לא תצטרך לראות את איש המערות שראתה כשנכנסה לחדר.

״מה קורה?״ שאלתי כשנכנסתי למטבח והבטתי באימא קוצצת כמה דברים בשביל ארוחת הערב.
״ברוך השם, איך אתה?״ שאלה בהפתעה שפניתי אליה והסתובבה אליי, ״טל הזו עושה פלאים,״ הוסיפה בפליאה כשראתה שסוף סוף החלטתי לטפח את עצמי קצת וחייכתי חיוך קטן.
כבר תקופה שלא התייחסתי לאימא שלי. כמו שעשיתי לכל הסובבים אותי. הזנחתי אותם והתנהגתי אליהם נורא.
״למה המבט?״ שאלה וחזרה לקצוץ כוסברה שליכלכה את ידיה. זרקתי את ידי באוויר ונדתי בראשי.
״אני חושב איך אני והיא נמשיך הלאה, היא לא צריכה גבר כמוני,״ הסברתי. הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת רק מהמחשבה להיות בלעדיה.
״אז תפסיק לשתות בכמויות כאלה,״ אימא ביקשה ונאנחה, ״אם לא בשבילי אז לפחות בשבילה,״ הוסיפה בעיניים עצובות והשפלתי את ראשי.
״זה לא קשור, היא לא צריכה גבר כמוני, היא צריכה מישהו שידאג לה.״
אימא נעצה את הסכין בקרש החיתוך והתקשחתי.
״אז תתייחס אליה יותר, תמצא את הדקה להתקשר אליה ולהגיד לה שאתה אוהב אותה.״ חייכה בחמימות.
״בכללי אני חרא בן אדם, זה לא ילך, לא יקח לה הרבה זמן למצוא גבר אחר.״
״שלא תעז להגיד את זה,״ אמרה בטון עמוק, ״תאמין לי שטל אוהבת אותך יותר מדי מכדי לאהוב גבר אח-״ היא המשיכה אך נקטעה על ידי אבי שעמד בכניסה למטבח.
״הוא צודק,״ אמר וזרק לפיו חופן של בוטנים אמריקאים קלויים.
העברתי את מבטי לאימי ששידרה מבט רצחני לעבר אבי.
״מה?״ שאל בתמימות ילדותית, ״הוא הכניס בחורה להריון ומאז הוא שותה כמו אלכוהוליסט, מדבר איך שהוא רוצה ומקלל בלי הפסקה,״ טען להגנתו כשחיוך קטן נסוך על שפתיו.
״שלא תעז,״ אימי סיננה מבין שיניים חשוקות ושלפה את הסכין בכדי להדגיש את רמת העצבים שלה. לא ידעתי אם לצחוק או לכעוס.
אבי הרים את ידיו בגובה הכתפיים והלך. אני מתחיל לתעב את הבן אדם, למרות שהוא אבא שלי.
״בן…״ אימי פנתה אליי וידעתי כבר מה היא תאמר לי. שהוא טועה. אבל הוא לא ולכן ביטלתי את דבריה בתנועת יד פשוטה.
״הוא צודק.״ קמתי ויצאתי מהמטבח כשהכאב אוכל אותי ואני תוהה איך להמשיך מכאן.