I’ll take care of you- פרק 9

תקראו את רציתי להוסיף זה חשוב
~~

״שמונים!״ בן קרא ומחץ אותי בחיבוק ענק והפעם ברצינות, לא יכולתי לנשום, ניסיתי להדוף אותו ממני בטיפת הכוח האחרונה שנותרה בי והוא בסופו של דבר שחרר.
״תכירו חברים,״ הוא נעמד על ידי בזמן שאני מנסה להשיב לעצמי את שיווי המשקל, ״המורה הכי טובה בעולם!״ צעק ותפס את תשומת ליבם של כל הכיתה, כמה צחקקו, חלקם הסתכלו עליו כעל משוגע והשאר התעלמו.
הוא נישק את הלחי שלי בחטף ויצא בצהלות שמחה.
זה היה הזוי, לא ידעתי שהוא ישמח כל כך מציון כזה, אבל זה הגיע לו, הוא השקיע ולמד טוב כל כך.
״היה שווה את זה או לא?״ מעיין צחקה ונעצה את מרפקה בצלעותיי, חייכתי ויצאנו שתינו מהכיתה, הגענו לפנייה לקפיטריה והיא הביטה בי שחיוך מטופש על פניה.
״לא!״ קראתי ומשכתי בידה אך היא התנגדה, בולמת את משיכתי בעזרת רגליה.
״בבקשה!״ היא התחננה ומשכה אותי בחזרה. ״רק להגיד לו שלום, אני מבטיחה.״ היא אמרה בקול מלא תחנונים והניחה את ידה על ליבה, משרבבת את שפתה התחתונה בחמודיות שהגעילה אותי.
״את יודעת שאני שונאת את הפרצוף הזה!״ הפצרתי בה, נועצת אצבע מאשימה המכוונת אליה והיא ישר הורידה אותו.
״בבקשה…״ היא מלמלה ונכנעתי, משתרכת אחריה בעוד שהיא קופצת משמחה לראות את מושא אהבתה.
מאחר והולנטיין היום, המון זוגות בעלי בלונים בצורת לב ובונבוניירות מפוצצות בשוקולדים הסתובבו ברחבי בית הספר, מתנשקים ומתחבקים בניהם, גלגלתי את העיניים שלי כל כך הרבה עד שהן כמעט יצאו ממקומן, למה צריך יום שלם של קיטש מבחיל כשאפשר להראות אהבה כל יום בשנה?
״היי!״ מעיין קראה כשהבחינה ביניב משרת כמה תלמידים משכבות נמוכות יותר.
״היי.״ הוא אמר בחיוך רחב וסגר את הקופה, כורך את זרועו סביב צווארה ומנשק את לחייה.
״מה קורה טל-טל?״ שאל לשלומי והנהנתי בחיוך, מראה שהכל בסדר.
״תשמעי, בגלל שהולנטיין והכל, חשבתי שאולי נצא אני ואת לסרט.״ הוא הציע במעט מבוכה, ידעתי שזה הזמן שלי לפרוש לאחד הכיסאות ולהיעלם, העברתי מבט חטוף למעיין שפניה קרנו משמחה וראשה נע מעלה ומטה בהנהון מהיר.
זה היה חמוד מצידו, הם מחבבים אחד את השנייה, אבל הוא גדול ממנה בכמה שנים טובות, יש לו צרכים שונים והוא טיפה יותר בוגר, היא טיפה… ילדותית.
״אז תהיי מוכנה היום בשמונה?״ הוא שאל והיא לא הפסיקה להנהן, היא הייתה מהופנטת אליו.
״אז ניפגש…״ היא מלמלה ותפסה בידי, מושכת אותי משם, הספקתי רק לנופף לו לשלום והוא לי לפני שנעלמתי משם.
מעיין צרחה בהתרגשות ומחצה אותי בחיבוק, הדפתי אותה ממני והיא לא הפסיקה לחייך בטיפשות.
״את חושבת שזה מתאים? הוא גדול ממך בחמש שנים.״ הזכרתי לה את גילו של יניב, הוא השתחרר לא מזמן מהצבא ופער הגילים די גדול בעיניי.
״לאהבה אין גיל!״ היא אמרה בהתרגשות ונקשה עם אצבעותיה על כתפי.
״זה משפט של פדופילים.״ הקנטתי אותה והצלצול לשיעור השביעי והאחרון נשמע, נאנחתי בעצבנות, חסרת כוח לעוד שיעור בהיסטוריה.

״אז מה אתה עושה הערב?״ שאלתי את בן שהתיישב על ידי, מכה את העיפרון על השולחן במהירות ובחוסר סבלנות.
״יש מסיבה הערב, אני חושב שאני אלך אליה.״ הוא גילה לי את תכניותיו והמהמתי בכדי להראות את הקשבתי בעוד והייתי עסוקה בעיפרון.
״אין לך חברה?״ שאלתי והוא הניד בראשו לשלילה.
״הייתה.״ הוא צייץ.
״שאלתי אם יש, זמן הווה, דיברנו כבר על הזמנים לפני שבוע בן.״ עקצתי אותו והוא חייך.
בן בחור נאה, איזה נאה? חתיך, קצת הופתעתי שאין לו חברה, אני בטוחה שיש המון שמתחרות על הלב שלו.
״לא, אין בזמן הווה.״ הוא אמר בבירור ובאטיות, מדגיש את מילותיו.
״מה קרה איתה?״ שאלתי בהתעניינות ונשענתי על אחת מידיי.
״שכבה עם מישהו כשיצאנו למועדון.״ אמר וגיחך במעט עצב.
״ומה עשית?״ קימטתי את מצחי, זה די נורא שבוגדים שבך, תחושה של רחמים הציפה אותי והנחתי את ידי על כתפו.
״מה את חושבת? דפקתי את החברה הכי טובה שלה.״ אמר וצחק הפעם צחוק אמיתי, כל טיפת רחמים נעלמה כלא הייתה והתמלאתי גועל.
״זה נוראי.״ קבעתי בקול נרתע ומשכתי את ידי בחזרה לחיקי.
״אז למה שאלת?״ הוא שאל ומשכתי בכתפיי כלא יודעת.
״למה את מעוניינת בדייט לאור ירח?״ הוא חיקה קול של בחורה מאוהבת.
״אני יותר מעדיפה לראות איזה סרט אימה שיקפיץ לי את הלב.״
זרקתי את העיפרון על השולחן ובן הביט בי בפליאה, מרים אחת מגבותיו.
״ברצינות?״ שאל בקול גבוה והנהנתי בליווי של המהום.

״בא לך לבוא איתי למועדון?״ שאל לאחר ופרצתי בצחקוק קטן והוא לא הבין למה אני צוחקת.
״בוא נעשה סדר בעניינים,״ דרשתי והרמתי את ידיי בגובה הכתפיים, ״אני בתולה, אין לי שמלות או בגדים של זונות בארון ואני שונאת טראנסים.״ דיברתי גלויות, מונה את הדברים על אצבעותיי והוא צוחק, טופח על כתפי.
״איזו ישירה.״ התוודה והנהנתי, מהדקת את שפתיי.
״אז תהנה הערב, תדע שאתה תמיד מוזמן לראות איתי, דלתי תמיד פתוחה בפניך.״ הצעתי לו בציניות, יודעת שהוא אפילו לא יעלה בדעתו לבוא לראות איזה סרט טיפשי בזמן שהוא יכול להינות עם סיגריות, אלכוהול ואולי גם איזו בחורה.
"נדבר המורה." אמר בחיוך קטן וקם, צחקקתי מהכינוי שהדביק לי והמורה החלה ללמד.

״מה את רואה את הקלטת חתיכת מטומטמת!״ קראתי בעצבים ותחבתי חופן של פופקורן לפי, אימא ואבא התכרבלו בי מהפחד, אימא אוחזת בזרועי מצד אחד ואבא מצד אחר, צחקקתי והנדתי בראשי מצד לצד, לפעמים יש לי תחושה שאני המבוגר האחראי בבית בזמן ששני הוריי הם פשוט ילדים שאני צריכה לדאוג להם.
נופר הלכה למסיבה עם ערן ונשארנו רק המשפחה לערב חצי משפחתי, כמו שאנחנו נוהגים לעשות פעם בשבוע או שבועיים וכמו תמיד נופר לא נמצאת.
״יום האהבה היום,״ הודעתי להם, ״אתם לא יוצאים לאיזשהו מקום?״ שאלתי והם הביטו אחד בשנייה בתמיהה.
״אני חושב שמיצינו את הקטע של היציאות נכון?״ אבי שאל את אימי והיא הנהנה באישור, חוזרים למחוץ את זרועותיי ולצפות בסרט.
״קדימה זקנים, בחייכם!״ קראתי ועצרתי את הסרט, זורקת את ידיי באוויר.
״לכו למסעדה נחמדה, תהיו בני חמישים לא בני שבעים!״ כעסתי והם הביטו בי בביעות.
״אני חושב שאנחנו לא רצויים כאן.״ אבי אמר בטון נגעל ובחיוך קטן ואמי הנהנה שוב, שניהם קמו ואימי ישרה את חולצתה בעזרת ידיה.
"אז אנחנו נלך בזמן שאת תישארי כאן, בודדה." אבי קטל אותי בזמן שהוא תופס בידה של אימי והם מתחילים לרקוד בקצב מהיר, צחקתי כשהבטתי בהם מאושרים כל כך.
״בוא נלך למסעדה ההיא במרכז העיר.״ היא הציעה כשהם הפסיקו לרקוד והוא הרים אותה כמו כלה אל עבר חדרם, היא צחקה בקולי קולות ואני קברתי את ראשי בכרית.
״נשארנו רק אני ואת סמארה.״ דיברתי את הדמות הנקמנית מסרט האימה, זה היה נראה כאילו היא לא מיודעת לדבר שנקרא ״שמפו״, כל השיער שלה היה על פניה והיא אפילו לא נראתה מפחיד.

ההורים יצאו בצחוק גדול מהבית, מותירים שובל של דביקיות, הסרט נגמר ונשארנו רק אני והספרים.
למרות שאני שונאת זוגות מאוהבים, יכול להיות שחלק גדול מזה נובע מהקנאה שמישהו אוהב אותך למרות כל הפגמים שבך.

דפיקה נשמעה בדלת והנחתי שאלו ההורים שבטח שכחו משהו כהרגלם, קמתי מהספה בקפיצה ודילגתי לדלת, פותחת אותה ומרימה את גבותיי בהפתעה.
״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי ובול מופתע צמצמתי את עיניי.