I'll take care of you- פרק 36

״לעזאזל עם זה…״ מלמלתי כשעמדתי בכניסה לבית הספר. אז הנה אני שמיניסטית ובמקום ללבוש חולצה שהכינו במיוחד לכולנו ולרקוד עם השכבה אני מתמרמרת וחושבת על השנה הנוראה שעומדת לעבור עליי.
לא הפסקתי לרצד עם עיניי ברחבי המקום ולחפש את בן, אבל הוא לא היה שם.
הסקתי שהוא פשוט נשאר עם דיאנה בבית החולים, אבל עדיין רציתי להאמין שהוא פה ברחבי בית הספר מחפש אותי גם בין כל ההמון הנרגש.

״אוחח חתיכת כבדה, את מוכנה לבוא כבר?״ מעיין התקדמה אליי בתנועות ריקוד וזרקה עליי חולצה.
חייכתי והרמתי את מבטי אליה, היא הביטה בי בחזרנ וקרב מבטים התפתח בנינו, היא הרימה את גבתה הימנית במקצועניות ונשפתי בתבוסה.
״בסדר! בסדר!״ קראתי בחוסר ברירה, ״אני פשוט אעלה שנייה בכדי להחליף,״ הוספתי והממזרה הקטנה חייכה חיוך מרוצה.
עליתי במדרגות והתקדמתי במסדרון אל השירותים שהיו בסופו. כל הזמן הזה השפלתי את ראשי והבטתי בחולצה.
נכנסתי אל שירותי הבנות ונעמדתי מול המראה, הייתי נראית ממש טוב.
נופר החליקה את שערי הבוקר ואיפרה אותי בעדינות, היא עזרה לי לבחור בגדים יפים ליום הראשון של השנה האחרונה שלי. צווחתי כשראיתי בן יותא מאחד התאים ומכפתר את הג׳ינס שלו, בהחלט לא ציפיתי לראות גבר בשירותי בנות.
הנער הלא מזוהה נבהל גם הוא מצווחתי והרים את ראשו במהרה, הוא היה יפהפה, והוא גם הסתכל עליי כעל משוגעת.
״הכל בסדר?״ הוא שאל והרים את גבותיו בשאלה.
״הכל מצוין,״ עניתי בגסות, ״מה אתה עושה בשירותים של הבנות?״ שאלתי באי הבנה ושילבתי את ידיי. הוא היה נראה מבולבל וגירד בראשו.
״הייתי בטוח שזה…״ אמר בתימהון.
״זה בסדר תירגע.״ פלטתי צחקוק בכדי להרגיעו.
״אני פשוט חדש,״ הוא הסביר והנהנתי בהבנה.
״אני טל,״ הצגתי את עצמי בחיוך והוא חייך חיוך שחשף שיניים לבנות וישרות.
״אני יונתן,״ אמר בנימוס וחייך בחזרה.
״אז יונתן,״ נקבתי בשמו, ״בוא אני אראה לך איפה שירותי הבנים,״ הצעתי והוא הנהן בליווי של חיוך צדדי שכמעט הפיל אותי.
״אז אתה חדש?״ שאלתי בזמן שירדנו במדרגות. שירותי הבנים הקרובים ביותר היו בקצה השני של בית הספר המטומטם הזה.
״מן הסתם, אז אני מבין שאת בשכבה שלי.״ הוא הצביע על החולצה והרגשתי איך עיניי נצתות בהתלהבות.
״אתה גם ביב׳?״ שאלתי בשיא טיפשותי.
״כן,״ ענה וגיחך. אני כמעט בטוחה שזה היה על השאלה הטיפשית שלי.
״אני יכולה את הפלאפון שלך לרגע?״ שאלתי בנימוס והוא הגיש לי אותו.
״אם תצטרך אותי.״ הקלדתי את המספר שלי והגשתי לו בחזרה את הפלאפון, הוא חייך והנהן, יש לו חיוך מדהים!
״והגענו לחלק המרכזי בסיור שלנו, שירותי הבנים!״ הצהרתי בהתרגשות מזויפת.
״ותודה לטל המדריכה,״ יונתן אמר כאילו דיבר לקהל ומחא שתי מחיאות כף, נופפתי בשערי בהשתחצנות וחייכתי חיוך יהיר, הכל היה בגדר משחק.
״באמת תודה,״ הוא התרצן מעט אך שמר על שיח ציני וזורם, ״אני מת להשתין כבר, אז נתראה.״ הוא התכופף מעט ונשק ללחיי, חייכתי והוא נכנס.
״אבל השנייה השתנת,״ מלמלתי לעצמי אבל למזלי הוא לא שמע.
יכול להיות שבכל זאת השנה תתחיל ברגל ימין?

-נקודת המבט של נופר-
״דיי כבר!״ צרחתי וצחקתי כשערן ועוד כמה מחבריו התיזו עליי מים וכמה מרחו אותי בצבע כמו שעושים בכל שנה מתוך מסורת שכל אחד שנכנס מתיזים עליו צבע ומים.
היו שירים וכולם רקדו כמו מטורפים ברחבה של בית הספר.
״נהרס המחליק!״ ערן צעק בהתגרות וצחקתי צחוק מתגלגל, כל החברים שדאגו להפוך אותי לטמבור עברו לצבוע תלמידים מסכנים אחרים.
״מטומטם!״ צעקתי עליו והסטתי את שערי שנפל על פניי.
״עכשיו אני אצטרך להתקלח חמש פעמים עד שזה ירד!״ כעסתי וערן חיבק אותי אליו.
״נוכל לעשות מקלחות משותפות,״ הוא לחש לאזני והרגשתי את חיוכו על עורי. נעצתי מרפק חלשה בבטנו והוא נשק ללחיי הצבועה והרטובה.
״אולי נלך למקום שלנו, רגזני?״ הוא הציע והנהנתי.
הוא אחז בידי והלכתי אחריו למקום שלנו.
כשהיינו יחד חודשיים בערך חיפשנו את השקט שלנו לנשיקות ומזמוזים וערן מצא מקום די טוב שמצריך לעבור דרך פרצה של גדר המכתרת את בית הספר וללכת אל אחורי שורה של עצי אורן.
בהתחלה שנאתי ללכת לשם, הכל היה מלא במחטים של עצי האורן ובצנוברים ואחר כך די התחברתי למקום ואפילו הבאנו לשם שטיח קטן שאימא שלי לא הייתה מעוניינת בו יותר.
כשהתחשק לנו להבריז משיעורים היינו הולכים לשם בידיעה שאף מורה לא יודע על המקום הזה וכך יכולנו לדבר ולצחוק שם עד הצילצול.
ועשיו, להבין שזוהי השנה האחרונה שאנחנו נוכל לשבת שם עושה לי רע, כי אחרי השנה הזו הכל יהיה רק זיכרון מתוק שלי ושלו.
ערן התיישב על השטיחון ואני התיישבתי בין רגליו בזמן שהוא נשען על אחד העצים.
״אז… זו שנה אחרונה שלנו,״ ערן אמר ושילב את אצבעותיו באצבעותיי, הנהנתי ושירבבתי את שפתי התחתונה בעצב.
״אני אגיד לך מה אבסורד? שמכיתה ו׳ בערך אני ייחלתי שלהגיע כבר ליב׳ ועכשיו אני לא רוצה שיגמר,״ סיפרתי וערן ליטף את גב כף ידי בעזרת אגודלו.
״תחשבי על הצד הטוב, בנינו לפחות זה לא יגמר,״ הזכיר לי וסתמתי את פיו בעזרת אצבעי המורה.
״אל תפתח פה, בפעם האחרונה נפרדנו בגלל השטויות שלך,״ הפצרתי בו בתקיפות והוא נשך את אצבעי.
״זה היה בגללך,״ הוא אמר את האמת וצחקתי.
״הייתי בטוחה שאתה מתחיל לאהוב את
טל!״ קראתי בהתגוננות ושילב את ידיי על חזי.
״מה איתה באמת?״ הוא שינה את הנושא ונאנחתי.
״היא בסדר,״
״היא התאוששה כל כך מהר?״ שאל בפליאה ומשכתי בכתפיי.
״הוא אמר שהוא לא אוהב אותה יותר, אז מה אתה מצפה שהיא תרדוף אחריו?״ שאלתי במעט כעס.
״נופר, שנינו יודעים שזה בולשיט,״
״מה זאת אומרת?״ הרמתי את אחת מגבותיי כלא מבינה והוא נאנח ביאוש.
״שנינו יודעים שהוא עדיין מאוהב בה.״